• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

לעניין חופה, סוברים כמו הרמב"ם והשו"ע או לא?

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
לעניין חדר יחוד אנחנו לא מצריכים לעשות חדר ייחוד מכיון שאנחנו לא סוברים כמש"כ הרמב"ם והשו"ע. וכמו שכתב בילקו"י (שובע שמחות א', פרק י"ב הלכה א'):
1678016641607.png
ולכן לא צריך שיעשו ייחוד בסמוך לחופה, שכן אנו סוברים שהחופה היא מה שאנו עושים גם בלי הייחוד. (מכיון שלא סוברים כמו השו"ע והרמב"ם)

מאידך גיסא, בפרק י"ג הלכה א' נכתב:
1678016737892.png
והיינו שלא חייבת לכסות את ראשה קודם הייחוד מכיון שאנחנו סוברים כמו השו"ע והרמב"ם שרק אחרי הייחוד זה נקרא חופה, וממילא קודם לכן היא אינה חייבת בכיסוי ראש.

אז האם אנחנו סוברים כמו השו"ע והרמב"ם או לא?...
 
יש בזה תשובה של הראשל״צ בשו״ת ראשון לציון, סרקתי אותה בעבר עבור חבר שלא היה לו את הספר, אפרסם את זה פה (מחילה על ההערות בצד)
 

קבצים מצורפים

  • שו״ת ראשון לציון - חופה.pdf
    4 MB · צפיות: 17
רבותי התשובה היא פשוטה ויש על זה תשובה ביביע אומר חלק ד או ח ואין הספר לידי
אנחנו פוסקים כמו שו,ע ורמב"ם שהייוחד זה חדר שמביא את הכלה לביתו כמו הרמב"ם. ובאשר לברכה לבטלה אנחנו סומכים על מה שכתב הר"ן הביאו הבית יוסף סימן סב סעיף א שזה ברכות השבח. ולכן אין סתירה. ואדרבה תשאלו את עצמכם למה היא לא שמה מיד כיסוי ראש?@! לפי מי שאומר שחופה זה כלונסאות חייבת מיד לכסות ראש@! אלא ע"כ משום שסומכים על הרמב"ם שרק בבית חייבת, וכ"כ ביחווה דעת חלק ז- ואני מתפלא פה על כל מי שענה לפניי שלא ידע זאת
 
רבותי התשובה היא פשוטה ויש על זה תשובה ביביע אומר חלק ד או ח ואין הספר לידי
אנחנו פוסקים כמו שו,ע ורמב"ם שהייוחד זה חדר שמביא את הכלה לביתו כמו הרמב"ם. ובאשר לברכה לבטלה אנחנו סומכים על מה שכתב הר"ן הביאו הבית יוסף סימן סב סעיף א שזה ברכות השבח. ולכן אין סתירה. ואדרבה תשאלו את עצמכם למה היא לא שמה מיד כיסוי ראש?@! לפי מי שאומר שחופה זה כלונסאות חייבת מיד לכסות ראש@! אלא ע"כ משום שסומכים על הרמב"ם שרק בבית חייבת, וכ"כ ביחווה דעת חלק ז- ואני מתפלא פה על כל מי שענה לפניי שלא ידע זאת
כך באמת תירץ מרן הגרע"י זצ"ל ביבי"א (נדמה לי בחלק ה', באהע"ז), אלא שבנו בעל הילקוט יוסף שליט"א הוסיף עוד טעמים בזה (שהמנהג לא לעשות חדר יחוד) וחלק מהם ע"פ האחרונים שכתבו שזה המנהג לא כמרן והרמב"ם. ואכן לפי ישוב זה באמת קשה כנ"ל לגבי כיסוי ראש [ואכן האשכנזים שעושים חדר יחוד הכלה באה לחופה עם פאה, ובקהילות הירושלמים או החסידים שאינם נוהגים בפאה בחדר יחוד מכסות ראשן לראשונה].
אגב, גם לפי מרן היבי"א קשה היאך מברכין שבע ברכות בסעודה, הלא אינם נשואים עדיין לד' הרמב"ם ומרן עד היחוד, ומה שייך לברך ז"ב לכאלו שאינם נשואים [וזה נוגע לספק ברכה לבטלה]?
 
אגב, גם לפי מרן היבי"א קשה היאך מברכין שבע ברכות בסעודה, הלא אינם נשואים עדיין לד' הרמב"ם ומרן עד היחוד, ומה שייך לברך ז"ב לכאלו שאינם נשואים [וזה נוגע לספק ברכה לבטלה]?
וכפי ששאלתי פה
 
אין קושיא לגבי כיסוי ראש מטעם שהסברתי שלדעת מרן ורמבם עו ד לא חייבת אך מאידך אפשר לברך 7 ברכות כי זה רק שבח. ולגבי שבע ברכות אם כבר היה להקשות זה מתחת לחופה ולא בסעודה אולם לפי האמור כיוון שהיא כבר ארוסה שלו אז מברכין
 
אפשר לראות בסימן סד ובמשנ,ב סימן שלט לדעת הרב עובדיה והמשנ"ב סימן סד אבן העזר מספיק שיהיה ייחוד שלא ראוי לביאה בשביל לברך ברכות. אך לגבי כיסוי ראש צריך ראוי לביאה שזה רק בביתו
ולפי זה נפלה קושיא המתקרה "רוצה לדעת,,"
 
אפשר לראות בסימן סד ובמשנ,ב סימן שלט לדעת הרב עובדיה והמשנ"ב סימן סד אבן העזר מספיק שיהיה ייחוד שלא ראוי לביאה בשביל לברך ברכות. אך לגבי כיסוי ראש צריך ראוי לביאה שזה רק בביתו
ולפי זה נפלה קושיא המתקרה "רוצה לדעת,,"
איני מבין, אם באמת עושים יחוד שאינו ראוי לביאה ניחא, אבל הרי לא עושים, אלא יש ריקודים ואז סעודה וז"ב.
לגבי החילוק בין חיוב ז"ב וכיסוי ראש הוא נכון בדעת מרן הגרע"י, וא"כ זה ישוב לדעתו [כמובן, רק אם עושים יחוד שאינו ראוי לביאה], ויש ראיות לכאן ולכאן בדעת הפוסקים, אך מ"מ לדעת מרן ניחא.
 
חזור
חלק עליון