• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

לאו שקדמו עשה בשילוח הקן

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז)

בחולין קמא. תנן, הנוטל אם על הבנים, ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח, וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה, משום דהוי לאו הניתק לעשה, דהלאו של "לא תקח אם על בנים" ניתק לעשה של "שלח תשלח את האם". וטעמו של ר' יהודה הוא דלא הוי לאו הניתק לעשה משום דס"ל "שלח מעיקרא משמע", דכל העשה של שליוח הקן הוא רק קודם שנטל את האם על הבנים, שישלח ולא יטול, אבל אם כבר נטל ליכא עשה לשלח. וטעמא דרבנן, משום דסבירא להו שלח לבר דנטל נמי משמע.

והקשה רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, הא הוי לאו שקדמו עשה, דבמכות יד: אמר ריו"ח דבלאו שקדמו עשה אין את הפטור של לאו הניתק לעשה, [כגון הלאו של טומאת מקדש דכתיב ולא יטמאו את מחניהם, ואיכא עשה דוישלחו מן המחנה, והעשה שייך גם קודם שעבר את הלאו, כגון שנטמא בפנים], דלאו הניתק לעשה הוא רק היכא דכל העשה בא לתיקון הלאו, אחרי שעבר באיסור. וא"כ בשילוח הקן, אע"פ שלרבנן העשה הוא גם לאחר שנטל, מ"מ יכול לקיים את העשה גם קודם שנטל, אם משלח, וא"כ הוי ליה לאו שקדמו עשה, ואמאי פטור אליבא דריו"ח.

והנה דבר זה דלרבנן העשה הוא בין קודם שנטל ובין לאחר שנטל אינו ברור, דהן אמת שכן כתב בחידושי הר"ן חולין קלט. דאם משלח קודם הנטילה קיים עשה דשילוח הקן, אמנם מדברי הר"י בן פלט בשו"ת הרשב"א סי' י"ח, דכתב שאין מברכין על שילוח הקן משום שהמצוה היא מתוך עבירה ולא אמרה תורה ליטול האם על הבנים כדי לשלח, וכמו השבת גזילה, עי"ש, מבואר דכל המצוה היא רק אם נטל. ולפי"ז ניחא, דלא הוי לאו שקדמו עשה. ובאמת כן כתב הריטב"א במכות טז. דשילוח הקן לריו"ח לא הוי לאו שקדמו עשה, משום דאין העשה אלא לאחר עבירת הלאו. אך עדיין קשה לדעת הר"ן הנ"ל, דגם אם שילח קודם שנטל איכא עשה, א"כ הוי לאו שקדמו עשה.

ונראה דגם לשיטת הר"ן דלא קשה, דהא מבואר בדבריו שם שקודם נטילת האם על בנים הוי רק עשה קיומי, ואינו מחוייב לשלח, ולאחר שנטל חל עליו חובה גמורה לשלח. א"כ עדיין הוי ניתק לעשה, ולא הוי קדמו עשה אלא כאשר אותו העשה שמקודם לכן נשאר אחר כך, אבל הכא שבעבירת הלאו מתחדש חיוב, שפיר י"ל דחשיב ניתק לעשה.

אמנם עדיין קשה לשיטת החוות יאיר סי' ס"ז דהמוצא אם על הבנים חייב לשלח אף אם אינו רוצה ליטול את הבנים, א"כ גם קודם שנטל הוי עשה חיובית, ושוב קשה דהוי לאו שקדמו עשה, וכן העמיד רבינו הגרי"ג את קושייתו הנ"ל, לפי שיטת החוות יאיר (עי' הערות וביאורים מכות יד:).

ואמר ליישב, דהעשה שיש אחר עבירת הלאו דלא תקח, איננו אותו החיוב שהיה קודם שעבר, שהרי כל דין שילוח הקן הוא רק כשהאם רובצת על האפרוחים או על הביצים כמו שנאמר בכתוב, וכשעבר ונטל האם מעל הבנים והאם בידו, אם לא היה נוטל לא היה עליו חיוב לשלח האם, א"כ נמצא דרק משום שעבר על הלאו דלא תקח חייב עכשיו לשלח, ולכן הוי שפיר ניתק לעשה, עכ"ד. וכן השיב לו בעל הקהלות יעקב זצ"ל.
◆ ◆ ◆

ובשו"ת לחם שלמה סי' כ"ג אות י' הקשה באופן אחר, דהנה מפורש בחולין קמא. שהנוטל את האם על מנת לשלח, לא עבר בלאו של לא תקח האם על בנים, ומ"מ חייב בשילוח הקן. ונמצא שלכל הדעות איכא אופן שבו לא עבר על הלאו, ומ"מ איכא עשה חיובי, וכיון דאיכא היכי תמצי לקיים העשה מבלי לעבור על הלאו מקודם, ממילא הוי לאו שקדמו עשה, וכמו בביאת מקדש בטומאה.

ולכאורה יש ליישב, דהנה בגמ' מכות טו. פריך מ"ט אונס שגירש לא הוי לאו שקדמו עשה, דהא העשה של ולא תהיה לאשה הוא עוד טרם ששילחה ועבר על לא יוכל לשלחה. ומשני משום דכתיב כל ימיו, דכל ימיו בעמוד והחזר קאי. והיינו דהיכא דאיכא ייתור ולימוד שהתורה דיברה על אחר עבירת הלאו במיוחד, שוב לא הוי לאו שקדמו עשה, ועל כן כיון דדרשינן מדכתיב "כל ימיו" שאם גירשה חייב להחזירה, לא הוי לאו שקדמו עשה.

א"כ י"ל דהכא נמי, הרי פירש רש"י במכות טז. ד"ה לוקה וד"ה וחכ"א, דטעמייהו דחכמים דסברי דשלח לבסוף משמע, היינו מדכתיב שלח תשלח לבתר לא תקח, והוי דרשא מיוחדת משינוי הלשון, דהוה ליה למימר שלח תשלח לא תקח, ומדקאמר להיפך משמע דאם לקחת תשלח. א"כ הוי דרשא מיוחדת דלבתר דלקח משמע, והוי כמו אונס שגירש דכיון דאיכא דרשא מיוחדת לזה חשיב ניתק לעשה.

ומיושבות הקושיות הנ"ל, דלא חשיב קדמו עשה אף להשיטות דאיכא חיוב גמור קודם הלקיחה, וכן מיושבת קושיית הלחם שלמה הנ"ל, דאע"ג דמשכחת לה העשה קודם הלאו, מ"מ איכא דרשא מיוחדת לאחר עבירת הלאו [ועי' בלחם שלמה שם בשם בעל היריעות שלמה].​
 
חזור
חלק עליון