בגמ' סוכה ח' ב' מבואר שסוכה שעשויה שלא לשם מצוה צריך שתהיה עשויה לשם צל, ופירש רש"י שאם זה לשם צניעות, פסול, ומסיים רש"י, "ולצל הוא דמיקריא סוכה שסוככת מן החורב". והנה בשו"ע הרב כתב שסוכה המיועדת להגן מהגשמים, פסולה. ובאבנ"ז סי' תע"ד פירש אפי' שזה רק להגן קצת מהגשם, ג"כ פסול, והקשה ע"ז מהגהות מיימוני פ"ה מסוכה אות ט'. ויש להוסיף שגם בלשון הרא"ש סוכה פ"א סי"ב מפרש על הגמ' והוא שעשאה כצל "להתלונן תחתיה מחורב וממטר", ובהערות על השו"ע הרב צויין לפתחא זוטא, ושם הקשה כן מהרא"ש, וחולק על האבנ"ז, ולדעתו כוונת השו"ע הרב דווקא כשהתכוון לסתום לגמרי. עוד היה מקום ליישב את השו"ע הרב, שסבר שזו מחלוקת ראשונים, ור"ת ברא"ש שם שפוסל מעובה שמגן מגשם לגמרי ה"ה בתכנן להגן אפי' קצת פסול, וצ"ע בסברא זו.
ויל"ע אם נדון זה קשור למה הייתה מטרת הסוכות במדבר, שבשו"ע סי' תרכ"ה כתב שהוא כדי להגן מהשרב והשמש, ובחינוך מצוה שכ"ה כתב שנעשה גם להגן מהגשם. מיהו בפשוטו לא תלוי בזה, כיון שהמחלוקת כאן היא רק מה נקרא בית.
ועי' בכל זה באנציקלופדיה תלמודית ובהערות.
ויל"ע אם נדון זה קשור למה הייתה מטרת הסוכות במדבר, שבשו"ע סי' תרכ"ה כתב שהוא כדי להגן מהשרב והשמש, ובחינוך מצוה שכ"ה כתב שנעשה גם להגן מהגשם. מיהו בפשוטו לא תלוי בזה, כיון שהמחלוקת כאן היא רק מה נקרא בית.
ועי' בכל זה באנציקלופדיה תלמודית ובהערות.
הנה הפתחא זוטא מפרש דבר השו"ע הרב שאם במקרה הסוכה מגינה לגמרי מגשם, זה מחלוקת ראשונים אם כשר או פסול, אבל אם כוון להגן, וזה מגן, פסול לכו"ע, ויל"ד שאם התכוון להגן לגמרי אפי' שלבסוף נטל חלק מהסכך מ"מ פסול, וצריך לנענע כי נעשה בפסול, ועי' באנציקלופדיה תלמודית.
נערך לאחרונה: