השב להודעה

אולם י"ל, שיש שני אופנים של עיון וספרא, סוג אחד, שמעיין להבין פירוש הדברים כשאינם מחוורים לו כל צרכן, וזה מותר בט"ב ובאבל. משא"כ כשמעיין בעיון נמרץ ליישב קו' המפרשים, או ליישב קושיא של סתירה ממקום אחר וכדומה, ועל ידי פלפולו מחדש בטובו חידושים יפים, יש לאסור לכ"ע. דמידי הוא טעמא שאסור לישא וליתן בהלכה עם אחרים, אלא משום שעי"ז תתגבר השמחה ביותר, שאחד מחדד את חבירו וכו'.

(חזו"ע אבלות ב עמ' קפה ד"ה אולם).