לשון מרן השו"ע בהלכות ד' מינים

[מרן שר התורה]

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.

 

[מרן שר התורה]

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.

מחילה בסוף דברי כתבתי דרישה בהקדמה, במקום סמ"ע בהקדמה

 

[פשש]

נראה מסברא מפני שבאתרוג יש את הכי הרבה בעיות כשרות מבין הד' מינים(הסימן הארוך בד' מינים), אז כדי שנשים לב כתב כן בכותרת הסימן.

 

[ממרן עד מרן]

אל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו,

עיין כאן - דוגמאות שונות של כותרות משובשות וחסרות.

ועוד עיין כאן - למאמר המלא בעניין זה שעוררת

 

[מרן שר התורה]

נראה מסברא מפני שבאתרוג יש את הכי הרבה בעיות כשרות מבין הד' מינים(הסימן הארוך בד' מינים), אז כדי שנשים לב כתב כן בכותרת הסימן.

לכאורה מדברי הגמ' בריש פסחים שישנה בדרך קצרה, וכן מדברי הגמ' בריש סוכה מ"ט שנה התנא פסולה ולא האריך כפי שהאריך בעירובין ימעט וכו', ע"ש. מבואר, שאם כדבריכם היה לו לומר על צד החיוב 'דברים המכשירים באתרוג'

 

[מרן שר התורה]

עיין כאן - דוגמאות שונות של כותרות משובשות וחסרות.

ועוד עיין כאן - למאמר המלא בעניין זה שעוררת

ישר כח למעכ"ת הרמה, אך במאמרים שהבאתם מדובר במקרים בהם שינו את נוסח הכותרות עקב אי אלו סיבות, מה שאין כן בנידון דילן

 

[מרן שר התורה]

עיין כאן - דוגמאות שונות של כותרות משובשות וחסרות.

ועוד עיין כאן - למאמר המלא בעניין זה שעוררת

וביותר לאור דברי רבינו הש"ך שלמד מדבריו אלו הלכה למעשה לדינא, קשה מאוד לומר מעין הדברים האמורים שם, שהלא הש"ך קבע את משכנו כא' מעמודי התווך ההלכתיים למרן השו"ע

 

[ממרן עד מרן]

אך במאמרים שהבאתם מדובר במקרים בהם שינו את נוסח הכותרות עקב אי אלו סיבות, מה שאין כן בנידון דילן

היא גופא הראיה
שזה לא יצא תחת ידי השו"ע , אם אתה רואה כותרות משובשות , אין שום סבה בעולם לומר "ששינו" אלא סה"כ זה לא יצא תחת ידו.

ובשלמא אם היה מדובר על כותרת אחת או שתיים, אך כאן מצינו מלא כותרות משובשות וחסרות וכו' , כך שזה יותר מסתבר שזה לא יצא תחת ידי השו"ע, מאשר הסבירות שהעלת, "ששינו"

 

[מרן שר התורה]

היא גופא הראיה
שזה לא יצא תחת ידי השו"ע , אם אתה רואה כותרות משובשות , אין שום סבה בעולם לומר "ששינו" אלא סה"כ זה לא יצא תחת ידו.

ובשלמא אם היה מדובר על כותרת אחת או שתיים, אך כאן מצינו מלא כותרות משובשות וחסרות וכו' , כך שזה יותר מסתבר שזה לא יצא תחת ידי השו"ע, מאשר הסבירות שהעלת, "ששינו"

אחר המחילה מכת"ר, לענ"ד נראה דהבו דלא נוסיף, דדיקא מה ששינו בהכרח ראו והכריחו שזה היה שיבוש ממה שכתב השו"ע בעצמו, אך מה שלא שינו אינו אלא מפני שלא מצאו הכרח לומר שאי"ז ממרן השו"ע. וא"כ הכותרות שעומדים כיום בידינו הרי הם מאשר עלו אתכא דמרן

 

[ממרן עד מרן]

אחר המחילה מכת"ר, לענ"ד נראה דהבו דלא נוסיף, דדיקא מה ששינו בהכרח ראו והכריחו שזה היה שיבוש ממה שכתב השו"ע בעצמו, אך מה שלא שינו אינו אלא מפני שלא מצאו הכרח לומר שאי"ז ממרן השו"ע. וא"כ הכותרות שעומדים כיום בידינו הרי הם מאשר עלו אתכא דמרן

אין מדובר על כותרות שהיו משובשות ולכן שינו אותם.

אלא המקרים המדוברים הם: על כותרות "שעתה" הם משובשות וחסרות , וזה אומר דרשני - ואין שום סבה בעולם לומר שהיו כותרות "ששינו" , אלא יד אדם "זר" כתבם , וכיון שכן , יש הרבה שיבושים וחסרות.

 

[פשש]

שאם כדבריכם היה לו לומר על צד החיוב 'דברים המכשירים באתרוג'

רוב הסעיפים בשו"ע זה מקרים הפוסלים באתרוג, אז איך יכתוב בכותרת "דברים המכשירים באתרוג"?