בכל מכל כל
New member
דיון מענין משיעורו של הרב אברהם עזרי שליט"א על הנושא: כמה עמודים היו בפועל סביב לחצר המשכן?
מצורף הסבר מפורט בסיוע הבינה המלאכותית "קלוד".
ספר שמות פרק כז פסוק ט והלאה מדבר על חצר המשכן. במה בדיוק מדובר?
חצר המשכן היא המתחם החיצוני שהקיף את המשכן עצמו. אסביר איך היא נראתה לפי התיאור בספר שמות:
מבנה חצר המשכן
בספר שמות פרק כז פסוקים ט-יט מתואר מבנה החצר:
הגודל והצורה: החצר הייתה מלבנית - 100 אמה אורך (בצד דרום וצפון) ו-50 אמה רוחב (בצד מזרח ומערב).
הקלעים (מחיצות): החצר הוקפה בקלעים (יריעות בד) מ"שש משזר" (פשתן לבן איכותי) בגובה 5 אמות.
העמודים: הקלעים נתלו על עמודים שהיו מרוחקים 5 אמות זה מזה. בסך הכל היו 60 עמודים:
20 עמודים בצד דרום
20 עמודים בצד צפון
10 עמודים בצד מערב
10 עמודים בצד מזרח (כולל השער)
בסיסי העמודים: כל עמוד עמד על אדן (בסיס) מנחושת.
ווים וחשוקים: בראש כל עמוד היו ווים וחשוקים (חגורות) מכסף שבהם נתלו הקלעים.
השער: בצד מזרח היה שער החצר ברוחב 20 אמה (כלומר 4 עמודים), שהיה עשוי מבד צבעוני - "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם" - שונה מהקלעים הלבנים של שאר החצר.
בתוך החצר: במרכז החצר עמד המשכן עצמו, ולפניו (במזרח) ניצב מזבח העולה וכיור הנחושת.
משמעויות והסברים נוספים
הכיוונים: המשכן עצמו היה ממוקם בחלק המערבי של החצר, כשפתחו פונה מזרחה. גם שער החצר היה בצד המזרח, כך שהכהנים והעם נכנסו ממזרח והתקדמו מערבה, לכיוון קודש הקודשים.
המידות הסמליות:
אורך החצר (100 אמה) וגובה הקלעים (5 אמות) הם מכפלות של 5, מספר המסמל בפרשנות המסורתית את חמשת חומשי התורה.
רוחב החצר (50 אמה) מסמל את חמישים שערי בינה.
החומרים: השימוש בנחושת (לאדנים), כסף (לווים ולחשוקים) וזהב (בתוך המשכן) מייצג מעבר הדרגתי מהחומרי לרוחני ככל שמתקדמים פנימה.
השער הצבעוני: שער החצר היה עשוי מבד צבעוני (תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר) - אותם צבעים ששימשו גם למסך פתח אוהל מועד ולפרוכת שלפני קודש הקודשים.
חצר המשכן היוותה את המרחב הציבורי של עבודת הקודש, שבו יכלו כל בני ישראל להביא את קרבנותיהם ולהתקרב אל ה'. זהו שלב ראשון בתהליך ההתקדשות שהגיע לשיאו בקודש הקודשים, שאליו רק הכהן הגדול נכנס, ורק ביום הכיפורים.
הרחבה על העמודים שהקיפו את חצר המשכן, המרווחים ביניהם, ולספק מידע מדויק יותר על מספרם ומיקומם:
העמודים המקיפים את חצר המשכן - פירוט מדויק
מספר העמודים בכל צד:
צד דרום - בפסוק י' כתוב: "ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף". כלומר, 20 עמודים בדיוק בצד הדרומי.
צד צפון - בפסוק י"א כתוב בדומה: "וכן לפאת צפון... עמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת". כלומר, 20 עמודים בדיוק בצד הצפוני.
צד ים (מערב) - בפסוק י"ב מפורט: "ולרחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה". כלומר, 10 עמודים בדיוק בצד המערבי.
צד קדמה (מזרח) - כאן המצב מורכב יותר:
בפסוק י"ד-ט"ו נאמר: "וחמש עשרה אמה קלעים לכתף, עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה. ולכתף השנית... קלעים חמש עשרה, עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה". כלומר, 3 עמודים בכל צד של השער - סה"כ 6 עמודים.
בפסוק ט"ז מתואר השער עצמו: "ולשער החצר מסך עשרים אמה... עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה". כלומר, 4 עמודים נוספים לשער.
כך שבסך הכל בצד המזרחי היו 10 עמודים (3+3+4).
הרווחים בין העמודים:
חישוב המרווחים בין העמודים דורש הבנה מדויקת יותר של מיקומם:
בצד דרום וצפון:
אורך כל צד היה 100 אמה
היו 20 עמודים בכל צד
האם העמודים היו בקצוות? יש בכך מחלוקת פרשנים
לפי רש"י ורבים מהפרשנים, העמודים היו במרווחים של 5 אמות בין עמוד לעמוד. כלומר, 21 עמודים, כאשר העמוד הראשון והאחרון בכל צד נספרים פעמיים (בפינות). אך לפי רבי אברהם אבן עזרא וחלק מהפרשנים האחרים, היו בדיוק 20 עמודים לכל צד, עם מרווח של 5 אמות ביניהם, כאשר העמודים אינם בפינות עצמן אלא קרוב אליהן.
בצד מערב:
רוחב החצר היה 50 אמה
היו 10 עמודים
לכן המרווח היה 5 אמות בין עמוד לעמוד
בצד מזרח (חלוקה מיוחדת):
15 אמה בכל צד של השער עם 3 עמודים בכל צד → מרווח של 5 אמות
20 אמה לשער עם 4 עמודים → מרווח של כ-6.67 אמות בין העמודים
סוגיית העמודים בפינות:
נקודה מעניינת שעולה היא: האם עמודי הפינה נספרו פעמיים? התשובה לכך נחלקת בין הפרשנים:
שיטת רש"י: העמודים בפינות נספרו פעמיים - פעם אחת לכל צד. לפי זה, היו בעצם רק 56 עמודים פיזיים (ולא 60), כאשר 4 מהם (בפינות) נספרו פעמיים בחשבון.
שיטת הרמב"ן ואחרים: היו בדיוק 60 עמודים נפרדים, כאשר בפינות היו עמודים נפרדים בסמיכות זה לזה.
פרט מעניין - הווים והחשוקים:
העמודים לא רק תמכו בקלעים אלא גם עוצבו באופן אסתטי:
בראש כל עמוד היו "ווים" (מעין קרסים) מכסף שבהם תלו את הקלעים
כל עמוד הוקף ב"חשוקים" (מעין חגורות או טבעות) מכסף
זוהי דוגמה לאופן שבו המשכן שילב פונקציונליות ואסתטיקה - העמודים לא רק החזיקו את הקלעים אלא גם היו מעוטרים בכסף כדי להוסיף ליופי ולקדושת המקום.
מבנה העמודים:
לפי המפרשים, העמודים היו עשויים מעץ שיטים (כמו חלקים רבים אחרים במשכן), אך בניגוד לקרשי המשכן עצמו, הם לא צופו בזהב. בסיסי העמודים (האדנים) היו עשויים נחושת, וראשי העמודים והחישוקים היו מכסף.
גובה העמודים, לפי הפסוקים, היה 5 אמות - בדיוק כגובה הקלעים שתלו עליהם. כך נוצרה "חומה" אחידה של קלעי פשתן לבן סביב חצר המשכן.
הסבר מפורט על עמודי חצר המשכן
כפי שניתן לראות בציור המפורט, חצר המשכן הוקפה במערכת מורכבת של עמודים שתמכו בקלעים (מחיצות בד). הנה כמה נקודות חשובות להבנת המבנה:
מספר העמודים ופריסתם
בצד צפון: 20 עמודים במרווחים של 5 אמות זה מזה לאורך 100 אמה
בצד דרום: 20 עמודים במרווחים של 5 אמות זה מזה לאורך 100 אמה
בצד מערב: 10 עמודים במרווחים של 5 אמות זה מזה לאורך 50 אמה
בצד מזרח: סידור מיוחד של 10 עמודים:
3 עמודים בצד אחד של השער (15 אמה)
4 עמודים עבור השער עצמו (20 אמה)
3 עמודים בצד השני של השער (15 אמה)
מבנה העמוד היחיד
כל עמוד בחצר המשכן הורכב מ:
גוף העמוד: עשוי מעץ שיטים בגובה 5 אמות (כ-2.5 מטר)
בסיס (אדן): עשוי מנחושת, שעליו עמד העמוד
ראש העמוד: עם ווים מכסף לתליית הקלעים
חשוקים: טבעות כסף שהקיפו את העמוד במספר מקומות לאורכו
הקלעים בין העמודים
הקלעים היו עשויים מ"שש משזר" - פשתן לבן איכותי
גובה הקלעים היה 5 אמות, בדיוק כגובה העמודים
הקלעים נתלו על ווי הכסף שבראש העמודים
בשער המשכן היו קלעים מיוחדים עשויים מבד צבעוני (תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר)
מחלוקת הפרשנים
קיימת מחלוקת מעניינת בין הפרשנים לגבי אופן מניית העמודים:
שיטת רש"י: העמודים בפינות נספרו פעמיים (פעם אחת לכל צד), כך שבפועל היו רק 56 עמודים פיזיים ולא 60.
שיטת הרמב"ן: היו בדיוק 60 עמודים נפרדים, כולל עמודים נפרדים בפינות.
חשוב לציין שהעמודים לא רק שימשו לתמיכה פונקציונלית בקלעים, אלא גם היוו חלק מהאסתטיקה של המשכן. השילוב של עץ שיטים, כסף ונחושת יצר מראה מרשים, המשקף את החשיבות והקדושה של המקום.
מצורף הסבר מפורט בסיוע הבינה המלאכותית "קלוד".
ספר שמות פרק כז פסוק ט והלאה מדבר על חצר המשכן. במה בדיוק מדובר?
חצר המשכן היא המתחם החיצוני שהקיף את המשכן עצמו. אסביר איך היא נראתה לפי התיאור בספר שמות:
מבנה חצר המשכן
בספר שמות פרק כז פסוקים ט-יט מתואר מבנה החצר:
הגודל והצורה: החצר הייתה מלבנית - 100 אמה אורך (בצד דרום וצפון) ו-50 אמה רוחב (בצד מזרח ומערב).
הקלעים (מחיצות): החצר הוקפה בקלעים (יריעות בד) מ"שש משזר" (פשתן לבן איכותי) בגובה 5 אמות.
העמודים: הקלעים נתלו על עמודים שהיו מרוחקים 5 אמות זה מזה. בסך הכל היו 60 עמודים:
20 עמודים בצד דרום
20 עמודים בצד צפון
10 עמודים בצד מערב
10 עמודים בצד מזרח (כולל השער)
בסיסי העמודים: כל עמוד עמד על אדן (בסיס) מנחושת.
ווים וחשוקים: בראש כל עמוד היו ווים וחשוקים (חגורות) מכסף שבהם נתלו הקלעים.
השער: בצד מזרח היה שער החצר ברוחב 20 אמה (כלומר 4 עמודים), שהיה עשוי מבד צבעוני - "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם" - שונה מהקלעים הלבנים של שאר החצר.
בתוך החצר: במרכז החצר עמד המשכן עצמו, ולפניו (במזרח) ניצב מזבח העולה וכיור הנחושת.
משמעויות והסברים נוספים
הכיוונים: המשכן עצמו היה ממוקם בחלק המערבי של החצר, כשפתחו פונה מזרחה. גם שער החצר היה בצד המזרח, כך שהכהנים והעם נכנסו ממזרח והתקדמו מערבה, לכיוון קודש הקודשים.
המידות הסמליות:
אורך החצר (100 אמה) וגובה הקלעים (5 אמות) הם מכפלות של 5, מספר המסמל בפרשנות המסורתית את חמשת חומשי התורה.
רוחב החצר (50 אמה) מסמל את חמישים שערי בינה.
החומרים: השימוש בנחושת (לאדנים), כסף (לווים ולחשוקים) וזהב (בתוך המשכן) מייצג מעבר הדרגתי מהחומרי לרוחני ככל שמתקדמים פנימה.
השער הצבעוני: שער החצר היה עשוי מבד צבעוני (תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר) - אותם צבעים ששימשו גם למסך פתח אוהל מועד ולפרוכת שלפני קודש הקודשים.
חצר המשכן היוותה את המרחב הציבורי של עבודת הקודש, שבו יכלו כל בני ישראל להביא את קרבנותיהם ולהתקרב אל ה'. זהו שלב ראשון בתהליך ההתקדשות שהגיע לשיאו בקודש הקודשים, שאליו רק הכהן הגדול נכנס, ורק ביום הכיפורים.
הרחבה על העמודים שהקיפו את חצר המשכן, המרווחים ביניהם, ולספק מידע מדויק יותר על מספרם ומיקומם:
העמודים המקיפים את חצר המשכן - פירוט מדויק
מספר העמודים בכל צד:
צד דרום - בפסוק י' כתוב: "ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף". כלומר, 20 עמודים בדיוק בצד הדרומי.
צד צפון - בפסוק י"א כתוב בדומה: "וכן לפאת צפון... עמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת". כלומר, 20 עמודים בדיוק בצד הצפוני.
צד ים (מערב) - בפסוק י"ב מפורט: "ולרחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה". כלומר, 10 עמודים בדיוק בצד המערבי.
צד קדמה (מזרח) - כאן המצב מורכב יותר:
בפסוק י"ד-ט"ו נאמר: "וחמש עשרה אמה קלעים לכתף, עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה. ולכתף השנית... קלעים חמש עשרה, עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה". כלומר, 3 עמודים בכל צד של השער - סה"כ 6 עמודים.
בפסוק ט"ז מתואר השער עצמו: "ולשער החצר מסך עשרים אמה... עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה". כלומר, 4 עמודים נוספים לשער.
כך שבסך הכל בצד המזרחי היו 10 עמודים (3+3+4).
הרווחים בין העמודים:
חישוב המרווחים בין העמודים דורש הבנה מדויקת יותר של מיקומם:
בצד דרום וצפון:
אורך כל צד היה 100 אמה
היו 20 עמודים בכל צד
האם העמודים היו בקצוות? יש בכך מחלוקת פרשנים
לפי רש"י ורבים מהפרשנים, העמודים היו במרווחים של 5 אמות בין עמוד לעמוד. כלומר, 21 עמודים, כאשר העמוד הראשון והאחרון בכל צד נספרים פעמיים (בפינות). אך לפי רבי אברהם אבן עזרא וחלק מהפרשנים האחרים, היו בדיוק 20 עמודים לכל צד, עם מרווח של 5 אמות ביניהם, כאשר העמודים אינם בפינות עצמן אלא קרוב אליהן.
בצד מערב:
רוחב החצר היה 50 אמה
היו 10 עמודים
לכן המרווח היה 5 אמות בין עמוד לעמוד
בצד מזרח (חלוקה מיוחדת):
15 אמה בכל צד של השער עם 3 עמודים בכל צד → מרווח של 5 אמות
20 אמה לשער עם 4 עמודים → מרווח של כ-6.67 אמות בין העמודים
סוגיית העמודים בפינות:
נקודה מעניינת שעולה היא: האם עמודי הפינה נספרו פעמיים? התשובה לכך נחלקת בין הפרשנים:
שיטת רש"י: העמודים בפינות נספרו פעמיים - פעם אחת לכל צד. לפי זה, היו בעצם רק 56 עמודים פיזיים (ולא 60), כאשר 4 מהם (בפינות) נספרו פעמיים בחשבון.
שיטת הרמב"ן ואחרים: היו בדיוק 60 עמודים נפרדים, כאשר בפינות היו עמודים נפרדים בסמיכות זה לזה.
פרט מעניין - הווים והחשוקים:
העמודים לא רק תמכו בקלעים אלא גם עוצבו באופן אסתטי:
בראש כל עמוד היו "ווים" (מעין קרסים) מכסף שבהם תלו את הקלעים
כל עמוד הוקף ב"חשוקים" (מעין חגורות או טבעות) מכסף
זוהי דוגמה לאופן שבו המשכן שילב פונקציונליות ואסתטיקה - העמודים לא רק החזיקו את הקלעים אלא גם היו מעוטרים בכסף כדי להוסיף ליופי ולקדושת המקום.
מבנה העמודים:
לפי המפרשים, העמודים היו עשויים מעץ שיטים (כמו חלקים רבים אחרים במשכן), אך בניגוד לקרשי המשכן עצמו, הם לא צופו בזהב. בסיסי העמודים (האדנים) היו עשויים נחושת, וראשי העמודים והחישוקים היו מכסף.
גובה העמודים, לפי הפסוקים, היה 5 אמות - בדיוק כגובה הקלעים שתלו עליהם. כך נוצרה "חומה" אחידה של קלעי פשתן לבן סביב חצר המשכן.
הסבר מפורט על עמודי חצר המשכן
כפי שניתן לראות בציור המפורט, חצר המשכן הוקפה במערכת מורכבת של עמודים שתמכו בקלעים (מחיצות בד). הנה כמה נקודות חשובות להבנת המבנה:
מספר העמודים ופריסתם
בצד צפון: 20 עמודים במרווחים של 5 אמות זה מזה לאורך 100 אמה
בצד דרום: 20 עמודים במרווחים של 5 אמות זה מזה לאורך 100 אמה
בצד מערב: 10 עמודים במרווחים של 5 אמות זה מזה לאורך 50 אמה
בצד מזרח: סידור מיוחד של 10 עמודים:
3 עמודים בצד אחד של השער (15 אמה)
4 עמודים עבור השער עצמו (20 אמה)
3 עמודים בצד השני של השער (15 אמה)
מבנה העמוד היחיד
כל עמוד בחצר המשכן הורכב מ:
גוף העמוד: עשוי מעץ שיטים בגובה 5 אמות (כ-2.5 מטר)
בסיס (אדן): עשוי מנחושת, שעליו עמד העמוד
ראש העמוד: עם ווים מכסף לתליית הקלעים
חשוקים: טבעות כסף שהקיפו את העמוד במספר מקומות לאורכו
הקלעים בין העמודים
הקלעים היו עשויים מ"שש משזר" - פשתן לבן איכותי
גובה הקלעים היה 5 אמות, בדיוק כגובה העמודים
הקלעים נתלו על ווי הכסף שבראש העמודים
בשער המשכן היו קלעים מיוחדים עשויים מבד צבעוני (תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר)
מחלוקת הפרשנים
קיימת מחלוקת מעניינת בין הפרשנים לגבי אופן מניית העמודים:
שיטת רש"י: העמודים בפינות נספרו פעמיים (פעם אחת לכל צד), כך שבפועל היו רק 56 עמודים פיזיים ולא 60.
שיטת הרמב"ן: היו בדיוק 60 עמודים נפרדים, כולל עמודים נפרדים בפינות.
חשוב לציין שהעמודים לא רק שימשו לתמיכה פונקציונלית בקלעים, אלא גם היוו חלק מהאסתטיקה של המשכן. השילוב של עץ שיטים, כסף ונחושת יצר מראה מרשים, המשקף את החשיבות והקדושה של המקום.
