מתוך ה'מגדלות מרקחים':
פרה אדומה תמימה (יט ב)
פירש רש"י שתהא תמימה באדמימות. ובספרי פיסקא קכ"ג מפורש ביתר ביאור, שאין לומר שהכוונה תמימה שאין בה מום, שהרי כבר אמור בהמשך הפסוק "אשר אין בה מום". והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל בשם מורי הרב, אם כן הא דכתיב בפרשת אמור לגבי קרבנות "תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו", כיון דכתיב כל מום לא יהיה בו תמים למה לי.
ויש ליישב, שבבכורות נו: דרשינן מדכתיב "תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו", שאין איסור להטיל מום בקרבן שהוא כבר בעל מום, דכל היכא דקרינן ביה תמים יהיה לרצון קרינן ביה כל מום לא יהיה בו. ושוב מצאתי שכן תירץ במושב זקנים.
עוד יש לומר, שבתורת כהנים דרשו "תמים יהיה לרצון" זו מצות עשה, והרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ס"א הביאו ומנה מכח זה מצות עשה להיות הקרבן תמים [ומהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ה אות מ"ב והמלבי"ם על התו"כ שם פירשו דהיינו לאו הבא מכלל עשה על הטלת מום בקרבן, וצ"ע שמהרמב"ם נראה שהעשה הוא על עיקר ההקרבה כשהוא תמים]. וכל זה שייך לגבי קרבנות שנאמר בהם בלשון עשה, תמים "יהיה", משא"כ בפרה אדומה.
עוד יש לומר, שבבכורות לט. מסתפקת הגמ' לומר שמחוסר אבר מבפנים פסול להקרבה, אף על פי שאין זה נחשב מום כיון שאינו בגלוי, מכל מקום פסול להקרבה מדכתיב "תמים יהיה לרצון", תמים אין חסרון לא. אך לפי זה קשה, שגם בפרה אדומה נימא דאיצטריך "תמימה" לפסול מחוסר אבר מבפנים, וצ"ע.
פרה אדומה תמימה (יט ב)
פירש רש"י שתהא תמימה באדמימות. ובספרי פיסקא קכ"ג מפורש ביתר ביאור, שאין לומר שהכוונה תמימה שאין בה מום, שהרי כבר אמור בהמשך הפסוק "אשר אין בה מום". והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל בשם מורי הרב, אם כן הא דכתיב בפרשת אמור לגבי קרבנות "תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו", כיון דכתיב כל מום לא יהיה בו תמים למה לי.
ויש ליישב, שבבכורות נו: דרשינן מדכתיב "תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו", שאין איסור להטיל מום בקרבן שהוא כבר בעל מום, דכל היכא דקרינן ביה תמים יהיה לרצון קרינן ביה כל מום לא יהיה בו. ושוב מצאתי שכן תירץ במושב זקנים.
עוד יש לומר, שבתורת כהנים דרשו "תמים יהיה לרצון" זו מצות עשה, והרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ס"א הביאו ומנה מכח זה מצות עשה להיות הקרבן תמים [ומהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ה אות מ"ב והמלבי"ם על התו"כ שם פירשו דהיינו לאו הבא מכלל עשה על הטלת מום בקרבן, וצ"ע שמהרמב"ם נראה שהעשה הוא על עיקר ההקרבה כשהוא תמים]. וכל זה שייך לגבי קרבנות שנאמר בהם בלשון עשה, תמים "יהיה", משא"כ בפרה אדומה.
עוד יש לומר, שבבכורות לט. מסתפקת הגמ' לומר שמחוסר אבר מבפנים פסול להקרבה, אף על פי שאין זה נחשב מום כיון שאינו בגלוי, מכל מקום פסול להקרבה מדכתיב "תמים יהיה לרצון", תמים אין חסרון לא. אך לפי זה קשה, שגם בפרה אדומה נימא דאיצטריך "תמימה" לפסול מחוסר אבר מבפנים, וצ"ע.