ישראל היהודי
Member
ברור שאם רב לא התיר למה שיפרסם את התשובה, הרי מסתמא לא אסר, אלא לא יכל להתיר מספק, וגם לפעמים זה לא מתיר מספק, והשני התיר, וא"א לפרסם, וד"ל.
אבל עכ"פ מש"כ שידוע מראש התשובה, ברור שהעבודה בעגונות היא בעיקר להתיר, ושקדו חכמים על דבר זה בכל הדורות, צא ולמד אחרי השואה, וכבר בחז"ל ראו את הצורך שיש להתיר מאוד (ע"י ע"א ועדים פסולים ועוד) מצד אחד, ומצד שני להחמיר (מים שאל"ס), ולכן בענייני עגונות אי"ז טענה שיש מגמה, כי כמד' חז"ל כבר קבעו זאת, ואמרו מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה, הקלת עליה בתחילתה.
ואם תרצה לבדוק באמת מה המגמה בשו"תים משכבר הימים, צא וראה פתחי תשובה אבן העזר סי' י"ז בשם עשרות (אם לא אלפי...) שו"תים ותראה את המגמה, ואם צדקו דברי הדלים.
הכל לפום ריהטא בלבד ולענ"ד השפלה.
