בילקו"י שבת כרך ג' עמ' רצ"ז (בהערה) כתב:
אולם בקיצור ש"ע ילקו"י סי' שיט סעיף לז כתב:
האם חזר בו והתיר אף כאשר יודע כשהשואל ישתמש לאחר זמן?
ואם כן, מאי שנא מבורר יותר לצורך הסעודה, שכתב:
הרי לכאו' גם כאן שייך לומר את הסברא הנ"ל להתיר, שהתשמיש שיש לו זה בכדי למלאת הצלחת לכבוד האורחים, וא"כ פעולת הברירה שלו היא לאלתר, כיון שמיד אח"ז מגיש לפני האורחים ומתקיימת מחשבתו ו"גמר שימושו", וא"כ למה כתב שיש להחמיר? (או: למה היקל בלתת לחבירו שישתמש בזה לאחר זמן?)
אולם בקיצור ש"ע ילקו"י סי' שיט סעיף לז כתב:
האם חזר בו והתיר אף כאשר יודע כשהשואל ישתמש לאחר זמן?
ואם כן, מאי שנא מבורר יותר לצורך הסעודה, שכתב:
הרי לכאו' גם כאן שייך לומר את הסברא הנ"ל להתיר, שהתשמיש שיש לו זה בכדי למלאת הצלחת לכבוד האורחים, וא"כ פעולת הברירה שלו היא לאלתר, כיון שמיד אח"ז מגיש לפני האורחים ומתקיימת מחשבתו ו"גמר שימושו", וא"כ למה כתב שיש להחמיר? (או: למה היקל בלתת לחבירו שישתמש בזה לאחר זמן?)
