• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

כריעה בקדיש

לביא

Well-known member
בסו״ס נו כתב מרן השו״ע שיש לכרוע ביתגדל, יהא שמה, יתברך, בריך הוא ואמן.
ובהלכה ברורה כותב הגר״ד שכריעות אלו צריכות להיות ממש, כלומר כמו בשמונה עשרה, ויעוין בביאור שלו שמביא מעין מחלוקת על זאת, ועכ״פ לכו״ע צריך לעשות כריעה, בין אם כופף ראשו מעט או כורע ממש.

והשאלה שלי היא, למה אף אחד לא נוהג כך,
תמיד האומרים את הקדיש נשארים זקופים למשך כל הקדיש , למעט הג׳ פסיעות, (אולי למעט החזן)
וחוץ מלהגיד שיש פה בורות קשה לי מאד איך מתעלמים מהלכה פסוקה.
(מיותר לומר שכשאני אומר קדיש אני מקפיד על כך)
 
לא מעוררים על זה הדורשים ברבים
כמו כן, אגלה אוזנך להלכה נוספת שמרן כתב אותה בהליכות עולם חלק א (עמ' צט) ובילקוט יוסף והלכה ברורה, שאנו הספרדים עונים עד דאמירן בעלמא. ורבים - רבים - רבים - רבים (בכוונה המשכתי כדי שתשים לבך על כך שזה לשון גוזמא, כי כמעט כולם כן) עונים עד בריך הוא, ולא עד דאמירן בעלמא. וזה בעקבות ולא מדברים ומעוררים על כך.
 
בסו״ס נו כתב מרן השו״ע שיש לכרוע ביתגדל, יהא שמה, יתברך, בריך הוא ואמן.
ובהלכה ברורה כותב הגר״ד שכריעות אלו צריכות להיות ממש, כלומר כמו בשמונה עשרה, ויעוין בביאור שלו שמביא מעין מחלוקת על זאת, ועכ״פ לכו״ע צריך לעשות כריעה, בין אם כופף ראשו מעט או כורע ממש.

והשאלה שלי היא, למה אף אחד לא נוהג כך,
תמיד האומרים את הקדיש נשארים זקופים למשך כל הקדיש , למעט הג׳ פסיעות, (אולי למעט החזן)
וחוץ מלהגיד שיש פה בורות קשה לי מאד איך מתעלמים מהלכה פסוקה.
(מיותר לומר שכשאני אומר קדיש אני מקפיד על כך)

אולי ס"ל כהגר"א אורח חיים סוף סימן נו
שלא יכרע בקדיש לפי שאין להוסיף על הכריעות שאמרו חכמים. ע"ש
 
כמו כן, אגלה אוזנך להלכה נוספת שמרן כתב אותה בהליכות עולם חלק א (עמ' צט) ובילקוט יוסף והלכה ברורה, שאנו הספרדים עונים עד דאמירן בעלמא. ורבים - רבים - רבים - רבים (בכוונה המשכתי כדי שתשים לבך על כך שזה לשון גוזמא, כי כמעט כולם כן) עונים עד בריך הוא, ולא עד דאמירן בעלמא. וזה בעקבות ולא מדברים ומעוררים על כך.
לרוב שמתי לב לזה בביהכ״נ שיש בו גם בעלי בתים, אבל במקומות שיש בהם בני תורה ספרדיים רובא דרובא עושים זאת כדבעי.
אולי ס"ל כהגר"א אורח חיים סוף סימן נו
שלא יכרע בקדיש לפי שאין להוסיף על הכריעות שאמרו חכמים. ע"ש
קודם כל שילמדו את הסעיף, אח״כ יפלפלו אם הלכה כהגר״א או לא.
ולסיבה זו גם אמרתי שראה וראה את הביאור בהלכה ברורה.
 
לרוב שמתי לב לזה בביהכ״נ שיש בו גם בעלי בתים, אבל במקומות שיש בהם בני תורה ספרדיים רובא דרובא עושים זאת כדבעי.

קודם כל שילמדו את הסעיף, אח״כ יפלפלו אם הלכה כהגר״א או לא.
ולסיבה זו גם אמרתי שראה וראה את הביאור בהלכה ברורה.

לא באתי להצדיק אותם ,אבל אתה שאלת על מה הם סומכים אז באמת יכול להיות שעל הגר"א הנ''ל,וזה דומה לאלה שפוסקים כמו הבן איש חי בהרבה דברים נגד מרן הבית יוסף,ועל דא מרן זיע"א בא להחזיר עטרה ליושנה שינהגו כמרן הבית יוסף.
 
זה לא עניין של הסכמה, זה עניין מה שעיני רואות ולא זר.
העניין של ראות העיניים נתון לבחירה, כי יכול אני להעיד ממה שעיניי רואות תדיר, שמקפידים לכרוע בקדיש, ואילו עניית דאמירן בעלמא לא עונים... אין מודעות
למשל, יש מהסידורים שכתבו על הקדיש עצמו במילים שצריכות כריעה, בה' ראשונות, מעל כל מילה כריעה, ואז כורעים. אבל לגבי דאמירן בעלמא לא מעוררים, וחבל...
 
למשל, יש מהסידורים שכתבו על הקדיש עצמו במילים שצריכות כריעה, בה' ראשונות, מעל כל מילה כריעה, ואז כורעים. אבל לגבי דאמירן בעלמא לא מעוררים, וחבל...
ולכן למעשה היום כמעט כל מי שאני רואה - כורע.
כבר לא צריך להיות ת"ח גדול אלא פשוא לקרוא מה שכתוב בסידור.
כמו שהיום כבר כולם אומרים את המילים "כפרה" ו"בצרה" בסליחות במלרע, כי זה כתוב בסידור. גם כתוב בסידור שצריך לכרוע.
לעומת זאת, לא כתוב בסידור עד היכן יש לענות, ולכן ישנם הרבה שעונים רק עד "בריך הוא", ובעיקר זה נובע מזה שאנשים לא לומדים אלא שומעים מאחרים, והאחרים גם שומעים מאשכנזים, ולכן גם אצל הספרדים ישנם שעונים עד "בריך הוא". (שזה קצת משעשע... אם הוא עונה עד "לעלמי עלמיא" זה מובן, כדי שיהיה כ"ח אותיות. אם הוא עונה עד "יתברך" זה גם מובן, כי השו"ע כותב שאסור להפריד בין עלמיא ליתברך, ואם עונה עד "דאמירן בעלמא" זה גם מובן שיש כ"ח תיבות. אבל עד "בריך הוא" - מאן דכר שמיה! [איני יודע, ואשמח שיחיכמוני מה המקור ומה הסברא לכך...])
אעפ"כ הרבה מאלו שאומרים עד "דאמירן בעלמא" אומרים את המילים האלו בקול, וכך אנשים שומעים זאת ולומדים שיש לומר עד שם. ואעפ"כ צריך לזכור שזה לא חובה, ולא מדינא דהשו"ע...
 
חזור
חלק עליון