י ניסן - יומא דהילולא דהגאון רבה של ירושלים רבי שלום משאש זיע"א - רבע שעה מופלאה ממרן זיע"א

[אושרי רביב]

רבע שעה מופלאה מפי קודשו של מרן אודות הגאון רבי שלום משאש זיע"א
[אי"ה וה' ייתן לי כוחות, אקליד דברות קודשו בעת הפנאי ואעלה בע"ה נקי נדר]

 

[אמונה ובטחון]

כבודו עוסק הרבה בדברי מרן, מתי נזכה לעוד דבר נפלא שיצא תחת ידך?

 

[אושרי רביב]

כבודו עוסק הרבה בדברי מרן, מתי נזכה לעוד דבר נפלא שיצא תחת ידך?

התפלל עליי ידידי, כי מרוב החומר הרב אין בכוחי להעלותם על גבי הכתב...

 

[אמונה ובטחון]

התפלל עליי ידידי, כי מרוב החומר הרב אין בכוחי להעלותם על גבי הכתב...

בעז"ה יתברך, תזכה שיפוצו מעיינותיך חוצה בכרם בית ישראל לשם טוב ולתהלה, ותמשיך לזכות את הרבים בדרשותיך, ובתשובותיך ובמעשה ידיך לטובה ולברכה מתוך בריאות שמחה ושלווה וישוב הדעת לאורך ימים ושנות חיים לטובה ולברכה אמן ואמן.

 

[אושרי רביב]

.

 

[בנימין לוריא]

הספד על הגאון רבי שלום משאש רבה של ירושלים זצ"ל

הגאון רבי שלום משאש רבה של ירושלים זצ"ל, נסתלק לבית עולמו ביום שבת הגדול, ורוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, ושמח בו ככלה חדשה. חכם שמת אין לנו חליפתו אין לנו תמורתו. סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות.

והנה דוד המלך אמר בקינתו על יהונתן (שמואל ב, א), צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. ולכאורה הדבר תמוה להזכיר במילי דהספידא אהבת נשים. וביאר הגאון בעל נודע ביהודה בהספדו על רבינו יהונתן אייבשיץ זצ"ל, כי הנה ביבמות (סג סע"א) אמרו בשבחן של נשים צדקניות, דיינו שמגדלות את בנינו לתורה, ומצילות אותנו מן החטא. אף יהונתן בן שאול אשר היה אב בית דין (מועד קטן כו.) הפליא עצה הגדיל תושיה, וגם הוכיח את העם ללכת בדרכי התורה ומצותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ונתן הקדוש ברוך הוא תשועה גדולה על ידו, בהיות שהיו בו שתי סגולות אלו, הצלת העם מן החטא על ידי תוכחתו ומוסריו, וגם לימד דעת את בני ישראל, (וכמו שדרשו על הפסוק ללמד את בני יהודה קשת, זוהי מלחמתה של תורה), ואותו הדבר יש לומר על רבינו יהונתן אייבשיץ שידוע שכמה היה כחו גדול להוכיח את העם, כפי שבאו דבריו לידי ביטוי בספרו הנפלא "יערות דבש", להצילם מן החטא. ורבים השיב מעון, וכן היה כחו עצום ורב בהרבצת תורה בפלפול ובבקיאות עצומה, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים בספרו "אורים ותומים", וגידל את בנינו בחכמת התורה. לכן יומלץ עליו "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים". כדברים האלה ניתן לומר על המנוח הגדול שאנו עוסקים בהספדו, כי ידוע לכל כמה היה כחו גדול בתורה, נכנס באוכלוסא ויוצא באוכלוסא, ואף בחורי ואברכי הישיבה היו דופקים על דלתותיו באופן קבוע, ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. ועמו עוז ותושיה בספריו תבואות שמש ושמש ומגן ועוד. צר לי עליך אחי, נעמת לי מאד, כתלמידי חכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה בהלכה, לדון דין אמת לאמתו, וצנה וסוחרה אמתו. איכה יועם זהב תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים, המגדלות את בנינו לתורה, ומצילות אותנו מן החטא, כמה יגעת בעשר אצבעותיך במוסר השכל להציל את ישראל מן החטא, וכמה השפעת על צאן מרעיתך ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ועונותינו הטו אלה כי מפני הרעה נאסף הצדיק.

ידוע ומפורסם כי בתי הדין שבכל רחבי הארץ היו פונים אליו לענין התרת עגונות וכיו"ב, בבחינת כל הדבר הקשה יביאון אל משה, והיה חס כמלאך מלא רחמים על דמעת העשוקים שאין להם מנחם, שיצא עליהם חשד פסולי חיתון. והיה לן בעומקה של הלכה, ופוסק בכחא דהיתרא, בהיותו אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו.

נאמר (ישעיה נז, א), הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק, יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. להבין מה הקשר בין הפסוקים האלה, נראה לפרש כי באמת יש יחסי גומלין בין המתים לחיים, שכאשר ישראל נותנים על לבם ומספידים את הצדיק כראוי, ומצביעים על מדת הענוה שבו, ואהבת ישראל שבו, והגמילות חסדים שנהג בהן כל ימיו, דרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיו שלום, וכל השומע משתדל בכל כחו לחזור בתשובה להטיב את מעשיו, ולתקן את מדותיו, וללכת באורחותיו של הצדיק, בזה יש זכות גדולה לנפטר, שמלבד מה שעשה בחייו, עשה אף במותו, כשהספידו עליו הסופדים, אז יש עילוי גדול לנשמתו הטהורה ממדרגה למדרגה, וע"י החסד הזה שנגרם לו על ידי החיים, אף הוא מצד הכרת הטוב שלו, עומד בתפלה לפני כסא הכבוד, בתחנונים ובבקשת רחמים, לאמר, רחמנא חוס, רחמנא שזיב רחמנא פרוק, וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן, והקב"ה מקים דבר עבדו, ועצת מלאכיו ישלים. אבל אם הצדיק "אבד", שאין מזכירים את מעשיו ומדותיו התרומיות, ללמוד מדרכיו, ולא נגרם לצדיק שום טובה ע"י החיים, גם הצדיק אינו חייב להם כלל, והולך לו למנוחתו. וזהו שאמר שאם הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ומיתתו של הצדיק לא עשתה רושם, אז יבא שלום ינוחו על משכבותם. נח על משכבו מבלי להסתכל בדרכי החיים ובצרתם.

מרגלא בפומיה של המנוח הרב משאש, על מאמר אליהו זכור לטוב כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. שלכאורה היה צריך לומר מובטח לו "שיהיה" בן העוה"ב, בלשון עתיד, אלא בא לומר שאף בעוה"ז כשהוא לומד הלכות בעיון נמרץ הוא כבר בן העוה"ב, כי בעיונו ובהוצאה לאור תעלומה יש לו סיפוק רוחני והנאה מעין העולם הבא. והיה מסיים בדבריו, ומעיד אני עלי שעם כל הכבוד שעשו לי במרוקו בפגישת המלך והשרים, ובסעודות גדולות של עשירי העיר וגדוליה, שנהגו בי כבוד גדול, מכל מקום לא הייתי מוצא קורת רוח כמו בזמן שהייתי נכנס למשרדי הקטן ועוסק בתורה, שאז היה לי נחת רוח, כמו עולם ומלואו, ומרגיש בעצמי כאילו אני נמצא בעוה"ב. וזהו שנאמר הליכות עולם לו, שעולם מיוחד לו. עכת"ד. זה מעיד על אהבת התורה שלו, אשר היא אילת אהבים ויעלת חן באהבתה שוגה תמיד.

כתוב בירמיה (ט, כ), כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו. הכוונה בזה, כי החלונות אשר בבית עשויים להביא אור בבית ובלעדם ימש חושך. כך תלמידי חכמים שבדור מרביצי התורה הם בחינת חלונות, והם מאירים את עיני ישראל בתורתם והנהגתם, אשר באורם נראה אור, והם לנו לעינים. על זה מקונן הנביא שעלה מות במאורי ישראל, שהם בחינת חלונות, ונשארנו בחושך. וכמאמר הפסוק והבאתי את השמש בצהרים. (אהל יעקב וזאת הברכה דף סו ע"א). כך נגדע מאתנו מאור הדור, אשר היה מאיר בתורתו ויראתו.

לרוב ענוותו הקדיש מאמר מיוחד בשבח הספרים שחיברתי: יביע אומר, יחוה דעת, ועוד. ונדפס בשו"ת שמש ומגן חלק ד (סי' ט עמוד קפח). ומשם בארה.

איתא בר"ה (יח:) צום החמישי הוא תשעה באב, שבו היה חורבן בית המקדש, וצום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו, ואילו במדרש איכה איתא, שקשה מיתת צדיקים יותר מחורבן בית המקדש, ונראה ליישב, דמה שאמרו שקשה כשריפת בית אלהינו, היינו הבית הראשון, שהיה שלם בכל, ואילו גבי הבית השני אמרו ביומא (כא:), שחמשה דברים היה חסר מבית ראשון, ארון הברית כפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים. הילכך פטירת הצדיקים קשה יותר מחורבן בית המקדש. ובת קול מנהמת כיונה אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי (ברכות ג.). וכל שכן במיתתו של צדיק, וזה צער השמים. לן יאות למבכי לן יאות למספד על צדיק כתמר, דן דין אמת לאמתו. וכאב רחום ראה את עוני עמו, וכלביא יקום וכארי יתנשא בכחא דהיתרא, ע"פ ההלכה, תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. ומנוחתו כבוד בעולם העליון. יהי רצון שיעלה ויתפלל בעד שארית הפלטה, ירחם ה' על עמו ונחלתו להחיש להם גואל צדק בב"א.

 

[אושרי רביב]

שכחתי להביא ומוטב עתה מאשר לעולם לא:

 

[יצחק משען]

היו לי מעשים נפלאים עם הגאון זצ''ל, למרות שבמרוקו הוא היה כמו מלך כאן הוא היה מתייחס לכל אחד בענוה ונעימות ובחיוך ואצילות
היה פעם שהוא ישב ונח אחרי איזה כנס ובא מישהו ושאל אותו מה דעתו על החזרת שטחים, או נושא בוער אחר שמרן רבינו עובדיה הביע בו את דעתו שלא מצאה חן בעיני רבים, והרב משאש שהבין מה המטרה של אותו שואל כמדומה גער בו ואמר לו יש את הרב עובדיה בשביל מה אתה שואל??!

 

[בסיעתא דשמיא]

תוכל להביא את השיעור שלו של מרן מוצש"ק נצבים תשסא

 

[אושרי רביב]

תוכל להביא את השיעור שלו של מרן מוצש"ק נצבים תשסא

מה יש בשיעור הזה?

 

[אושרי רביב]

מצורף בס"ד אחרי עבודה של כמה שעות לברר מקחו של צדיק רבינו הגדול זיע"א

 

[בסיעתא דשמיא]

מה יש בשיעור הזה?

יש לי ענין בשיעור הזה, תוכל להביא אותו?

 

[אושרי רביב]

יש לי ענין בשיעור הזה, תוכל להביא אותו?

תפרט מה העניין שאוכל אולי לעזור לך לאתר את זה...

 

[בסיעתא דשמיא]

תפרט מה העניין שאוכל אולי לעזור לך לאתר את זה...

אין לך את השיעורים מסודרים לפי תאריכים או שנים?

 

[אושרי רביב]

אין לך את השיעורים מסודרים לפי תאריכים או שנים?

שתרצה לומר מה יש לך בשיעור שם מה אתה מחפש תעדכן אותי....

 

[בסיעתא דשמיא]

שתרצה לומר מה יש לך בשיעור שם מה אתה מחפש תעדכן אותי....

לא משהו כ"כ חשוב, לא משנה. תודה בכל אופן.