עיינת בפנים?שם התיר רק בדיעבד ומשום כבוד הבריות. מה שייך כבוד הבריות במפה חד פעמית?
משמע מהלשון של מרן שיש את כבוד הבריות, אבל לא בדיעבד. אלא שבאמת מחתך אינו כפי שכתב שם וכפי שכתב הרב השואל.שם התיר רק בדיעבד ומשום כבוד הבריות. מה שייך כבוד הבריות במפה חד פעמית?
כן כתב להתיר בדיעבד ומשום כבוד הבריות.עיינת בפנים?
כתב להתיר אם שכח. כלומר בדיעבד.משמע מהלשון של מרן שיש את כבוד הבריות, אבל לא בדיעבד. אלא שבאמת מחתך אינו כפי שכתב שם וכפי שכתב הרב השואל.
כן כתב להתיר בדיעבד ומשום כבוד הבריות.
משמע מהלשון של מרן שיש את כבוד הבריות, אבל לא בדיעבד. אלא שבאמת מחתך אינו כפי שכתב שם וכפי שכתב הרב השואל.
מצד מחתך לא הצריך לעשות בשינוי כפי שאומר הראשון לציון שליט"א, אלא שמותר לחתוך כרגיל.כתב להתיר אם שכח. כלומר בדיעבד.
אתה צודק אך השואל רוצה ללמוד משם למפה ולא דיבר על שינוי. באופן כזה התיר מרן זצ"ל שם בדיעבד ומשום כבוד הבריות מה שלא שייך במפה. יותר מזה אין כעת בכוחי לברר ולעיין.מצד מחתך לא הצריך לעשות בשינוי כפי שאומר הראשון לציון שליט"א, אלא שמותר לחתוך כרגיל.
מתחילה מרן זצ"ל הביא את סברת הגרש"ז אוירבך שמכיון שהחותך את נייר לא היה מקפיד אם היו עושים את הנקבים בנייר הן יותר ארוך והן יותר קצר, וחותך רק במקום שנוח לו, אין לזה שייכות למלאכת מחתך כלל. ולאחר מכן הוסיף שם את הטעם משום כבוד הבריות ומשמע מדבריו שהסכים לדברי הגש"ז רק הוסיף עוד סניף להקל בנייר, ויש צד לומר שגם בנידון דנן שאין לו מפה חתוכה לשולחן ורוצה לחתוך מפה מהגליל, אע"פ שאין כאן טעם משום כבוד הבריות שיש בנייר אבל עדיין הרי הוא לא מקפיד לחתוך את המפה במקום מדוייק, ומסברא נראה לומר שכמו שאין שייכות מחתך בנייר הוא הדין במפה.שם התיר רק בדיעבד ומשום כבוד הבריות. מה שייך כבוד הבריות במפה חד פעמית?
מצאתי בטהרת הבית עמ' שמג, שהרב זצ"ל הביא שם הסבר נוסף להיתר קריעת נייר בשבת בשם שו"ע הגר"ז, שלא שייך דין קורע בדבר שהוא גוף אחד מעיקרו, [וטעם זה שייך גם במפה ח"פ].שם התיר רק בדיעבד ומשום כבוד הבריות. מה שייך כבוד הבריות במפה חד פעמית?
בטהרת הבית שם בעמ' שדמ, כתב שבדין מחתך אין חילוק אם עושה ביד או בסכין ודחה את דברי השבט הלוי שחילק וכתב שדוקא ביד אין איסור מחתך.ומה יהיה הדין בחותך על ידי סכין
אין לזה שייכות למלאכת מחתך הכוונה שאינו אסור מהתורה אבל *מדרבנן אסור שהוא כמתקן כלי [סימן שמ ס' יג] רק בדיעבד מותר ומשום כבוד הבריות.מתחילה מרן זצ"ל הביא את סברת הגרש"ז אוירבך שמכיון שהחותך את נייר לא היה מקפיד אם היו עושים את הנקבים בנייר הן יותר ארוך והן יותר קצר, וחותך רק במקום שנוח לו, אין לזה שייכות למלאכת מחתך כלל. ולאחר מכן הוסיף שם את הטעם משום כבוד הבריות ומשמע מדבריו שהסכים לדברי הגש"ז רק הוסיף עוד סניף להקל בנייר, ויש צד לומר שגם בנידון דנן שאין לו מפה חתוכה לשולחן ורוצה לחתוך מפה מהגליל, אע"פ שאין כאן טעם משום כבוד הבריות שיש בנייר אבל עדיין הרי הוא לא מקפיד לחתוך את המפה במקום מדוייק, ומסברא נראה לומר שכמו שאין שייכות מחתך בנייר הוא הדין במפה.
נכון זה שייך בנייר וכמו שיש פוסקים שסמכו על זה כמובא שם אבל שם נחית בעיקר לצמר גפן ובו יש עוד טעם שהוא עשוי מסיבים דקים מאוד שלא שייך דין קורע כמו שכתבו האחרונים לעניין קורי עכביש. ועכ"פ גם בזה לא רצה להתיר לכתחילה רק בדיעבד של הבדיעבד בגלל המחמירים וכתב שתשתמש בכותונת נקיה אם אין לה צמר גפן מוכן מערב שבת הרי שרצה להקל רק אם אין לה דרכה אחרינא כמו כותונת רק אז תחתוך.מצאתי בטהרת הבית עמ' שמג, שהרב זצ"ל הביא שם הסבר נוסף להיתר קריעת נייר בשבת בשם שו"ע הגר"ז, שלא שייך דין קורע בדבר שהוא גוף אחד מעיקרו, [וטעם זה שייך גם במפה ח"פ].
נכון אבל גם מרן זצ"ל שם סבירא ליה עכ"פ שיש גריעותא יותר בסכין שיש חשש שיחתוך לפי מידה ע"ש.בטהרת הבית שם בעמ' שדמ, כתב שבדין מחתך אין חילוק אם עושה ביד או בסכין ודחה את דברי השבט הלוי שחילק וכתב שדוקא ביד אין איסור מחתך.
מה הקשר?דעת מרן זצ"ל (יבי"א ח"ט סי' קח אות קפה) שאין איסור מחתך בחיתוך נייר טואלט, כיון שלא מקפיד על מידה מסויימת.
לכאורה הוא הדין לגבי מפה חד פעמית שבאה בגליל ארוך ורוצה לחתוך ממנה לשולחן.
ומה יהיה הדין בחותך על ידי סכין, האם נחשב דרך השחתה?
דעת מרן זצ"ל (יבי"א ח"ט סי' קח אות קפה) שאין איסור מחתך בחיתוך נייר טואלט, כיון שלא מקפיד על מידה מסויימת.
לכאורה הוא הדין לגבי מפה חד פעמית שבאה בגליל ארוך ורוצה לחתוך ממנה לשולחן.
ומה יהיה הדין בחותך על ידי סכין, האם נחשב דרך השחתה?
עיינת בפנים?
אין לזה שייכות למלאכת מחתך הכוונה שאינו אסור מהתורה אבל *מדרבנן אסור שהוא כמתקן כלי [סימן שמ ס' יג] רק בדיעבד מותר ומשום כבוד הבריות.
מדברי מרן זצוק"ל ביבי"א משמע שאין בעיית "מחתך" כלל אפי' מדרבנן.מה הקשר?
וכי במפה אין הקפדה על המידה?
מסקנא דמילתא:מדברי מרן זצוק"ל ביבי"א משמע שאין בעיית "מחתך" כלל אפי' מדרבנן.
ומ"מ שייך פה בעיית "מתקן כלי", ולכן לבעיה זאת התיר בשינוי.
וא"כ במפה חד פעמית אע"פ שלא מקפיד על מידה מסויימת בדווקא, מ"מ יש לאסור משום מתקן מנא.
ככל דבריך נמצא בהודעותי רק שנזהרתי מלומר להדיא שמתיר בשינוי כי סוף סוף התיר רק בדיעבד אחרי שכתב דבריו.מדברי מרן זצוק"ל ביבי"א משמע שאין בעיית "מחתך" כלל אפי' מדרבנן.
ומ"מ שייך פה בעיית "מתקן כלי", ולכן לבעיה זאת התיר בשינוי.
וא"כ במפה חד פעמית אע"פ שלא מקפיד על מידה מסויימת בדווקא, מ"מ יש לאסור משום מתקן מנא.
ציינתי אליהם בהודעתי. גם הם התירו רק בדיעבד.
כן, פשוט שזה רק משום כבוד הבריות ואין להקל בשופי.ככל דבריך נמצא בהודעותי רק שנזהרתי מלומר להדיא שמתיר בשינוי כי סוף סוף התיר רק בדיעבד אחרי שכתב דבריו.
מפורש בדבריו שזה כי אין מקפידים על המדהמדברי מרן זצוק"ל ביבי"א משמע שאין בעיית "מחתך" כלל אפי' מדרבנן.
ומ"מ שייך פה בעיית "מתקן כלי", ולכן לבעיה זאת התיר בשינוי.
וא"כ במפה חד פעמית אע"פ שלא מקפיד על מידה מסויימת בדווקא, מ"מ יש לאסור משום מתקן מנא.