לבטל עיסקה\ביטוח בגלל הצעה טובה ומחיר טוב האם מותר והאם יש מי שפרע

[א.א]

לבטל עיסקה\ביטוח בגלל הצעה טובה ומחיר טוב האם מותר והאם יש מי שפרע
וכן אם יש הבדל בין התחלתי את העיסקה או לא
מצורף מאתר דין ומעוד אתר

שאלה:

ע"פ חוק אפשר לבטל רכישה מעל 50₪ תוך זמן מסוים ובתנאים מסוימים.
במקרה ובעל החנות לא רוצה בזה והוא מסכים רק בגלל החוק, האם יש בזה חשש "מי שפרע"?

תשובה:

שלום וברכה,

פוסקי זמנינו סוברים שהחוק התקבל כמנהג, ולכן חייב המוכר להחזיר את המוצר תוך 14 יום לפי הכללים, והמוכר לא יכול להתנגד כיון שע"ד נקנה המקח. אין איסור מי שפרע כיון שיש כעין תנאי שיוכל לבטל את המקח. וכשהתנו שיוכל לבטל אין מי שפרע.

בהצלחה.

מאתר מכון כתר

אמנם, ניתן לטעון, שהיות שהחוק מאפשר לקונה לחזור בו, הרי זה כאילו התנו על כך במפורש, ועל כן אין כאן "מי שפרע". בכל זאת הדעת נוטה שהסכמתם של הצדדים לאפשרות החזרה אינה נוגעת למקרים בהם זו נעשית משיקולים ספקולטיביים גרידא, ובמצבים כאלו על הלוקח להימנע מחזרה ולנהוג כדברי הכתוב: "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב".

 

[א.א]

מסקנת הדברים:

לאחר שקנה אדם מוצר כל שהוא מחנות ומשך את החפץ הנקנה, או שסגר חוזה שכירות בכל דרך המקובלת ע”פ ההלכה, אינו רשאי לחזור בו, ומכל שכן להוציא ממון שכבר שילם למוכר, והחוק הזה להחזיר מוצרים או לבטל עסקאות גמורות – עד י”ד יום, אינו על פי התורה, ובודאי שבני תורה לא יסמכו על דבר שכזה. וכן הורה מרן הגר”ד קוק שליט”א, וכן הסכים בפשיטות הגאון המעי”ן מהר”ר מרדכי עבאדי שליט”א. ועוד. [אא”כ המוכר מהסכמתו הפרטית ומרצונו הטוב, מסכים לעשות כן ואין שום חשש שאומר כן מלחץ ופחד כל שהוא].



גם מי שחושב לסמוך על המתירים לבצע את החזרת המוצר שקנה על סמך החוק הנ”ל, יש לדעת שאם בעל הבית מתנה שאצלו כל המסחר הוא על דעת שלא מחזירים מוצרים, הרי שבזה יש לאסור לכו”ע, כל שלא נתברר שהיתה איזה אונאה או מקח טעות.



לאור האמור לעיל שאסור להשתמש בחוק זה אשר יסודו בגזל ושקר, מה הדין היכא דקנה מוצר והמוכר הוא מחלל שבת בפרהסיא – שדינו כגוי לכל דבריו, והקונה מבקש להשיב המוצר ולקבל כספו מכח החוק, דיש לומר דהוי בכלל טעות הגוי שמותרת.



ואע”פ שהקונה בא ברשותו של המוכר, ודעת המרדכי (שלהי ב”ק) דרק טעות הגוי מעצמו מותרת, אבל להטעותו אסור, [וע’ רמ”א חו”מ (סי’ שמח ס”ב), וכ’ הש”ך (שם סק”ג) שכן דעת מהרש”ל, וע”ש בביאור הגר”א (שם אות יג), ובבאר הגולה (שם אות ה), ובחי’ חת”ס כתובות (סו ע”ב). ע”ש דבריו הנוראים].



אכן הכא י”ל דכיון שהמוכר לפי שיבושו חושב את חוקי המדינה לדבר קדוש, ולפי טעותו אכן אין מעשה לא טוב בבקשת הלקוח לקבל כספו תוך י”ד יום מרכישת המוצר, א”כ הרי זה כלול ביסוד ההיתר דטעות הגוי. וראה מש”כ בשו”ת ברכת ראובן שלמה (ח”ג סי’ פה) בנידון חמור יותר.



וכן הסכים עמי לדינא מרנא הגר”ד קוק שליט”א, ודימה קצת ענין זה ליסוד המבואר בתוס’ עירובין (ק ע”א, סד”ה מתן) דמבואר בדבריהם שבגרמת מצות עשה אכן דוחה ל”ת, אבל בגרמת “דיחוי” ליכא לעדל”ת. [ע”ש היטב, ובחי’ רעק”א, ובקהלו”י שלהי עירובין]. וה”ה הכא, דאם בא ומנסה לגרום לו לטעות – אכן איכא לאיסורא דהטעיית הגוי וחשיב “מטעהו”, אבל אם בא ואומר “אני מבקש להחליף”, והגוי מדנפשיה בא לקראתו [מחמת החוק או מאיזה טעם שיהיה], הרי שזה שייך יותר לגרמת עשה דכה”ג לא חשיב לדחות ל”ת, ובנ”ד לא הוי בכלל הטעיית הגוי. ודו”ק היטב.







בברכה רבה
יקותיאל דטבריה

 

[אבי רביבו]

חידוש עצום ביותר!
שאלתי פעם מספר דיינים מומחים בנוגע לשאלה דומה שהייתה לי, וכולם אמרו לי דהוי מנהג המדינה, וממילא חייבים לקבל בחזרה, ולא שייך מי שפרע.

 

[יוסיף אור]

גם אני..

 

[א.א]

גם אני שאלתי דיין מומחה ואמר לי שאין מי שפרע
וסברת המחמירים אינה ברורה