מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בסליחות לערב ראש השנה "מטה כלפי חסד להטות איש לתחיה, עמך לחסד הטה גמול נא עליו וחיה, כתוב תיו חיים והיה על מצחו תמיד".
ויש לבאר, דהנה הענין של כתיבת "תיו חיים" הוא עפ"י הכתוב ביחזקאל ט ד "ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה", ובגמ' שבת נה. אמרינן דאלו הצדיקים הגמורים, שנכתב עליהם תיו שלא ישלטו עליהם מלאכי חבלה. והטעם שנכתב דוקא "תיו", מפני שהוא תחילת המלה "תחיה", עי"ש.
והנה שם אמרינן מעולם לא יצתה מדה טובה מלפני הקב"ה וחזרה לרעה חוץ מדבר זה, שאח"כ קטרגה מדת הדין על הצדיקים על שלא מיחו ברשעים, וחזר בו הקב"ה ולא הועיל התיו לצדיקים להנצל.
וכיון דחזינן שגם לאחר שנתוה התיו עדיין יכול לחזור בו לרעה, על כן אנו מתפללים, כתוב תיו חיים, "והיה על מצחו תמיד", היינו שלא תחזור בה מדה טובה זו אח"כ.
בסליחות לערב ראש השנה "מטה כלפי חסד להטות איש לתחיה, עמך לחסד הטה גמול נא עליו וחיה, כתוב תיו חיים והיה על מצחו תמיד".
ויש לבאר, דהנה הענין של כתיבת "תיו חיים" הוא עפ"י הכתוב ביחזקאל ט ד "ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה", ובגמ' שבת נה. אמרינן דאלו הצדיקים הגמורים, שנכתב עליהם תיו שלא ישלטו עליהם מלאכי חבלה. והטעם שנכתב דוקא "תיו", מפני שהוא תחילת המלה "תחיה", עי"ש.
והנה שם אמרינן מעולם לא יצתה מדה טובה מלפני הקב"ה וחזרה לרעה חוץ מדבר זה, שאח"כ קטרגה מדת הדין על הצדיקים על שלא מיחו ברשעים, וחזר בו הקב"ה ולא הועיל התיו לצדיקים להנצל.
וכיון דחזינן שגם לאחר שנתוה התיו עדיין יכול לחזור בו לרעה, על כן אנו מתפללים, כתוב תיו חיים, "והיה על מצחו תמיד", היינו שלא תחזור בה מדה טובה זו אח"כ.
