דרכי ידיעת ה' הם ארבעה האחדות ברחמים והיכולת על הכל והעלוי למעלה מן הכל (כמ"ש בספר בה"ו) וכן בספר חובות הלבבות בכמה מקומות וביניהם בפתיחה מתאר ה' באלו הארבעה ענינים וז"ל אשר ברא כל הנמצאות לאות על אחדותו ויצר יצירות לעד על גבורתו והחל חדשות להעיד על חכמתו וגודל טובו" שהגבורה היא היכולת שזה מעשה הגבור להראות יכולתו וה' כל יכול באמת והחכמה היא מעל הכל ש"ה' בחכמה יסד ארץ" (משלי ג יט) וה' מעל החכמה שהיא ראשית הבריאה ואמרו בגמרא בברכות (לג:) "ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד המתין לו עד דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו" וכמו שאנו אומרים בתפלה הקל הגדול הגבור והנורא והגדול הוא כנגד הרחמים (וכמו שפרש"י בדברים ג אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ "את גדלך" - זו מדת טובך וכן הוא או' (במדבר יד) ועתה יגדל נא כח ה' וגם שם שמח מדות הרחמים והגבורה כמו שממשיך) והגבור הוא כנגד היכולת והנורא הוא כנגד החכמה ושהוא למעלה ממנה שנורא הוא נגזר מיראה ויראה הוא בחינת יראת רוממות שאדם ירא ממי שמעליו (וכמו שכתוב "מפני שיבה תקום" תכבדהו מפני שגדול ממך בבחינת הגיל "והדרת פני זקן" תכבדהו מפני חכמתו שמעליך (שהאדם מכבד מי שמעליו ואוהב את מי שכמוהו ומרחם על מי שתחתיו כמ"ש בבה"ו) ויראת מאלקיך" כלומר אם תכבד מי שמעליך מחבריך תבוא לכבד את ה' בזה שתירא אותו הרי שיראה הוא ליתן כבוד למי שלמעלה ממנו) וההיראה כאן בראותו חכמת ה' העליונה האין סופית ירא את ה'
והיה נראה לי בס"ד לרמוז כל זה בפרק האחרון בתהלים א הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְלוּ-אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ: ב הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ: ג הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר: ד הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב: ה הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה: ו כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ
שהללו קל בקדשו הוא כנגד האחדות וכמו שביאר רבינו בחיי ענין האחדות שה' אחד כולל מציאותו קדמותו ונצחיותו ומשולל מן הגשמיות כלל שאינו לא אחד המין ולא אחד הכל ולא אחד הנקודה וזהו כנגד "בקדשו" שה' קדוש ומובדל מהשגתנו וכמו שאנו אומרים בארבעה עיקרי האמונה הראשונים. והללו ברקיע עזו הוא כנגד החכמה והיותו למעלה מן הכל ולזה אומר תהללוהו ברקיע הגבוה . ובגבורותיו הוא כנגד היכולת. וכרוב גדלו כנגד רחמי ה' וחסדיו וכנגד הארבעה האלו אמר אח"כ ארבעה מיני זמר הללו בתקע שופר כנגד האחדות שקול השופר בטבעו מורה על ענין פנימי ומחריד ותוקעים בשופר ביום אחד בשנה בראש השנה להמליך ה' ושאין עוד מלבדו וידע כל יצור כי אתה יצרתו (ובזה כלול גם ענין האחדות הנ"ל כי כיון שהוא בשמים ובארץ ואין מלבדו אינו גשמי שהגוף לא יהיה בשני מקומות כמ"ש הרמב"ם) . והללו בנבל וכינור כנגד השבח של רקיע עזו שטבע מנגינת הנבל והכינור הוא נעימה נמשכת שמיימית . והללו בתוף ומחול הוא כנגד הגבורה שתוף ומחול הוא חלוקת הקולות להרבה חלקים במינים שונים שמראה על יכולת וגבורה כן יוצאי הצבא היו מתופפים בתופים בעבר , . והללו במינים ועוגב הוא כנגד הרחמים והחסד שהם מיני כלים הנותנים ערבות לאוזן וזה בחינת רחמים חסד והנאה
ויש לשאול למה דוד ע"ה הקדים קדשו ואח"כ רקיע עזו ואח"כ גבורה ואח"כ גדולה ואילו משה ע"ה הקדים הגדול ואח"כ הגבור ואח"כ הנורא כמו שאנו אומרים בתפלה
ויש לענות בס"ד שדוד אמר ההשגה מלמעלה למטה ובתפלה אנו אומרים מלמטה למעלה . שמלעמלה למטה הוא שהקב"ה קדוש ואח"כ יסד ארץ בחכמה והוא בבחינת מעלה כי כבר יש התחלת בריאה ואח"כ יכולת וגבורה ביצירה ואח"כ הרחמים שהוא בבחינת שיש מי שמקבל ההנאהשאין חסד בלי מקבל וזהו הגדול אבל בתפלה אנו אומרים מלמטה למעלה אלקינו מצד עצמנו ואלקי אבותינו וכו' שהוא מצד קבלת האבות ואח"כ הקל הגדול שהאדם דבר ראשון צריך להכיר טובה לה' על חסדיו ואח"כ מכיר יכולתו ועילוי על הכל וזהו הגדול הגבור וההנורא ואח"כ אמר קל עליון שהוא כנגד האחדות נעלה מכל רעיון שאע"פ שתיארנוהו הוא אחד קדמון ונצחי גבוה מעל גבוה ועליון
וה' יראנו נפלאות מתורתו אמן
והיה נראה לי בס"ד לרמוז כל זה בפרק האחרון בתהלים א הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְלוּ-אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ: ב הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ: ג הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר: ד הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב: ה הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה: ו כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ
שהללו קל בקדשו הוא כנגד האחדות וכמו שביאר רבינו בחיי ענין האחדות שה' אחד כולל מציאותו קדמותו ונצחיותו ומשולל מן הגשמיות כלל שאינו לא אחד המין ולא אחד הכל ולא אחד הנקודה וזהו כנגד "בקדשו" שה' קדוש ומובדל מהשגתנו וכמו שאנו אומרים בארבעה עיקרי האמונה הראשונים. והללו ברקיע עזו הוא כנגד החכמה והיותו למעלה מן הכל ולזה אומר תהללוהו ברקיע הגבוה . ובגבורותיו הוא כנגד היכולת. וכרוב גדלו כנגד רחמי ה' וחסדיו וכנגד הארבעה האלו אמר אח"כ ארבעה מיני זמר הללו בתקע שופר כנגד האחדות שקול השופר בטבעו מורה על ענין פנימי ומחריד ותוקעים בשופר ביום אחד בשנה בראש השנה להמליך ה' ושאין עוד מלבדו וידע כל יצור כי אתה יצרתו (ובזה כלול גם ענין האחדות הנ"ל כי כיון שהוא בשמים ובארץ ואין מלבדו אינו גשמי שהגוף לא יהיה בשני מקומות כמ"ש הרמב"ם) . והללו בנבל וכינור כנגד השבח של רקיע עזו שטבע מנגינת הנבל והכינור הוא נעימה נמשכת שמיימית . והללו בתוף ומחול הוא כנגד הגבורה שתוף ומחול הוא חלוקת הקולות להרבה חלקים במינים שונים שמראה על יכולת וגבורה כן יוצאי הצבא היו מתופפים בתופים בעבר , . והללו במינים ועוגב הוא כנגד הרחמים והחסד שהם מיני כלים הנותנים ערבות לאוזן וזה בחינת רחמים חסד והנאה
ויש לשאול למה דוד ע"ה הקדים קדשו ואח"כ רקיע עזו ואח"כ גבורה ואח"כ גדולה ואילו משה ע"ה הקדים הגדול ואח"כ הגבור ואח"כ הנורא כמו שאנו אומרים בתפלה
ויש לענות בס"ד שדוד אמר ההשגה מלמעלה למטה ובתפלה אנו אומרים מלמטה למעלה . שמלעמלה למטה הוא שהקב"ה קדוש ואח"כ יסד ארץ בחכמה והוא בבחינת מעלה כי כבר יש התחלת בריאה ואח"כ יכולת וגבורה ביצירה ואח"כ הרחמים שהוא בבחינת שיש מי שמקבל ההנאהשאין חסד בלי מקבל וזהו הגדול אבל בתפלה אנו אומרים מלמטה למעלה אלקינו מצד עצמנו ואלקי אבותינו וכו' שהוא מצד קבלת האבות ואח"כ הקל הגדול שהאדם דבר ראשון צריך להכיר טובה לה' על חסדיו ואח"כ מכיר יכולתו ועילוי על הכל וזהו הגדול הגבור וההנורא ואח"כ אמר קל עליון שהוא כנגד האחדות נעלה מכל רעיון שאע"פ שתיארנוהו הוא אחד קדמון ונצחי גבוה מעל גבוה ועליון
וה' יראנו נפלאות מתורתו אמן
