• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

להתיר עגונות

הנתונים מדברים בעד עצמם. אם מתוך x שאלות כולם היו המסקנה להתיר (חלקם בקלות חלקם בדוחק חלקם עםם 'כאב בטן' וכו') המסקנה ידועה מראש הלא כן ?
ברור שאם רב לא התיר למה שיפרסם את התשובה, הרי מסתמא לא אסר, אלא לא יכל להתיר מספק, וגם לפעמים זה לא מתיר מספק, והשני התיר, וא"א לפרסם, וד"ל.
אבל עכ"פ מש"כ שידוע מראש התשובה, ברור שהעבודה בעגונות היא בעיקר להתיר, ושקדו חכמים על דבר זה בכל הדורות, צא ולמד אחרי השואה, וכבר בחז"ל ראו את הצורך שיש להתיר מאוד (ע"י ע"א ועדים פסולים ועוד) מצד אחד, ומצד שני להחמיר (מים שאל"ס), ולכן בענייני עגונות אי"ז טענה שיש מגמה, כי כמד' חז"ל כבר קבעו זאת, ואמרו מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה, הקלת עליה בתחילתה.
ואם תרצה לבדוק באמת מה המגמה בשו"תים משכבר הימים, צא וראה פתחי תשובה אבן העזר סי' י"ז בשם עשרות (אם לא אלפי...) שו"תים ותראה את המגמה, ואם צדקו דברי הדלים.
הכל לפום ריהטא בלבד ולענ"ד השפלה.
 
הרי מסתמא לא אסר, אלא לא יכל להתיר מספק, וגם לפעמים זה לא מתיר מספק, והשני התיר, וא"א לפרסם, וד"ל.

זה אינו מובן כלל ולמה לא ניתן לפרסם שיש מחלוקות וכך היה מאז ומעולם

אבל עכ"פ מש"כ שידוע מראש התשובה, ברור שהעבודה בעגונות היא בעיקר להתיר
הוא אשר דברתי שיורים את החץ ואחר כך מקיפים את העגולה
 
הוא אשר דברתי שיורים את החץ ואחר כך מקיפים את העגולה
השאלה אם זה ראוי או לא, ובזה הוכחתי במישור לענ"ד, שכך היה הדרך בעגונות, ודבריך היו ניראים לי כמתריסים ולכן השבתי.
כלומר אתה מסכים שזו העבדה שיורים חץ וכו' ואתה טוען שכך היה מאז ומעולם

ואתה חושב שתוכל לשכנע בדעתך גם מישהו שראה דבר או שניים מהתלמוד והפוסקים ועוד עד לדור האחרון ? או שכל דבריך רק למי שכל תורתו וידיעתו אינו אלא מספרי דור זה
 
כלומר אתה מסכים שזו העבדה שיורים חץ וכו' ואתה טוען שכך היה מאז ומעולם

ואתה חושב שתוכל לשכנע בדעתך גם מישהו שראה דבר או שניים מהתלמוד והפוסקים ועוד עד לדור האחרון ? או שכל דבריך רק למי שכל תורתו וידיעתו אינו אלא מספרי דור זה
איני בא לשכנע.
אני הדל והקטן בדיוק כמוך, סבור שהשיטה של לפסוק מגמה ועל פיה לפסוק הלכה, לכאורה אינה מדרך התורה, ועל החכם לבדוק לדון ולהחליט ע"פ למידת הסוגיא מרישא ועד גמירא וזה ברור ופשוט ואין חולק.
רק זאת אמרתי, שבנושא של עגונות [ונמצא עוד כמה כאלו בחז"ל] ראו חז"ל צורך מיוחד מחד להקל, ומאידך להחמיר [כנ"ל] ולכן בדבר זה תראה יותר חוככים למצוא היתר, ואפילו היתר שבדיני איסור והיתר או ממונות לא בטוח שהיו סומכים עליו [בדיוק כמו שעד אחד ועד מפי עד ועד פסול לא סומכים עליו וכאן סמכו חז"ל], אך כמובן שאין לנו אלא דברי חז"ל, ולא עלינו המלאכה להחליט מתי להקל ומתי להחמיר. רק אמרתי את ההסתכלות על ענין עגונה. [ואומר את האמת, בדיוק השאלה של כת"ר הציקה לי הרבה, ובלומדי סי' י"ז ראיתי שכך הדרך, והכל תחת הכותרת שקבעו חז"ל ביבמות - מתוך חומר וכו'].
בכל אופן איני פוסק הלכה ולא דכוותה. ואיני אלא אומר הרהורי ליבי ע"פ מה שראיתי ולמדתי עד כה. והמסכים יסכים, והחולק יחלוק.
 
1704410428461.png
 
הצג קובץ מצורף 16016
לעומת זה בהדרך ביום שישי היה כתוב:
1704571995722.png
זה לא נפק"מ לעגונות, כי זו אישה, אבל זה נפק"מ להעמיד אמת על תילה.
 
חזור
חלק עליון