ע"ה ס"ט
Well-known member
ביבי"א ח"ג (סי' י אות ג) כ' מרן זיע"א בזה"ל "ונראה שאם עוד לא סיים בא"י מגן אברהם, חוזר לומר אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו'. כיון שעוד לא הזכיר ש"ש של החתימה ואין כל חשש לברכה לבטלה. וכן מבואר להדיא בח"א (כלל כד ס"ב). וכ"נ ד' המשנ"ב והגר"א מקאליש הנ"ל. והוא פשוט בסברא הואיל ומדינא לא יצא י"ח, ודאי שכל מה שאפשר לתקן עדיף טפי. וראיתי להגאון פתח הדביר (סי' קא סק"ב) שה"ד הח"א, וכ' עליו, ולא הביא ראיה לדבריו ולא ידעתי מנ"ל זה, די"ל שעי"ז שחוזר אלקי אברהם לסומכו לפתיחת הברכה בא"י או"א, נמצא ששאר הנוסח שאמר מתחלה בלא כוונה מפסיק בינתים. ושוב כ' לדמות זה למ"ש בשכנה"ג (סי' תקפ"ב) שאם טעה הש"צ בברכה מעין ז' בעשי"ת ואמר האל הקדוש, כל שלא חתם הברכה חוזר לו' המלך הקדוש שאין כמוהו. ויש לדחות דשאני התם שכבר אמר בתחלת הברכה קצת מנוסח הברכה. ויש מקום לפתיחת הברכה ע"מ שתחול, משא"כ הכא. וכיו"ב חילקו בין ברכה ארוכה לקצרה בעניית קדיש וקדושה. עכת"ד. ולפע"ד יש ראיה לד"ז ממ"ש בש"ע (סי' נט ס"ב) אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור וגם סיים יוצר המאורות יצא. וע' במאמ"ר (שם סק"ד), שאפי' המשיך בטעות ברכת מעריב ערבים בחכמה וכו', מחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים כו' בורא יומם ולילה וכו', ונזכר ואמר יוצר אור וכו'. יצא. ע"ש. הא קמן שכל הנוסח המוטעה שנאמר בנתים אינו חשוב הפסק בין פתיחת הברכה לנוסח הברכה, ועלי דידיה הדר. וכ"ש כאן שהתפלל כהוגן, רק שלא כיון, שאין נוסח התפלה שבינתים חשוב הפסק. וע' בשו"ת מעט מים (סי' יט). וכן ראיתי בס' פקודת אלעזר (סי' קא), שה"ד הפתה"ד, וכ' שנ"ל דשפיר חלה הברכה גם ע"מ שאמר בלא כוונה ול"ה הפסק. ע"ש. והנה בח"א הנ"ל כ' שיתחיל מאלקי אברהם וכו', ולא כ' להתחיל מאלקי אבותינו, כנראה משום הוא"ו ואלקי אבותינו, ואין טעם להתחיל בוא"ו העיטוף. ואלקינו א"א להזכיר דהו"ל כחוזר שם ה' לבטלה. וכמ"ש בתשו' הריב"ש (סי' תח). ובמשכנות הרועים (מע' ק אות כב). ובשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סי' לז). ע"ש. ומש"ה בחר הח"א להתחיל מאלקי אברהם וכו'. אכן בס' ארח נאמן (סק"ב) כ' שיחזור לומר מאלקי אבותינו. ודלא כהח"א דס"ל שחוזר מאלקי אברהם. וע"ש. ועכ"פ דינו של הח"א אמת ויציב. ודלא כמ"ש הכה"ח (סוף סק"ד) להעיר על הח"א, עפ"ד הפתה"ד שאינו מסכים לדבריו. ע"כ. וליתא. דאף הפתה"ד לא כ' אלא לדחות הראיה שהביא להח"א מד' השכנה"ג. ואף אם הפתה"ד ספוקי מספק"ל בעיקר הדין של הח"א, לא הוה שבקינן פשיטותיה של הח"א משום ספקו של הפתה"ד. ומה גם דבפתה"ד (סי' קו סק"ג) נראה דנקיט כהח"א בזה שאין חשש הפסק בזה. ע"ש. והן אמת שיש לצדד לפמ"ש היפ"ל (סי' קא סק"ג). דאפשר שאם לא כיון באבות וכיון בשאר הברכות יצא י"ח תפלה. וא"כ יוכל זה להמשיך בתפלתו ויכוין בשאר הברכות. אולם בצדה תברא, שהוא עצמו הביא לבסוף ד' הטור שכ' להדיא להיפך. וכן עיקר. גם אין לסמוך ע"מ שיאמר החתימה בא"י מגן אברהם בכוונה, וכמ"ש הרוקח לכוין בסוף כל ברכה ובחתימתה. דמ"מ לא יגהה מזור על אשר לא כיון בכל הברכה של אבות. ומהש"ס והפו' מוכח דכולה ברכה לעיכובא. אשר ע"כ הדרינן למ"ש הח"א לחזור לתחלת הברכה חוץ משם ומלכות שבראשה".
ובתחילת דבריו מבואר שחוזר לאלוקי אבותינו, אולם ממש"כ שדינו של החי"א אמת, וכן ממה שסיים שהדרינן למש"כ החי"א, ולא כ' שעיקר כד' האורח נאמן, ושהדרינן לד' האורח נאמן, נראה קצת דס"ל שחוזר לאלוקי אברהם, ולא לאלוקי אבותינו.
ובמסקנת התשובה כתב מרן זיע"א "ואם נזכר באמצע ברכה ראשונה או בסופה לפני שיחתום ברוך אתה ה', יחזור לומר אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו', בכוונה הראויה. ואח"כ ימשיך בתפלתו".
הדברים קצת סותרים.
ובאמת שביבי"א ח"ט (סי' קח אות נב) בהע' על אול"צ ח"ב כ' בזה"ל "בעמוד סח אות יט, מי שלא כיוון בברכת אבות שבתפלה, ונזכר בסיום הברכה לפני שיחתום בא"י מגן אברהם, יחזור לומר "אלהי אברהם" וכו', בכוונה, ואם חתם הברכה, ונזכר לאחר מכן שלא כיוון, ימשיך בתפלתו, וישתדל בכל עוז לכוין בברכת מודים, ולאחר שסיים תפלתו, אם הוא בטוח שהוא יכול עתה לכוין בתפלתו, לפחות בברכת אבות, יחזור ויתפלל בכוונה. ואם אינו בטוח שיוכל לכוין, אל יתפלל שנית. וכן העלתי בשו"ת יביע אומר ח"ג (סי' ח), ובהליכות עולם ח"א (עמוד קכט והלאה)".
ולכא' הדברים סותרים.
ואגב אעיר עוד שבחפש'י באול"צ שם למש"כ מרן זיע"א בשמו לא מצאתי בזה מאומה.
יורוני המורים ושכמ"ה
ובתחילת דבריו מבואר שחוזר לאלוקי אבותינו, אולם ממש"כ שדינו של החי"א אמת, וכן ממה שסיים שהדרינן למש"כ החי"א, ולא כ' שעיקר כד' האורח נאמן, ושהדרינן לד' האורח נאמן, נראה קצת דס"ל שחוזר לאלוקי אברהם, ולא לאלוקי אבותינו.
ובמסקנת התשובה כתב מרן זיע"א "ואם נזכר באמצע ברכה ראשונה או בסופה לפני שיחתום ברוך אתה ה', יחזור לומר אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו', בכוונה הראויה. ואח"כ ימשיך בתפלתו".
הדברים קצת סותרים.
ובאמת שביבי"א ח"ט (סי' קח אות נב) בהע' על אול"צ ח"ב כ' בזה"ל "בעמוד סח אות יט, מי שלא כיוון בברכת אבות שבתפלה, ונזכר בסיום הברכה לפני שיחתום בא"י מגן אברהם, יחזור לומר "אלהי אברהם" וכו', בכוונה, ואם חתם הברכה, ונזכר לאחר מכן שלא כיוון, ימשיך בתפלתו, וישתדל בכל עוז לכוין בברכת מודים, ולאחר שסיים תפלתו, אם הוא בטוח שהוא יכול עתה לכוין בתפלתו, לפחות בברכת אבות, יחזור ויתפלל בכוונה. ואם אינו בטוח שיוכל לכוין, אל יתפלל שנית. וכן העלתי בשו"ת יביע אומר ח"ג (סי' ח), ובהליכות עולם ח"א (עמוד קכט והלאה)".
ולכא' הדברים סותרים.
ואגב אעיר עוד שבחפש'י באול"צ שם למש"כ מרן זיע"א בשמו לא מצאתי בזה מאומה.
יורוני המורים ושכמ"ה
