אושרי רביב
Well-known member
שלום רב לאהובי תורתך
אהובי ואוהבי תורתו של מרן רבנו הגדול זיע"א.
בלמדי חזון עובדיה שבת א למרן זיע"א הגעתי יחד עם החברותא להלכות שהייה והטמנה, ובהלכה א כתב מרן זיע"א אודות דין הפלאטה החשמלית כידוע שאין בזה משום שמא יחתה בגחלים ומותר. [אני לא מאריך בדברים כי הדברים ידועים כבר למי שלמד את דברי מרן זיע"א]
ובהערה (עמ' נג) אחר שהביא דברי הישכיל עבדי שחזר בו, הביא דברי רבי עמרם אבורביע בספר נתיבי עם שדחה דברי הישכיל עבדי מכוח שאין לנו גזירות חדשות מדעתנו. והדברים נתבארו כבר ונטחנו הדק היטב בשלחן המערכת חלק א למרן שליט"א.
אך בהמשך הדברים, מרן זיע"א כתב וזו לשונו (מכאן זהו לשון קודשו, העתקתי מילה במילה כפי שיראה מי שיפתח את הספר בפנים): שסברא נוספת להקל שעד כאן לא גזרו חז"ל בבירה אלא משום שדרך הגחלים לדעוך קימעא קימעא, ואינן נשארות באותו מצב של חום בתמידות, ולכן חששו פן יראה בשבת שהן עוממות והולכות, וישכח ויחתה בגחלים להבעירן, מה שאין כן פלאטה חשמלית שנשארת תמיד באותו מצב תקין של חום במדה שוה אין מקום לגזירת חז"ל לחוש שמא יחתה, אפילו אם היה ניתן להגביה מידת החום שבה, וכן הזכיר סברא זו הרה"ג המובהק רבי יוסף גרשון הורביץ בגידולי ציון חלק ט (סימן יא). לענין פתיליה של נפט. ע"ש. וכיוצא בזה ראיתי להמשנה ברורה בביאה"ל (סי' רנג ס"א) בד"ה אפילו אינה גרופה וכו', דבקש וגבבא אפילו הניח הרבה קש שממשיך לבעור זמן רב, אע"פ כן מותר להשהות עליה, ולא גזרינן שמא יחתה, שכל מזן שהוא בוער אין לחוש כלל לחיתוי, כי אינו צריך לחתות אלא לאחר שנכבה וכו'. ע"ש. וכן הסכים לסברא זו רב אחאי גאון בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז (סי' טז אות ג ור"ס יז). ע"ש. וסמך לזה קצת מד' הרא"ש (שבת יב:) דבנר של נפט דנפשיה נהוריה לא גזרו שמא יטה. וע"ש. וי"ל. וע' משנ"ב בבאה"ל (ר"ס ערה) ובשו"ת לבושי מרדכי תנינא (חאו"ח סי' נב). ע"ש.
[עכשיו אלו עיקרי הדברים עליהם רציתי להתמקד]: והרה"ג ר' יוסף קאפח בביאורו על הרמב"ם (פ"ג דשבת, עמוד עד) כיון מדנפשיה לסברא הנ"ל, שהגזרה שלא להשהות על גבי כירה כשאינה גרופה וקטומה, גזרה שמא יחתה בגחלים, לא גזרו אלא באש של פחמים שבכל רגע האש דועכת והולכת, ויש לחוש שמא יחתה, אבל בפלאטה חשמלית שמדת החום שלה יציבה, ואינה מתמעטת כלל, לא שייך בה חיתוי כלל, הילכך מותר להשהות עליה, ואפילו בפלאטה שיש בה כפתור להגביה או להנמיך את מדת החום, מותר להשהות עליה בכל אופן, אפילו לא בשל כל צרכו, ואפילו אם מצטמק ויפה לו. שאין לנו לגזור גזרות חדשות מלבנו, שמא יגביר את מדת החום. ע"ש. אך הטעם שכתבנו שבפלאטה לא שייך כלל שמא יחתה כיון שא"א להגדיל מדת החום שבה, הוא יותר נכון.
עכ"ל של מרן זיע"א השייך לשאלתי. הרי היא לפניכם:
מה הדין בפלאטה חשמלית שיש בה כפתורים - מה שמרן לא התייחס בעצמו לכך, אלא שהביא דברי הרב קאפח. ומה גם שלא הסכים לדבריו, אלא שהסתייג וכתב שהטעם שכתב שבפלאטה לא שייך כלל שמא יחתה כיון שאי אפשר להגדיל את מידת החום שבה, הוא יותר נכון. אבל לא התייחס למציאות של היום שיש פלאטות שיש בהן אפשרות כן להגדיל את מידת החום על ידי כפתורים. ולכאורה לפי זה, יהיה צריך לפי דעת מרן זיע"א לכסות את הכפתורים?
הניחו לדין של גזירות מדעתנו לרגע, אני רוצה להבין את דברי מרן זיע"א ממה שכתב בלשון הזו, האם יש משמעות כזו לומר שבאמת צריך לכסות את הכפתורים מהדין הזה מכיון שלא הסכים לדברי הרב קאפח, בעוד שלפי דבריו באמת יהיה צורך לכסות כי הוא דיבר בפלאטה שהיא בעלת מידת חום יציבה שאינה מתמעטת כלל, ואילו היום אפשר למעט על ידי הכפתורים?
אשמח למענה. יישר כוחכם!
אהובי ואוהבי תורתו של מרן רבנו הגדול זיע"א.
בלמדי חזון עובדיה שבת א למרן זיע"א הגעתי יחד עם החברותא להלכות שהייה והטמנה, ובהלכה א כתב מרן זיע"א אודות דין הפלאטה החשמלית כידוע שאין בזה משום שמא יחתה בגחלים ומותר. [אני לא מאריך בדברים כי הדברים ידועים כבר למי שלמד את דברי מרן זיע"א]
ובהערה (עמ' נג) אחר שהביא דברי הישכיל עבדי שחזר בו, הביא דברי רבי עמרם אבורביע בספר נתיבי עם שדחה דברי הישכיל עבדי מכוח שאין לנו גזירות חדשות מדעתנו. והדברים נתבארו כבר ונטחנו הדק היטב בשלחן המערכת חלק א למרן שליט"א.
אך בהמשך הדברים, מרן זיע"א כתב וזו לשונו (מכאן זהו לשון קודשו, העתקתי מילה במילה כפי שיראה מי שיפתח את הספר בפנים): שסברא נוספת להקל שעד כאן לא גזרו חז"ל בבירה אלא משום שדרך הגחלים לדעוך קימעא קימעא, ואינן נשארות באותו מצב של חום בתמידות, ולכן חששו פן יראה בשבת שהן עוממות והולכות, וישכח ויחתה בגחלים להבעירן, מה שאין כן פלאטה חשמלית שנשארת תמיד באותו מצב תקין של חום במדה שוה אין מקום לגזירת חז"ל לחוש שמא יחתה, אפילו אם היה ניתן להגביה מידת החום שבה, וכן הזכיר סברא זו הרה"ג המובהק רבי יוסף גרשון הורביץ בגידולי ציון חלק ט (סימן יא). לענין פתיליה של נפט. ע"ש. וכיוצא בזה ראיתי להמשנה ברורה בביאה"ל (סי' רנג ס"א) בד"ה אפילו אינה גרופה וכו', דבקש וגבבא אפילו הניח הרבה קש שממשיך לבעור זמן רב, אע"פ כן מותר להשהות עליה, ולא גזרינן שמא יחתה, שכל מזן שהוא בוער אין לחוש כלל לחיתוי, כי אינו צריך לחתות אלא לאחר שנכבה וכו'. ע"ש. וכן הסכים לסברא זו רב אחאי גאון בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז (סי' טז אות ג ור"ס יז). ע"ש. וסמך לזה קצת מד' הרא"ש (שבת יב:) דבנר של נפט דנפשיה נהוריה לא גזרו שמא יטה. וע"ש. וי"ל. וע' משנ"ב בבאה"ל (ר"ס ערה) ובשו"ת לבושי מרדכי תנינא (חאו"ח סי' נב). ע"ש.
[עכשיו אלו עיקרי הדברים עליהם רציתי להתמקד]: והרה"ג ר' יוסף קאפח בביאורו על הרמב"ם (פ"ג דשבת, עמוד עד) כיון מדנפשיה לסברא הנ"ל, שהגזרה שלא להשהות על גבי כירה כשאינה גרופה וקטומה, גזרה שמא יחתה בגחלים, לא גזרו אלא באש של פחמים שבכל רגע האש דועכת והולכת, ויש לחוש שמא יחתה, אבל בפלאטה חשמלית שמדת החום שלה יציבה, ואינה מתמעטת כלל, לא שייך בה חיתוי כלל, הילכך מותר להשהות עליה, ואפילו בפלאטה שיש בה כפתור להגביה או להנמיך את מדת החום, מותר להשהות עליה בכל אופן, אפילו לא בשל כל צרכו, ואפילו אם מצטמק ויפה לו. שאין לנו לגזור גזרות חדשות מלבנו, שמא יגביר את מדת החום. ע"ש. אך הטעם שכתבנו שבפלאטה לא שייך כלל שמא יחתה כיון שא"א להגדיל מדת החום שבה, הוא יותר נכון.
עכ"ל של מרן זיע"א השייך לשאלתי. הרי היא לפניכם:
מה הדין בפלאטה חשמלית שיש בה כפתורים - מה שמרן לא התייחס בעצמו לכך, אלא שהביא דברי הרב קאפח. ומה גם שלא הסכים לדבריו, אלא שהסתייג וכתב שהטעם שכתב שבפלאטה לא שייך כלל שמא יחתה כיון שאי אפשר להגדיל את מידת החום שבה, הוא יותר נכון. אבל לא התייחס למציאות של היום שיש פלאטות שיש בהן אפשרות כן להגדיל את מידת החום על ידי כפתורים. ולכאורה לפי זה, יהיה צריך לפי דעת מרן זיע"א לכסות את הכפתורים?
הניחו לדין של גזירות מדעתנו לרגע, אני רוצה להבין את דברי מרן זיע"א ממה שכתב בלשון הזו, האם יש משמעות כזו לומר שבאמת צריך לכסות את הכפתורים מהדין הזה מכיון שלא הסכים לדברי הרב קאפח, בעוד שלפי דבריו באמת יהיה צורך לכסות כי הוא דיבר בפלאטה שהיא בעלת מידת חום יציבה שאינה מתמעטת כלל, ואילו היום אפשר למעט על ידי הכפתורים?
אשמח למענה. יישר כוחכם!