להשאר ער בליל שבועות

ניר כהן

Active member
כל שנה הייתי לחוץ להשאר ער כל ליל שבועות בשביל ההבטחה שמובאת בכף החיים [ותפילה הייתי כמו נחום תקום..]
והשנה ב'ה בלי לחץ כי מרן שליטא סיפר במוצ'ש שאפילו אביו היה הולך לישון בסוף התיקון.
 
כל שנה הייתי לחוץ להשאר ער כל ליל שבועות בשביל ההבטחה שמובאת בכף החיים [ותפילה הייתי כמו נחום תקום..]
והשנה ב'ה בלי לחץ כי מרן שליטא סיפר במוצ'ש שאפילו אביו היה הולך לישון בסוף התיקון.
עצה. תיזום חברותא בחלק מהזמן. או תלך למקום עם בעלי בתים בחלק מהלילה ותמסור להם שיעור או תקבץ סביבך 3-4 אנשים ותמסור שיעור קטן.
 
כל שנה הייתי לחוץ להשאר ער כל ליל שבועות בשביל ההבטחה שמובאת בכף החיים [ותפילה הייתי כמו נחום תקום..]
והשנה ב'ה בלי לחץ כי מרן שליטא סיפר במוצ'ש שאפילו אביו היה הולך לישון בסוף התיקון.
ומה עם הבטחת האר"י?
זה לא סותר, יש הבטחה של האר"י, ויש עיקר הדין. וכל אחד לגופו, מי שיכול להתאמץ קצת, ולהיות ערני בתפילה (ע"י עמידה וכדומה), אדרבה יזכה להבטחה, אבל מי שרואה שזה יוצא לו בהפסידו, וכנראה זאת הייתה כוונת מרן זצ"ל, אגב שמעתי מנכדו הרב סיני, שאם מרן למד כל הלילה, בתפילת שחרית הוא היה עולה חזן, כדי להיות מרוכז בתפילה. ועכ"פ כל אחד לגופו ועינינו.
 
מרן לא היה צריך את הבטחת האר"י, אבל אנן יתמי דיתמי מה נאמר וכו'
מחילה, אבל גם הגדול שבגדולים זקוק להבטחת האר"י, שכמובן האר"י לא דיבר רק אלינו, אלא גם לגדולים. אלא שכנראה למרן היה שיקול שיצא שכרו בהפסדו, וכנ"ל, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ואני הקטן נוהג מידי שנה בל"נ להישאר ער הליל שבועות, ושנה שעברה באמצע הלילה היה לי עייפות נוראה, ועצבים..., ואמרתי מוטב שהניח את הראש שעה קלה, וכך הוה, וב"ה הייתי מרוכז ושמח בתפילת הותיקין. ועכ"פ זה הייתה כוונת הרב יצחק בלויין, שידעו שאין זה הלכה למשה מסיני להיות ער. אלא צריך לעשות כל אחד את השיקולים לעצמו.
 
אבל אנחנו לצערנו אם לא נלמד כל הלילה בליל שבועות גם נישן בלילה וגם נישן ביום..
את מי אתה מכליל??
את כולם?!
ישנם רבים וגם טובים שלא הולכים לישן ביום, כשישנים שתיים שלוש בלילה, וישנם שערים כל הלילה וישנים שתיים שלוש ביום ואח"כ יושבים ולומדים כל היום! [גם אני ישן שלוש שעות בלילה ואח"כ ביום חג השבועות לא ישן כלל. וכבר כתב מרן החיד"א (לב דוד פרק לא) שלא יעלה על הדעת שביום מתן תורה, יום בו ניתנה תורה אדם ישן ולא יעסוק בתורה!!!

וזאת מלבד שבכל יו"ט יש ללמוד תורה כמ"ש בירושלמי 'לא ניתנו שבתות ויו"ט אלא כדי שיעסקו בהם בתורה', אבל ביום מתן תורה זה חובה הרבה יותר גדולה בגלל שזה מהות היום יום שניתנה בו תורה.
זאת ועוד אל לנו לשכוח שיש דין של 'חציו לה', ולדעת הרבה פוסקים החשבון מתחיל מהיום ולא מהלילה!

לסיכומם של דברים: משלושה סיבות יש להשתדל בכל עוד ותעצומות לעסוק בתורה ביום חג השבועות
א'. זהו מהותו של יום, יום שניתנה בו תורה.
ב'. לא ניתנו ימים טובים אלא כדי שיעסקו בתורה.
ג'. חציו לה' מתקיים בעסק התורה.

ויש להוסיף עוד שדוקא בגלל שחסר הרבה תורה ביום חג השבועות, בגלל שרבים נמים את שינתם והפכו יום ללילה ולילה ליום, מי שלומד ומנצל כל רגע, הרי הוא נוטל שכר כולם, כמו בכל זמן שיש רפיון בתורה (ימי בין הזמנים, פורים, שישי-שבת, וכו').

ועוד יש להוסיף, שהרי ביום זה דנים את האדם על התורה כידוע (כך אמר הרב שך בשם רבי איסר זלמן מלצר בשם דרשות הר"ן, ולא ידוע לנו מקורו) ודנים את האדם כמה יזכה לעיין בתורה ולהקיפה, כמה יזכה לחדש חידושים לאמיתה של תורה, כמה יזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכמה אשתו תזכה להיות שותפה בתורה שלו וכו', לכן בודאי שביום בו דנים את האדם על תורתו, מי פתי שילך לישן ביום כזה מבלי שיעסוק בתורה?! אדרבה צריך להראות רצינות ביום זה יותר מכל ימות השנה, ואז דנים את האדם בשמים בהתאם למצבו באותה שעה, וכעין דברי הגמ' בר"ה (טז.) אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו באותה שעה, וה"ה במתן תורה שדנים את האדם על הרוחניות שלו, שצריך להראות ביום זה שחשוב לו התורה!!! ודומה הדבר למה שמצינו שמי שישן בר"ה מזלו ישן, ואחד הטעמים שמזלזל בדין שדנים אותו, וא"כ ה"ה ביום הזה חובה על כל אחד לעסוק בתורה.

לצערנו ישנם כאלה שצריכים כמה ימים כדי להתאושש מליל שבועות, ומפסידים משום כך תפילה בציבור וקריאת התורה וכו', ויצא שכרם בהפסדם.
ב"ה יש מקומות (מהם בבית מדרשו של הגאון רבי דוד יוסף שליט"א) שמארגנים שיעורי תורה כמעט במשך כל יום חג השבועות!! בשביל שיעסקו בתורה ביום זה ביתר שאת וביתר עוז
 
עצה. תיזום חברותא בחלק מהזמן. או תלך למקום עם בעלי בתים בחלק מהלילה ותמסור להם שיעור או תקבץ סביבך 3-4 אנשים ותמסור שיעור קטן.
הבעיה שא"א לקבוע חברותא בשחרית קריאה"ת ומוסף, ואז נופלת כל העייפות.
אני במשך שנים רבות נהגתי ללכת לישון כשעה לפני שחרית, ודאגתי שמישהו יעיר אותי, וכך גם למדתי רוב הלילה וגם הייתי ערני בשחרית. ויודע צדיק נפש בהמתו, וכל אחד ועניינו הוא.
 
הבעיה שא"א לקבוע חברותא בשחרית קריאה"ת ומוסף, ואז נופלת כל העייפות.
אני במשך שנים רבות נהגתי ללכת לישון כשעה לפני שחרית, ודאגתי שמישהו יעיר אותי, וכך גם למדתי רוב הלילה וגם הייתי ערני בשחרית. ויודע צדיק נפש בהמתו, וכל אחד ועניינו הוא.
הרב @ע"ה ס"ט פלא עליך ישתה קאווי או אקסל ויקבל הבטחת האר"י.
 
הבעיה שא"א לקבוע חברותא בשחרית קריאה"ת ומוסף, ואז נופלת כל העייפות.
אני במשך שנים רבות נהגתי ללכת לישון כשעה לפני שחרית, ודאגתי שמישהו יעיר אותי, וכך גם למדתי רוב הלילה וגם הייתי ערני בשחרית. ויודע צדיק נפש בהמתו, וכל אחד ועניינו הוא.
אבל אם תקבע את תפילתך ליד בעלי הבתים שלימדתם, ודאי שלא תירדם. ובפרט אם בשיעור שתמסור להם באותו לילה תזהיר שלא להירדם בתפילה
 
והשנה ב'ה בלי לחץ כי מרן שליטא סיפר במוצ'ש שאפילו אביו היה הולך לישון בסוף התיקון.
מרן שליט"א ציין האם אביו מרן זיע"א היה עושה כן אף בצעירותו, או רק בזקנותו?
כי כידוע בגיל מבוגר יכול לעיתים להיות סכנה לבריאות, וודאי שהאר"י לא אמר דבריו במקום פיקו"נ.
ואף אצל מקהלות החסידים, שם העניין חמור ביותר, מעל גיל 70 (כמובן כל אחד ומצב בריאותו) הולכים לישון בליל שבועות!
(וכידוע על אחד הצדיקים בדור הקודם, שמה שהיה ער כל ליל שבועות גרם לו לחולשה ולחוליו האחרון אשר ממנו לדאבוננו לא קם!).
 
אני במשך שנים רבות נהגתי ללכת לישון כשעה לפני שחרית, ודאגתי שמישהו יעיר אותי, וכך גם למדתי רוב הלילה וגם הייתי ערני בשחרית. ויודע צדיק נפש בהמתו, וכל אחד ועניינו הוא.
נוהגים ברוב מקהלות החסידים בארה"ק, ללכת לישון בעלות השחר, ולקום ב 9 בבוקר לתפילת שחרית מתוך ישוב הדעת!
אני אישית מתוקף עבודתי לפעמים צריך לעבוד קרוב ל 48 שעות ברצף (כמובן עם הפסקה לתפילות), כך שאין לי בעיה אם כך! אך אבי שליט"א כך נוהג
 
נוהגים ברוב מקהלות החסידים בארה"ק, ללכת לישון בעלות השחר, ולקום ב 9 בבוקר לתפילת שחרית מתוך ישוב הדעת!
אני אישית מתוקף עבודתי לפעמים צריך לעבוד קרוב ל 48 שעות ברצף (כמובן אם הפסקה לתפילות), כך שאין לי בעיה אם כך! אך אבי שליט"א כך נוהג
אם תעשה את זה לבעלי בתים לא יהיה לך מניין אחרי זה
 
נוהגים ברוב מקהלות החסידים בארה"ק, ללכת לישון בעלות השחר, ולקום ב 9 בבוקר לתפילת שחרית מתוך ישוב הדעת!
ובמקהלות הספרדים כידוע נוהגים להתפלל לפני סוף זמן ק"ש. לבד מכך שזו כמדומני בעיה גדולה מחשש שלא יקום בזמן (וכן נוהגים...).
 
אני מבקש בכל לשון של בקשה שלא להחליש ידי הרגילים ללמוד בליל שבועות, גם אם הלימוד של סוף הלילה אינו כמו שעה של אמצע היום ביום רגיל, תחושת ההתעלות שמגיעה בסיום תפילת שחרית עושה רושם רב לימים שבועות וחודשים. ושווה להחליף את השעות הללו בשביל להשיג את הלימוד הנקי והרצוף הזה שלהרבה לא קורה כי אם בפעם הזו בשנה.
לכו חזו מה קרה ליום הושענא רבה שפחות ופחות בתי כנסיות לומדים כל הלילה ועושים את התיקון של הכורתי ברית וכו' בגלל כל מיני אלטרנטיבות של שיעורים או בכלל שלא מחשיבים ומעודדים את זה מספיק.
מי שרוצה באמת יכול לישון ביום שלפני, לשתות דברים המעוררים, לא לאכול הרבה וכו' וכו' ולהצליח ללמוד בשקידה כל הלילה. שאף אחד לא ישתמש בדברי הרב כתירוץ עלוב להתבטלות בלילה הזה. הרב דיבר על מי שבאמת לא יכול, אבל כאלה הם מעטים מאוד, ורק רצה שלא ירגישו לחץ להשאר בניגוד לטבעם, אבל כל שאר האנשים, חלילה.
 
חזור
חלק עליון