כמה סיבובים צריך לעשות בהקפות של שמחת תורה

[יצחק משען]

הנה מנהגינו כאן בארה"ק להסתובב בהקפות בלי סוף עד שהראש מסתובב כבר לבדו והדרך לבית מגיעה במעגלים
ועתה שלחו לי מארגנטינה מקהילת שובה ישראל דבר מעניין שנראה שבכל סך ההקפות יהיו 49 סיבובים
דהנה בשער הכוונות כתב דף קד, א

וכתב שם הגאון רבי יאודה פתאייה בגליון [מוצג כתי"ק וביאורו, ולא הבנתי את כל הר"ת]





ויתכן שהפענוח של דבריו הוא כך: נראה לי כי בחו"ל שעושים ב' ימים מספק ממילא יהיו עושים שבע פעמים שבע הקפות שהם ערבית שחרית מנחה, וערבית שחרית מנחה וגם בערבית של מוצאי יום טוב, הרי שבע פעמים שבע, אבל בארץ ישראל שעושים יום אחד לבד משום הכי היה מחזר האריז"ל בשאר בתי כנסיות כדי להשלים שבע פעמים שבע שהם ארבעים ותשע הקפות.

ומשמעות דבריו לכאורה שבכל בית כנסת היו מסתובבים רק שבע סיבובים ובסך הכל היה יוצא לאר"י בארץ ישראל 28 סיבובים ולכן הלך לבתי כנסת אחרים
ואם היה המנהג כמו אצלינו שעושים בכל הקפה 3000 סיבובים לא היה צריך האר"י לכל זה

רק שקצת צריך להבין במציאות איך היה יוצא שבדיוק כאשר סיימו להסתובב בבית כנסת אחד היה מספיק להגיע לבית כנסת אחר שעכשיו עושים שבע הקפות? ואפשר לומר בדוחק שהיה מכוון את זמן הליכתו לכל בית כנסת לפי הזמן ששיער שיתחילו אז את ההקפות.
והנלע"ד כתבתי.

 

[ציון ש]

עושים הקפה אחת כל פעם ואחר כך ריקודים, לא בהכרח סביב התיבה, תלוי במבנה של בית הכנסת.
דבר נוסף לעצם התמיהה איך הספיק ב' בתי כנסת, כנראה שגם בזמנו לא כולם התפללו נץ..,..

 

[יצחק משען]

שוב מצאתי היום בס"ד להגאון ר' חיים פלאג'י במועד לכל חי (סימן כה אות לח) שכתב : וזה חידוש בעיני דהיה יוצא קודם בתי כנסיות האחרים. ואולי היה מתחיל מקודם שאר בתי כנסיות אדעתא דהכי.

ואגב ראיתי שם במועד לכל חי הנד"מ על ידי שובי נפשי (הער' 68) שדייקו מלשונו של האר"י שקרוב לודאי שלא דיבר על ההקפות של ליל שמחת תורה אלא על ההקפות של מוצאי שמחת תורה, וכתבו שמשמע מפשט הלשון שלא היו עושים הקפות בליל שמח"ת. עי"ש באורך.
ומכל מקום מהציטוט שהבאתי ממהר"י פתאיה חזינן שלא הבין כן.