להגיד פסוק בסוף עמידה על השם של אביו

[מוח חושב]

בן אדם שמתפלל, ובסוף אומר את הפסוק שלו של הראשי תיבות של השם שלו, אבל גם רוצה להוסיף עוד פסוק של השם של אבא שלו, כי הוא לא מתפלל, שתי שאלות:
האם זה מועיל לאבא שלא מתפלל שיזכור את שמו ליום הדין
ואם זה לא מועיל, האם זה יזיק לבן אדם שאומר סוף סוף שני פסוקים, שיתבלבל ביום הדין?

 

[יוסף דהן]

לכא' לא יועיל ע''פ הטעם המובא בשמירת הלשון
שהביא ביבי''א חלק י כמדומה בהתחלה
את השל''ה

ולמה שיזיק
פסוק כמו כל תהלים שיש אומרים מזמור שיר למעלות או למנצח כמובא על הסדר בסידור קול ציון

 

[מוח חושב]

אבל לכאורה אפשר לחלק עם שאר מזמורי תהילים, שהוא לא אומר אותם לשם זכירת שם, אבל בזה שהוא אומר לשם זכירת שם, אולי זה יבלבל אותו בעתיד !

 

[יוסף דהן]

שלוחי מצוה אינם ניזוקים
דבר שני יעשה תנאי אם הוא חושש שאם אפשר להועיל מה טוב ואם לא הוי פסוק בעלמא וכמו שבמצוות אפשר לעשות תנאי כ''ש בסגולה

 

[יצחק משען]

לענ"ד אין שום ענין באמירת הפסוק הזה על אדם אחר רשע
והדבר דומה לאדם רעב עד מוות שחבירו אוכל בשבילו
ואסביר בקצרה הכוונה על פי הספרים שמובאים בביאור מאורי החיים על האוה"ח הקדוש פרשת וילך פרק לא אות ח-ט ומסביב
שהטעם שהרשע שוכח את שמו, זהו בגלל שהשם זה המהות הרוחנית של האדם, ואם כל חייו הוא מתייחס ומשקיע ברוחניות שלו אזי כשנפטר יש לו קשר לרוחניות הזו ששמו מייצג והוא זוכר אותו
אבל אם הוא כל חייו הזניח את הרוחניות והשקיע בבהמיות שלו, ממילא כשמגיע לעולם הנשמות שאין שם כבר משמעות לבהמיות שלו הוא גם לא זוכר את השם שלו כי בכלל מעולם הוא לא היה מחובר אליו
זה התמצית של התמצית של הביאור שמובא שם באורך
ולפי זה לא מי שיגיד את הפסוק יזכור את שמו אלא מי שהיה לו משמעות רוחנית בחיים, והפסוק זה רק סגולה בעלמא
ולכן במקום שיגיד פסוק בשביל אביו יותר כדאי שישקיע לקדם אותו ברוחניות במה שאפשר וזה יועיל הרבה יותר

ספוילר

אם תתפלא למה רק עכשיו נזכרתי לענות, דבר מעניין שמיד כשראיתי את שאלתך זכרתי שיש על זה דיון באורך באיזה ספר ולא הצלחתי להיזכר איפה, רק בשבת באשמורת הבוקר נזכרתי שזה באוה"ח הנ"ל. ללמדך שכל התוכנות והמחשבים גורמים לנו להפסיק לחשוב ולאמץ את הזיכרון

 

[מוח חושב]

מסכים איתכם, אלא שהשאלה היתה על בן אדם שרוצה בכל אופן להגיד אותו, כנראה מסיבה רגשית !