תוס' הרשב"א וחי' הר"ן (פסחים יג, א) מביאים שיטת רבינו אפרים שמדאורייתא משמרת תרומתי אוסר רק לטמא תרומה, אבל לאבד תרומה - זה רק איסור דרבנן;
ותוס' נסתפקו בזה, והראשונים יותר נוטים שזה מדאורייתא.
ויש לעין לרבינו אפרים בדרשא שבתורת כהנים (אמור) "הם יאכלו בלחמו - ולא בהמה", שגם בהמת כהן שמותרת בתרומה - אסורה במאכל אדם,
ובר"ש נראה שזה דרשא גמורה דאורייתא, כן דייק החו"ב (שביעית סי' ח סק"א), והביא כן גם מהריטב"א (ב"מ צ, א),
ובתוס' (שם) כתבו שהאיסור משום הפסד, עיי"ש בחו"ב;
ולכאורה לרבינו אפרים שמותר לאבד מדאורייתא - גם להאכיל בהמה מותר מדאורייתא, וא"כ נצטרך לומר שהדרשא היא אסמכתא.
אכן י"ל כמאירי (שבת כד, א) שאפילו תרומה טמאה שאסורה באכילה לכהן - אסור להאכילה לבהמה, משום שזה בזיון, [וכעיקר דברי המאירי כתב גם הר"ן (פסחים מו, א)],
ולפי"ז ניחא שזה חמור מלאבד, ויחלקו על תוס' שזה משום הפסד, וכמדומה שיש מהר"ם שיק (ב"מ שם) על הענין,
ומה שתרומת חמץ לר' יוסי הגלילי שחמץ בפסח שרי בהנאה מותר להאכיל לכלב כמבואר בפסחים (לב, א) -
י"ל ששם כיון שכל סוגי חמץ אסורים בפסח, מתייחסים לזה כאילו כעת אין מין זה מאכל אדם,
או שכיון שאסור גם בלי קדושת תרומה - אין זה בזיון,
וכן בתנא דבי אליהו (הובא באור שמח ובשבט הלוי) כתוב שכהן שהאכיל תרומה לתרנגול - נענש כי עבר על "ובוזה דרכיו ימות", ומשמע שזה בזיון.
ותוס' נסתפקו בזה, והראשונים יותר נוטים שזה מדאורייתא.
ויש לעין לרבינו אפרים בדרשא שבתורת כהנים (אמור) "הם יאכלו בלחמו - ולא בהמה", שגם בהמת כהן שמותרת בתרומה - אסורה במאכל אדם,
ובר"ש נראה שזה דרשא גמורה דאורייתא, כן דייק החו"ב (שביעית סי' ח סק"א), והביא כן גם מהריטב"א (ב"מ צ, א),
ובתוס' (שם) כתבו שהאיסור משום הפסד, עיי"ש בחו"ב;
ולכאורה לרבינו אפרים שמותר לאבד מדאורייתא - גם להאכיל בהמה מותר מדאורייתא, וא"כ נצטרך לומר שהדרשא היא אסמכתא.
אכן י"ל כמאירי (שבת כד, א) שאפילו תרומה טמאה שאסורה באכילה לכהן - אסור להאכילה לבהמה, משום שזה בזיון, [וכעיקר דברי המאירי כתב גם הר"ן (פסחים מו, א)],
ולפי"ז ניחא שזה חמור מלאבד, ויחלקו על תוס' שזה משום הפסד, וכמדומה שיש מהר"ם שיק (ב"מ שם) על הענין,
ומה שתרומת חמץ לר' יוסי הגלילי שחמץ בפסח שרי בהנאה מותר להאכיל לכלב כמבואר בפסחים (לב, א) -
י"ל ששם כיון שכל סוגי חמץ אסורים בפסח, מתייחסים לזה כאילו כעת אין מין זה מאכל אדם,
או שכיון שאסור גם בלי קדושת תרומה - אין זה בזיון,
וכן בתנא דבי אליהו (הובא באור שמח ובשבט הלוי) כתוב שכהן שהאכיל תרומה לתרנגול - נענש כי עבר על "ובוזה דרכיו ימות", ומשמע שזה בזיון.
נערך לאחרונה:
