כתוב בפסוק (שמות י"א, ב'): "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב".
רש"י במקום מביא את דברי הגמ' בברכות דף ט', שאומרת: אמר לו הקב"ה למשה, בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסףצ וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק [אברהם] "ועבדום וענו אותם" קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם.
ולכאו' יש לתמוה, וכי רק בשביל שלא יאמר אברהם שהקב"ה לא קיים את הבטחתו - זו סיבה לו לקיים את ההבטחה?! והרי מעצם זה שהבטיח הוא יקיים זאת.
(כאן המקום לומר שאשמח לקבל תשובות נוספות לשאלה זו)
ושמעתי מהרב מכלוף עזריאל שליט"א ליישב ע"פ מש"כ בגמ' (גיטין דף ע"ד): "אם אמר לה ע"מ שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו איצטליתי דוקא קאמר לה רבן שמעון בן גמליאל אומר תתן לו את דמיה ואמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה".
וא"כ, לפי ת"ק הוא אמר דווקא איצטליתו, ולא שייך לתת תחליף במקום. ולפי רשב"ג אם מחליף משהו במקום זה כאילו אותו דבר שהיה צריך להיות והתנאי התקיים.
וכתוב שם בגמ' (עה.): "כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה". וא"כ במקרה זה אין הלכה כרשב"ג.
ע"פ זה מיישב הרב הנ"ל את התמיהה שגם בלי אברהם היה הקב"ה צריך לקיים הבטחתו, שבאמת הקב"ה לא היה צריך לקיים את הבטחתו, כיון שהתנה את מה שיצאו ברכוש גדול בכך ש"עבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", ואחרי שבסופו של דבר בנ"י לא השתעבדו במצרים 400 שנה, אלא הושלם בצורה אחרת כגון ע"י קושי השיעבוד, הוא לא היה צריך לקיים את מה שאמר שיצאו ברכוש גדול, כיון שאין הלכה כרשב"ג, שאפשר להביא תחליף, אלא הלכה כת"ק שצריך דווקא את אותו דבר שהתנה עליו.
אולם, מחמת שאברהם אבינו יטען שאע"פ שהלכה כת"ק, מ"מ יש את דעת רשב"ג, ולכן הקב"ה כן צריך לקיים את הבטחתו, לכן הוציאם הקב"ה ברכוש גדול.
רש"י במקום מביא את דברי הגמ' בברכות דף ט', שאומרת: אמר לו הקב"ה למשה, בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסףצ וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק [אברהם] "ועבדום וענו אותם" קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם.
ולכאו' יש לתמוה, וכי רק בשביל שלא יאמר אברהם שהקב"ה לא קיים את הבטחתו - זו סיבה לו לקיים את ההבטחה?! והרי מעצם זה שהבטיח הוא יקיים זאת.
(כאן המקום לומר שאשמח לקבל תשובות נוספות לשאלה זו)
ושמעתי מהרב מכלוף עזריאל שליט"א ליישב ע"פ מש"כ בגמ' (גיטין דף ע"ד): "אם אמר לה ע"מ שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו איצטליתי דוקא קאמר לה רבן שמעון בן גמליאל אומר תתן לו את דמיה ואמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה".
וא"כ, לפי ת"ק הוא אמר דווקא איצטליתו, ולא שייך לתת תחליף במקום. ולפי רשב"ג אם מחליף משהו במקום זה כאילו אותו דבר שהיה צריך להיות והתנאי התקיים.
וכתוב שם בגמ' (עה.): "כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה". וא"כ במקרה זה אין הלכה כרשב"ג.
ע"פ זה מיישב הרב הנ"ל את התמיהה שגם בלי אברהם היה הקב"ה צריך לקיים הבטחתו, שבאמת הקב"ה לא היה צריך לקיים את הבטחתו, כיון שהתנה את מה שיצאו ברכוש גדול בכך ש"עבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", ואחרי שבסופו של דבר בנ"י לא השתעבדו במצרים 400 שנה, אלא הושלם בצורה אחרת כגון ע"י קושי השיעבוד, הוא לא היה צריך לקיים את מה שאמר שיצאו ברכוש גדול, כיון שאין הלכה כרשב"ג, שאפשר להביא תחליף, אלא הלכה כת"ק שצריך דווקא את אותו דבר שהתנה עליו.
אולם, מחמת שאברהם אבינו יטען שאע"פ שהלכה כת"ק, מ"מ יש את דעת רשב"ג, ולכן הקב"ה כן צריך לקיים את הבטחתו, לכן הוציאם הקב"ה ברכוש גדול.
