סופר אליהו
Active member
מצורף שערי יוסף הלכות ניטל
אמונה ובטחון
Well-known member
מתי זה יצא
אושרי רביב
Well-known member
כן. חלק שביעי סימן כ
ותחזינה עינינו בשו"ת חתם סופר (קובץ תשובות סי' לא) [והובא גם בשו"ת באר משה (ד,סט)] שכתב שמה שנהגו איסור תלמוד תורה בלילה זה, אפשר שנהגו קדמונינו כן משום שלא ליתן מקום לבע"ד לחלוק ולשטן לקטרג, בהיות באותה הלילה כל העמים נועדים בבית אלהיהם מחצות ואילך כידוע, ועם ה' אלו ישנים על מטותיהם, אפילו לומדי חורה רובם ככולם נעורים תחילת הלילה וישנים אחר חצות וכו', על כן בהשכל מנעו הלימוד קודם חצות לגמרי, וממילא כל תלמיד חכם ישן תחילת הלילה ויקום אחר חצות. ומכ"ש בעלי משא ומתן הקובעים עתים לתורה בכל יום מסתמא בתחילת הלילה, ואותה הלילה נמנעים מפני המנהג ע"כ יעמדו אמר חצות לשלם חובתם דבר יום ביומו, וממילא יהיו כמה וכמה עוסקים בעבודת ה' אלו מפה ואילו מפה וחמת המלך שככה. עכ"ל.
ושמעתי שנוהגים בחצרות האדמו"רים החל משעה שש עד קצת לאחר חצות, שלא ללמוד שום דבר קדושה כדי לא לתת כח לסיטרא אחרא. ומקפידים בחצרות הצדיקים אפילו חל בליל שבת שלא לומר דברי תורה עד חצות. ע"כ.
אולם, עינינו צופיה בשו"ת יבי"א (ח"ז, חיו"ד סי' כ) שכתב דאין ממש בדברי האומרים כן, ואין לדבריהם כל יסוד כלל. ומעולם לא נמנעו רבותינו, וגם אנו בעקבותיהם, מללמוד תורה בלילה ההוא וכמו שרגילים בכל הלילות שבשנה. ע"ש.
וע"ע בספר פסקים ותשובות (סי' רמו, הע' 663) שהחזו"א זצ"ל אמר שלא יתבטלו כלל מלימוד בלילה זה.
ושמעתי שנוהגים בחצרות האדמו"רים החל משעה שש עד קצת לאחר חצות, שלא ללמוד שום דבר קדושה כדי לא לתת כח לסיטרא אחרא. ומקפידים בחצרות הצדיקים אפילו חל בליל שבת שלא לומר דברי תורה עד חצות. ע"כ.
אולם, עינינו צופיה בשו"ת יבי"א (ח"ז, חיו"ד סי' כ) שכתב דאין ממש בדברי האומרים כן, ואין לדבריהם כל יסוד כלל. ומעולם לא נמנעו רבותינו, וגם אנו בעקבותיהם, מללמוד תורה בלילה ההוא וכמו שרגילים בכל הלילות שבשנה. ע"ש.
וע"ע בספר פסקים ותשובות (סי' רמו, הע' 663) שהחזו"א זצ"ל אמר שלא יתבטלו כלל מלימוד בלילה זה.
דברי שלמה (אחראי הפצה)
New member
מצורף בזה מה שכתב הרב שלמה טולידאנו בשו"ת דברי שלמה ח"א
יעקב דסטה
Active member
וראו בספר ''רבנו", שמרן מלכא הזכיר נידון זה ואמר שהוא שמח שלספרדים אין את כל החומרות של האשכנזים. לערך לשונו הקדושה.
ואגב אזכיר מעשה בדידי הוה עובדה, ובשנת תשע''ו בערב יום אידם, למדתי באיזה מקום בארץ באיזה בית מדרש עם הרבה אברכים .
והגיע לשם איזה רב ספרדי חסידי ודיבר זמן קצר בעניין הנ''ל, ואיני זוכר בדיוק מה אמר אבל הכיוון היה להזהר בנ''ל, ושהוא נוהג לישון מוקדם בלילה הזה (כנ''ל בחת''ס)
ואז הוא אמר "וגם מה שהרב עובדיה התיר בזה, זה היה אחרי כאבי בטן ופיק ברכיים..." לערך לשונו. וכמובן שעיקר כוונתו הייתה על הקושי הגדול בהיתר, כי הוא לא מהמתנגדים למרן מלכא, אך היה לי מאוד קשה לעקל את ההתבטאות שלו, מלבד מה שהוא סקרן אותי לעיין בתשובה של מרן מלכא שהיה משמע כאילו אין ולאו ורפיה בידו של מרן מלכא.
ולכן הייתי מוכרח לראות מש''כ מרן מלכא בעניין שהיה צריך לכאו' לעקור עליו סלעים ולטוחנם זה בזה, ואכן ראיתי את התשובה ביבי''א ח''ז סי' כ' יו''ד. והתפלאתי שבעתיים שההיתר היה היתר הגמור ודליכא למיחש למידי. ולכן הבנתי מאותו רגע שאותו רב שהרשה לעצמו להתבטא כך, עדיין לא השכיל להבין מגדלותו של מרן מלכא (כפי שקבלתי מפי קודשו של מורי ורבי הגה''צ רבנו יורם מיכאל אברג'יל זצ''ל, על אחד שהתבטא על מרן מלכא שלא מכבודו וגדלותו, שכדי לכפר על זה הוא יהיה חייב לעבור 1000 שנה של תעניות) ולכן מאז נמנעתי מלשומעו אפ' באקראי.
ורק הוסיף בנידו''ד שמצאתי שגם בטה''ב ח''ב (תש''ן שקדם ליבי''א הנ''ל מתשנ''ג) עמ' תס' הזכיר בדרך אגב את מש''כ החת''ס הנ''ל, לעניין הנוהגים לסגור את בתי הטבילה בליל אידם, שזה מעשה שטות ושיש למחות בידם. וכתב עליו מרן מלכא שאין דבריו צריכים חיזוק, ואצל הספרדים וכל עדות המזרח לא נשמע מעולם מנהג כזה ושבודאי שהרוצות לנהוג כן יש למחות בידיהן.עכל''ק.
ואגב אזכיר מעשה בדידי הוה עובדה, ובשנת תשע''ו בערב יום אידם, למדתי באיזה מקום בארץ באיזה בית מדרש עם הרבה אברכים .
והגיע לשם איזה רב ספרדי חסידי ודיבר זמן קצר בעניין הנ''ל, ואיני זוכר בדיוק מה אמר אבל הכיוון היה להזהר בנ''ל, ושהוא נוהג לישון מוקדם בלילה הזה (כנ''ל בחת''ס)
ואז הוא אמר "וגם מה שהרב עובדיה התיר בזה, זה היה אחרי כאבי בטן ופיק ברכיים..." לערך לשונו. וכמובן שעיקר כוונתו הייתה על הקושי הגדול בהיתר, כי הוא לא מהמתנגדים למרן מלכא, אך היה לי מאוד קשה לעקל את ההתבטאות שלו, מלבד מה שהוא סקרן אותי לעיין בתשובה של מרן מלכא שהיה משמע כאילו אין ולאו ורפיה בידו של מרן מלכא.
ולכן הייתי מוכרח לראות מש''כ מרן מלכא בעניין שהיה צריך לכאו' לעקור עליו סלעים ולטוחנם זה בזה, ואכן ראיתי את התשובה ביבי''א ח''ז סי' כ' יו''ד. והתפלאתי שבעתיים שההיתר היה היתר הגמור ודליכא למיחש למידי. ולכן הבנתי מאותו רגע שאותו רב שהרשה לעצמו להתבטא כך, עדיין לא השכיל להבין מגדלותו של מרן מלכא (כפי שקבלתי מפי קודשו של מורי ורבי הגה''צ רבנו יורם מיכאל אברג'יל זצ''ל, על אחד שהתבטא על מרן מלכא שלא מכבודו וגדלותו, שכדי לכפר על זה הוא יהיה חייב לעבור 1000 שנה של תעניות) ולכן מאז נמנעתי מלשומעו אפ' באקראי.
ורק הוסיף בנידו''ד שמצאתי שגם בטה''ב ח''ב (תש''ן שקדם ליבי''א הנ''ל מתשנ''ג) עמ' תס' הזכיר בדרך אגב את מש''כ החת''ס הנ''ל, לעניין הנוהגים לסגור את בתי הטבילה בליל אידם, שזה מעשה שטות ושיש למחות בידם. וכתב עליו מרן מלכא שאין דבריו צריכים חיזוק, ואצל הספרדים וכל עדות המזרח לא נשמע מעולם מנהג כזה ושבודאי שהרוצות לנהוג כן יש למחות בידיהן.עכל''ק.
יעקב דסטה
Active member
מחילה מכתר אבל זה לא העניין ואין בזה נפק''מ