הביא בעל הטורים קושיא כיצד דן יהודה את כלתו?
ולכאורה כוונתו מצד קורבה.
והקשה בקונטרס 'מגדלות מרקחים' שלכאורה כשמת הבן - פוקעת הקורבה; כמו שמצינו שחותן יכול להעיד לחתנו אם מתה בתו.
ואפי' לרבי יהודה שאם יש לו בנים מהאשה אינו יכול להעיד, הלא כאן אין בנים.
ואולי אפשר לתרץ שכיון שהיה מנהג של יבום [ולכן רצה לשורפה] - אם כן נשאר איזה קשר; ואמנם בפשטות יבמה [אפי' אחרי מתן תורה] לא נקראת אשתו לגבי פסולי עדות, מ"מ לר"י שאם יש בנים זה משאיר את הקשר, גם זיקה ליבום משאירה את הקשר.
מיהו זה מחודש מאוד; וגם מאוד סתום בדברי הבעל הטורים.
עוד היה מקום לדון אולי שבעל פחות נחשב שנכנס לבית אשתו מאשר אשה לבית בעלה; ולכן אשה כלפי חותנה כן נחשבת שקשורה אליו אפי' אחרי מיתת בעלה.
ועי' ר"ן סנהדרין נ"ד א' בשם הרמב"ן שלא צריך דרשא לאסור כלתו לאחר מיתת בנו, כיון שנקראת כלתו; והוכיח כן מהפסוק "זנתה תמר כלתך". [ויל"ד בזה מ"יתרו חותן משה... אחר שילוחיה"].
עוד יתכן שהקושיא שהוא נוגע בדבר, כי אולי לא ירצה לפסוק עליה חובה, כיון שירצה שתתייבם; ולשיטת מספר אחרונים כל דיין שאינו יכול לפסוק צד אחד - גם לא יכול לפסוק לצד השני.
מיהו גם זה סתום מאוד בדברי הבעל הטורים.
ולכאורה כוונתו מצד קורבה.
והקשה בקונטרס 'מגדלות מרקחים' שלכאורה כשמת הבן - פוקעת הקורבה; כמו שמצינו שחותן יכול להעיד לחתנו אם מתה בתו.
ואפי' לרבי יהודה שאם יש לו בנים מהאשה אינו יכול להעיד, הלא כאן אין בנים.
ואולי אפשר לתרץ שכיון שהיה מנהג של יבום [ולכן רצה לשורפה] - אם כן נשאר איזה קשר; ואמנם בפשטות יבמה [אפי' אחרי מתן תורה] לא נקראת אשתו לגבי פסולי עדות, מ"מ לר"י שאם יש בנים זה משאיר את הקשר, גם זיקה ליבום משאירה את הקשר.
מיהו זה מחודש מאוד; וגם מאוד סתום בדברי הבעל הטורים.
עוד היה מקום לדון אולי שבעל פחות נחשב שנכנס לבית אשתו מאשר אשה לבית בעלה; ולכן אשה כלפי חותנה כן נחשבת שקשורה אליו אפי' אחרי מיתת בעלה.
ועי' ר"ן סנהדרין נ"ד א' בשם הרמב"ן שלא צריך דרשא לאסור כלתו לאחר מיתת בנו, כיון שנקראת כלתו; והוכיח כן מהפסוק "זנתה תמר כלתך". [ויל"ד בזה מ"יתרו חותן משה... אחר שילוחיה"].
עוד יתכן שהקושיא שהוא נוגע בדבר, כי אולי לא ירצה לפסוק עליה חובה, כיון שירצה שתתייבם; ולשיטת מספר אחרונים כל דיין שאינו יכול לפסוק צד אחד - גם לא יכול לפסוק לצד השני.
מיהו גם זה סתום מאוד בדברי הבעל הטורים.