כיסוי הסכין בשעת ברכת המזון, והאם בשבת ויו"ט מכסים את הסכין בשעת ברכת המזון

[הרב יוסף חיים עדני]

כיסוי הסכין בשעת ברכת המזון, והאם בשבת ויו"ט מכסים את הסכין בשעת ברכת המזון​

• מקור הדברים מדברי הרוקח (סימן שלב), והביאו מרן הבית יוסף (באו"ח סי' קפ') שכתב בזה הלשון, מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על מה שנאמר בפסוק (לגבי המזבח) לא תניף עליהם ברזל, ובמכילתא פירשו הטעם, שאין להניף ברזל על המזבח, מפני שהמזבח בא להאריך חייו של אדם, ולא ראוי שיבא זה שמקצר חייו של אדם על גבי זה שמאריך חייו של אדם. והשולחן הוא כמו מזבח, כמו שאמרו בגמרא (מסכת חגיגה כז.( וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קפ סעיף א') נוהגין לכסות הסכין בשעת ברכת המזון, ונהגו שלא לכסותו בשבת וביום טוב. וכן בברכי יוסף (שם סק"ד בשם מהר"ם קורדובירו ומהר"א אזולאי) כתב, ונוהגים שלא לכסותו בשבת וביום טוב, ושכן המנהג.
• אבל הלבוש (בסימן קפ' סעיף ה') כתב, שהקפידו לסלק את הסכין או לכסותו דווקא בשעת ברכת המזון, שבה שעובדין את שם יתברך ומברכים אותו. שהיא מעין העבודה היותר חשובה הנעשית ע"ג המזבח. שהאכילה נחשבת כשחיטת הקרבן, השתיה היא כעין קבלת דם הקרבן, אמירת דברי התורה על השלחן היא כהולכת הדם למזבח, וברכת המזון היא מעין זריקת הדם על גבי המזבח, שהיא העבודה החשובה יותר, המסיימת את עבודות הקרבן, וכמו שאמרו הדם הוא המתיר. (הובא בבאר היטב סימן קפ ס"ק ה, וכן בגמרא זבחים מג, וברמב"ם מעה"ק פרק ה' הלכה יח').
• וכן רבינו האריז"ל כתב (בשער רוח הקודש דף י') שצריך להסיר הסכין לגמרי בשעת ברכת המזון, ולא מספיק לכסותו בלבד. וכן כתב הבן איש חי (פרשת חוקת סעיף ו'), וכן כתב בחסד לאלפים (שם ס"ה), והמדקדקים מסירים כל כלי ברזל, כגון מזלגות ומספרים, וכן כתב בכף החיים (שם אות טו').
• יש שרצו להגיד שגם בברכת מעין שלוש, צריך להסיר הסכין כשמברך, שהרי גם שם מוזכר על חורבן ירושלים, כך כתב בספר טהרת השולחן (בקובץ מפרשים על השולחן ערוך מהדורת ירושלים), אבל בשו"ת שלמת חיים (סימן קפז') כתב שדין זה אינו נוהג אלא בברכת המזון בלבד, פוק חזא עמא דבר. וכן כתב בערוך השולחן (סימן קפה' סעיף א'), וכן בשו"ת רבבות אפרים (חלק א' סימן קלו').
• להלכה כתב בילקוט יוסף (סימן קפ' סעיף ג') שנוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, ויש מחמירים בזה גם בסכין פלסטיק או של כסף, ונהגו שלא לכסות את הסכין בשבת ויו"ט.