• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לצוות לקטן לפני זמן ר"ת

השלחן ערוך בסו"ס רסג' פסק שאם קבל שבת מבעוד יום מותר לצוות לישראל אחר שיעשה בשבילו מלאכה. כל הפוסקים דנו מדין אמירה לישראל, ודבר דבר.
אמנם לא ביארו האחרונים מה הדין לצוות את בנו הקטן. שהרי יש איסור תורה לצוות את בנו הקטן לעשות בשבילו מלאכה, ולא משום ודבר דבר אלא שביתת בנו.
בשו"ת שבט הלוי (חלק ו ס' לח אות ג) כתב להתיר לגבי מוצ"ש אם מוסיף תוספת שבת. ועיקר יסודו שאע"פ שיש חיוב של שביתת בנו והאיסור נזקף לאביו, מ"מ האיסור עצמו הוא שהבן עושה מלאכה. ואם זה יום חול אצל הבן אביו לא מצווה על שביתתו.
וז"ל שם: עוד נסתפק כב' באם האב ממשיך בתוספת שבת האם מותר לצוות לבנו לעשות מלאכה עבורו, כי אינו דומה למש"כ הפוסקים או"ח סו"ס רס"ג דמותר לומר לחבירו, כי הרי הלאו דאתה ובנך דומה למחמר, וזה מחמת איסור דילי' עצמו, וא"כ גבי דידי' הוי שבת ודומה למש"כ בתשובת הרי"ם שם, ובאמרי בינה שם דהגם שאצל הבן לא הוי מלאכה כלל שהוא מתעסק מ"מ גבי האב הוי מעשה איסור.
אין דברי מעלתו נראין לי בזה - חדא דכבר כתבתי שברור שרוב הפוסקים נוקטים הדברים כפשוטן דלא מטעם מחמר אתינן עלה אלא מטעם שביתת בניו ובנותיו גם הקטנים כפשטות דברי הרמב"ן פ' יתרו, אלא כיון דלאו בני עונשין הם האיסור מתיחס להאב כשעושים לדעתו ולרצונו אבל סו"ס האיסור בזה מה שהם עושים מלאכה בשבת, ואם אצלם כבר יום חול א"כ אין עושין מלאכה, ומה מהני מה שהוא לרצונו - וגם לאלו הסוברים שיש בזה גדר מחמר ע"כ אינו מחמר ממש כמו מחמר אחרי בהמתו דהא כתבו כמה ראשונים דמחמר חייב אפילו בהמה לאו דילי' (לאפוקי שביתת בהמתו) וא"כ יתחייב גם על בן קטן של אחרים, אלא ע"כ דהמכוון שלא יגרום ברצון או במעשה לעשות מלאכה ע"י הקטן שלו או עמו - וגורם להקטן בטול שביתה על ידי האב, - ומה שר"ל בס' אמרי בינה ה' שבת סי' ז' דדעת רבינו ירוחם דגם בן של אחרים שייך להנ"ל כבר דחה לנכון בתשובת אחיעזר ח"ג סי' פ"א סוף אות כ"ה. עכ"ל.
אכן, השבט הלוי איירי לגבי מוצ"ש שגם האב יכול להבדיל, אלא הוא מוסיף תוספת שבת. ואפשר לשמוע שאם האיש מחמיר זמן ר"ת אצלו זה כמו בשבת, ויהיה אסור לצוות.
אך בכל זאת אפשר גם לשמוע להיפך, שכיון שאצלם זה יום חול, והאיסור הוא שהקטן יעשה מלאכה, ובשעה זו גם ככה הוא עושה מלאכות ואביו אינו מצווה להפרישו, ה"ה שיהיה מותר לצוותו להדיא. והוי כמו שעושה מלאכת היתר.
[אכן בשבט הלוי ח"א פסק שאם אדם נוהג כר"ת מעיקר הדין אסור לו לצוות לאיש אחר שיעשה בשבילו מלאכה. אך אם מחמיר כר"ת לחומרא נשאר בצ"ע. וע"ע בהלכה ברורה סימן רסג אות קלג וילקוט יוסף סימן רצג סעיף י ודו"ק]

עוד טעם ראיתי בילקוט יוסף (מהדורת תשע"ג סימן רצג סוף עמוד תשלג) שכיון שבשעת הדחק גם המחמיר יכול לעשות מלאכה דאורייתא אף בלי התרה (כשרוצה להפסיק נדרו לזמן). ועוד שיכול לעשות התרה לנדרו ולא לשמור יותר זמן ר"ת. ע"ש. ואם יכול לעשות מלאכה בעצמו, ודאי שיכול לצוות לבנו שיעשה בשבילו.

אם הגאון @הרב שמעון ללוש שליט"א יוכל גם הוא לחוות דעתו נודה לו במאוד מאוד
 
ראו תגובה 18 של הרב @מורשת מרן בנידון של שליחת מייל:
"כמו שרואים מעשה רב ממרן הראש"ל שליט"א שאומר לקטן להדליק את המחשב במוצ"ש לפני שהגיע זמן רבינו תם, ואח"כ הוא ממשיך לכתוב את ספריו היקרים. דס"ל שהכתיבה היא דרבנן".
 
חזור
חלק עליון