מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בפנים יפות מקשה הרי מעשה ידי אשה לבעלה, ואיך יש לה רשות להתנדב להביא מטוה שלה,
ותירץ שם, דזהו רק תקנת חכמים, אבל מדאורייתא מעשה ידיה לעצמה, ובאותו הדור עדיין לא תיקנו זאת.
ולכאורה יש לומר בלא זה, דאם האשה עושה בשל אחרים, ועל מנת לעשות בחנם, אין זה שייך לבעלה, דרק אם קצצה עמם שכר אז הם מתחייבים, אבל בעושה עמהם בחנם מעיקרא לא חל החיוב, ואין זה רק בגדר מחילה דאז לא היתה יכולה למחול, אלא דלא חל כלל חיוב. ורשות יש ביד האשה לעשות כן, שהרי אינה מחויבת לעבוד לבעלה כל העת, והן אמת שאם עשתה בשכר אז גם ההעדפה לבעלה, אבל בעושה מלכתחילה בחנם הרשות בידה.
ולפי זה הכא היו עושות בשל הקדש, על מנת לעשות בשביל ההקדש ולא ליטול שכר, ולא הוי לבעל.
בפנים יפות מקשה הרי מעשה ידי אשה לבעלה, ואיך יש לה רשות להתנדב להביא מטוה שלה,
ותירץ שם, דזהו רק תקנת חכמים, אבל מדאורייתא מעשה ידיה לעצמה, ובאותו הדור עדיין לא תיקנו זאת.
ולכאורה יש לומר בלא זה, דאם האשה עושה בשל אחרים, ועל מנת לעשות בחנם, אין זה שייך לבעלה, דרק אם קצצה עמם שכר אז הם מתחייבים, אבל בעושה עמהם בחנם מעיקרא לא חל החיוב, ואין זה רק בגדר מחילה דאז לא היתה יכולה למחול, אלא דלא חל כלל חיוב. ורשות יש ביד האשה לעשות כן, שהרי אינה מחויבת לעבוד לבעלה כל העת, והן אמת שאם עשתה בשכר אז גם ההעדפה לבעלה, אבל בעושה מלכתחילה בחנם הרשות בידה.
ולפי זה הכא היו עושות בשל הקדש, על מנת לעשות בשביל ההקדש ולא ליטול שכר, ולא הוי לבעל.
