אושרי רביב
Well-known member
בס”ד, ז’ אייר תשפ”א, 1066-2/פ”א
לכבוד היקר והנעלה, כש”ת כה”ר דן דוידיאן נ”י
שלום וברכה וישע רב,
מה ששאל אודות הגבהת ספר התורה, כיצד יש לנהוג לכתחלה בזמנים שמוציאים כמה ספרי תורה, כמו בשבת ור”ח, ובד’ פרשיות, ובימים טובים, האם להגביה רק את הספר הראשון ולהראות לקהל, ואומרים וזאת התורה וכו’, או לעשות הגבה זו בכל הספרים כולם שמוציאין לקרוא בהם.
יש להגביה ולפתוח את כל ספרי התורה, והנה המקור להגבהת ספר התורה הוא במסכת סופרים (פרק יד הי”ד) שצריך להגביה ספר תורה ולהראות פני כתיבתו לעומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל העם לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה. וכן נהגו. ע”כ. והובא ברמב”ן פרשת כי תבא (דברים כז, כו), ובזה פירש מה שנאמר ארור אשר לא יקים את דברי התורה, וכי יש תורה נופלת, אלא זהו החזן שאינו מקים ס”ת להראות לציבור כתיבתו לכל העם. ע”כ. והובא באורחות חיים (חלק א, דין מה שמוסיפין בשני ובחמישי אחר י”ח אות ז), שבהוציאו התורה פותח החזן ואומר גדלו לה’, וחייב להקים הספר ולהגביהו למעלה, ואם לא עשה כן קאי בארור דכתיב ארור אשר לא יקים וגו’. ע”כ. ובירושלמי סוטה (פרק ז הלכה ד), ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, וכי יש תורה נופלת, רבי שמעון בן יקים אומר, זה החזן שהוא עומד, (ומגביה ספר התורה, ומראה הכתב לעם, וצריך להקימה כראוי שיראו כולם כתב ספר התורה. קרבן העדה).
ורבים מאחינו האשכנזים [יוצאי ליטא, ולא מהחסידים] נוהגים להגביה אחרי הקריאה, ומגביהים כל ספר וספר בפני עצמו, ואנו לא נוהגים כן, אלא כפי מה שנכון וראוי על פי סודן של דברים, שזה קודם הקריאה. וגם בשלחן ערוך (סימן קלד ס”ב) הביא דין ההגבהה קודם דיני קריאת ספר תורה, ומשמע שיש להגביה את הספר תורה ולהראות הכתב לעם קודם הקריאה, וכן כתב בנחלת יעקב על מסכת סופרים הנ”ל.
ואין בזה הפסד אם מגביהים את כל הספרים, וכך נוהגים גם רבים מן יוצאי ספרד. ויש בו טעם לשבח, מאחר שקוראים בכל הספרים.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
לכבוד היקר והנעלה, כש”ת כה”ר דן דוידיאן נ”י
שלום וברכה וישע רב,
מה ששאל אודות הגבהת ספר התורה, כיצד יש לנהוג לכתחלה בזמנים שמוציאים כמה ספרי תורה, כמו בשבת ור”ח, ובד’ פרשיות, ובימים טובים, האם להגביה רק את הספר הראשון ולהראות לקהל, ואומרים וזאת התורה וכו’, או לעשות הגבה זו בכל הספרים כולם שמוציאין לקרוא בהם.
יש להגביה ולפתוח את כל ספרי התורה, והנה המקור להגבהת ספר התורה הוא במסכת סופרים (פרק יד הי”ד) שצריך להגביה ספר תורה ולהראות פני כתיבתו לעומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל העם לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה. וכן נהגו. ע”כ. והובא ברמב”ן פרשת כי תבא (דברים כז, כו), ובזה פירש מה שנאמר ארור אשר לא יקים את דברי התורה, וכי יש תורה נופלת, אלא זהו החזן שאינו מקים ס”ת להראות לציבור כתיבתו לכל העם. ע”כ. והובא באורחות חיים (חלק א, דין מה שמוסיפין בשני ובחמישי אחר י”ח אות ז), שבהוציאו התורה פותח החזן ואומר גדלו לה’, וחייב להקים הספר ולהגביהו למעלה, ואם לא עשה כן קאי בארור דכתיב ארור אשר לא יקים וגו’. ע”כ. ובירושלמי סוטה (פרק ז הלכה ד), ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, וכי יש תורה נופלת, רבי שמעון בן יקים אומר, זה החזן שהוא עומד, (ומגביה ספר התורה, ומראה הכתב לעם, וצריך להקימה כראוי שיראו כולם כתב ספר התורה. קרבן העדה).
ורבים מאחינו האשכנזים [יוצאי ליטא, ולא מהחסידים] נוהגים להגביה אחרי הקריאה, ומגביהים כל ספר וספר בפני עצמו, ואנו לא נוהגים כן, אלא כפי מה שנכון וראוי על פי סודן של דברים, שזה קודם הקריאה. וגם בשלחן ערוך (סימן קלד ס”ב) הביא דין ההגבהה קודם דיני קריאת ספר תורה, ומשמע שיש להגביה את הספר תורה ולהראות הכתב לעם קודם הקריאה, וכן כתב בנחלת יעקב על מסכת סופרים הנ”ל.
ואין בזה הפסד אם מגביהים את כל הספרים, וכך נוהגים גם רבים מן יוצאי ספרד. ויש בו טעם לשבח, מאחר שקוראים בכל הספרים.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
