לחתוך מפה חד"פ מגליל שלם
- Thread starter דרך קצרה
- תאריך התחלה
אושרי רביב
Well-known member
עיינת בפנים?
אושרי רביב
Well-known member
משמע מהלשון של מרן שיש את כבוד הבריות, אבל לא בדיעבד. אלא שבאמת מחתך אינו כפי שכתב שם וכפי שכתב הרב השואל.
כן כתב להתיר בדיעבד ומשום כבוד הבריות.
כתב להתיר אם שכח. כלומר בדיעבד.
אושרי רביב
Well-known member
אושרי רביב
Well-known member
מצד מחתך לא הצריך לעשות בשינוי כפי שאומר הראשון לציון שליט"א, אלא שמותר לחתוך כרגיל.
אתה צודק אך השואל רוצה ללמוד משם למפה ולא דיבר על שינוי. באופן כזה התיר מרן זצ"ל שם בדיעבד ומשום כבוד הבריות מה שלא שייך במפה. יותר מזה אין כעת בכוחי לברר ולעיין.
מתחילה מרן זצ"ל הביא את סברת הגרש"ז אוירבך שמכיון שהחותך את נייר לא היה מקפיד אם היו עושים את הנקבים בנייר הן יותר ארוך והן יותר קצר, וחותך רק במקום שנוח לו, אין לזה שייכות למלאכת מחתך כלל. ולאחר מכן הוסיף שם את הטעם משום כבוד הבריות ומשמע מדבריו שהסכים לדברי הגש"ז רק הוסיף עוד סניף להקל בנייר, ויש צד לומר שגם בנידון דנן שאין לו מפה חתוכה לשולחן ורוצה לחתוך מפה מהגליל, אע"פ שאין כאן טעם משום כבוד הבריות שיש בנייר אבל עדיין הרי הוא לא מקפיד לחתוך את המפה במקום מדוייק, ומסברא נראה לומר שכמו שאין שייכות מחתך בנייר הוא הדין במפה.
מצאתי בטהרת הבית עמ' שמג, שהרב זצ"ל הביא שם הסבר נוסף להיתר קריעת נייר בשבת בשם שו"ע הגר"ז, שלא שייך דין קורע בדבר שהוא גוף אחד מעיקרו, [וטעם זה שייך גם במפה ח"פ].
בטהרת הבית שם בעמ' שדמ, כתב שבדין מחתך אין חילוק אם עושה ביד או בסכין ודחה את דברי השבט הלוי שחילק וכתב שדוקא ביד אין איסור מחתך.
אין לזה שייכות למלאכת מחתך הכוונה שאינו אסור מהתורה אבל *מדרבנן אסור שהוא כמתקן כלי [סימן שמ ס' יג] רק בדיעבד מותר ומשום כבוד הבריות.
וכתב בפירוש "ולכן אם במקרה לא הכין נייר טואלט תלוש מע"ש וכו'". במפה אין שייכות אבל אסור מדרבנן וכיוון שאין כאן כבוד הבריות יהא אסור. ייתכן ובשינוי יהא מותר כמו שהציע ה"ה @אושרי רביב הי"ו. אין פנאי לעיין בזה ייתכן והרב לא רצה לכתוב כן מטעמים מסויימים למשל שבקל אפשר להכין לפני ולמה יתיר לכתחילה וכדו'. וצ"ע.
נכון זה שייך בנייר וכמו שיש פוסקים שסמכו על זה כמובא שם אבל שם נחית בעיקר לצמר גפן ובו יש עוד טעם שהוא עשוי מסיבים דקים מאוד שלא שייך דין קורע כמו שכתבו האחרונים לעניין קורי עכביש. ועכ"פ גם בזה לא רצה להתיר לכתחילה רק בדיעבד של הבדיעבד בגלל המחמירים וכתב שתשתמש בכותונת נקיה אם אין לה צמר גפן מוכן מערב שבת הרי שרצה להקל רק אם אין לה דרכה אחרינא כמו כותונת רק אז תחתוך.
נכון אבל גם מרן זצ"ל שם סבירא ליה עכ"פ שיש גריעותא יותר בסכין שיש חשש שיחתוך לפי מידה ע"ש.
------------------------------
* כן כתבו שאיסור זה הוא מדרבנן בשם החזון עובדיה חו עמוד סד ד"ה ועינה בקיצור חזון עובדיה המאור ואמ"א כעת ובשם טהרת הבית ח"ב עמ' שס. [הוא הטהרת הבית שהזכרת].
מה הקשר?
וכי במפה אין הקפדה על המידה?
אור יעקב
Well-known member
מדברי מרן זצוק"ל ביבי"א משמע שאין בעיית "מחתך" כלל אפי' מדרבנן.
ומ"מ שייך פה בעיית "מתקן כלי", ולכן לבעיה זאת התיר בשינוי.
וא"כ במפה חד פעמית אע"פ שלא מקפיד על מידה מסויימת בדווקא, מ"מ יש לאסור משום מתקן מנא.
מסקנא דמילתא:
כל האיסור לקרוע מפה מגליל [וה"ה לנייר כסף וניילון נצמד וכל כיוצ"ב], הוא לא משום מחתך אלא משום 'מתקן כלי'.
ככל דבריך נמצא בהודעותי רק שנזהרתי מלומר להדיא שמתיר בשינוי כי סוף סוף התיר רק בדיעבד אחרי שכתב דבריו.
ציינתי אליהם בהודעתי. גם הם התירו רק בדיעבד.
ןלעניין צמג גפן סיים בטהרת הבית שם להחמיר לכתחילה ולא בדיוק הבנתי למה סתמו להיתר אלא שלא היה לי פנאי לעיין יותר.
אור יעקב
Well-known member
כן, פשוט שזה רק משום כבוד הבריות ואין להקל בשופי.
מפורש בדבריו שזה כי אין מקפידים על המדה
נא להפסיק אם הדמויים חסרי הדמוי האלה להתיר את כל האיסורים שבתורה