כניסה לאוהל מועד להוצאת כף ומחתה

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ובא אהרן אל אהל מועד (טז כג)

פירש רש"י והוא מהגמ' ביומא לב. דביאה זו לאהל מועד היא כדי להוציא את הכף ואת המחתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, הרי הכף והמחתה היו בקדש הקדשים, וא"כ למה נאמר בכתוב שנכנס ל"אהל מועד" דהיינו המשכן מחוץ לפרוכת.

ואולי יש ליישב, דהיה ס"ד דכניסה זו אינה חשובה לצורך עבודה, אלא רק להוציא את הכף ואת המחתה, וס"ד דזה הוי כמו כניסה לתקן, דהיינו לצורך נקיון הבית שלא יהיה גנאי, וא"כ לא יכנס דרך אוהל מועד שלא לצורך, רק יכנס דרך משופש דהיינו לול שאחורי בית הכפורת, או דרך לול שהיה בעליית בית קדשי הקדשים שבו משלשלים את האומנים לתוכו בשביל לתקן, עי' זבחים פב: ובתוס' שם ומנחות כז: ובתוס' שם. וזהו דקמ"ל קרא, דהוי עבודה כמ"ש רש"י יומא כד: ד"ה ולא, ולכן נכנס כדרכו דרך אוהל מועד, כמו כשנכנס להקטיר או להזאות.

ואפשר עוד דמחויב להכנס כדרך ביאה ולא דרך אחוריו, מדכתיב "ובא", ואם היה כתוב ובא אל מבית לפרוכת, היה די שיכנס לקודש הקדשים דרך ביאה, אבל להיכל היה יכול להכנס שלא כדרך ביאה ומשם להכנס לקודש הקדשים בדרך ביאה, וקמ"ל שכשנכנס להוציא את הכף ואת המחתה, מחויב להכנס להיכל כדרך ביאה בדרכו לקודש הקדשים, ועי'.​

 

[גרינפלד]

והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, הרי הכף והמחתה היו בקדש הקדשים, וא"כ למה נאמר בכתוב שנכנס ל"אהל מועד" דהיינו המשכן מחוץ לפרוכת.

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:

ולכאורה היה נראה דהכל יחד קודש הקדשים עם ההיכל קרויים ג"כ "אוהל מועד". וכדכתיב בשמות מ' ב' תקים את משכן אוהל מועד ושמת שם את ארון העדות וגו'. ואולי הקושיא היא משום דבפרשה דידן "אוהל מועד" הוא רק מחוץ לפרוכת, וכדכתיב בהזאות על הפרוכת מבחוץ "וכן יעשה לאוהל מועד", וכן כתיב "וכלה מכפר את הקודש ואת אוהל מועד ואת המזבח", וכן כתיב וכפר את מקדש הקודש ואת אוהל מועד" וגו', הרי דבפרשה דידן חילק בין הקודש דהיינו קודש הקדשים, לבין אוהל מועד דהיינו מבית לפרוכת, וא"כ הוי ליה למימר ובא אל הקדש, או ובא אל מבית לפרוכת.​