מתוך ה'מגדלות מרקחים':
קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה (מז יט)
באור החיים הקשה, למה הוצרכו לומר "ואת אדמתינו" הרי בלאו הכי כיון שקנה אותם ממילא קנה את אדמתם דמה שקנה עבד קנה רבו. ובספר יוסף לקח לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל כתב ליישב, ע"פ המבואר ביבמות מו. שגוים אינם קונים זה את זה בקנין הגוף, רק למעשי ידים, ובזה לא אמרינן מה שקנה עבד קנה רבו. אמנם עי' לעיל בפרשת בראשית בשם האחרונים, שקודם מתן תורה גם גוים קונים זה את זה בקנין הגוף, ולפי"ז הדרא קושיא לדוכתה.
והנה לפי מה שצידד הקצוה"ח בסי' רמ"ט סק"ב דהאדון אינו קונה מה שהיה שייך לעבד קודם שנעשה עבד, ניחא דהכא לא היה קונה את אדמתם שהיתה שלהם לפני העבדות מדין "מה שקנה עבד", אמנם הקצוה"ח כתב שם דמוכח דגם במה שהיה שלו מקודם זוכה האדון.
ויש ליישב דאה"נ קנית פרעה באדמה היתה מדין "מה שקנה עבד קנה רבו", ומה שהזכירו המצרים את האדמה בפני עצמה, היינו לומר שמחמת כן הם שוים יותר דבמכירתם נקנית גם הקרקע שלהם, ועל כן יתן להם תבואה לא רק כנגד שווי גופם אלא גם כנגד אדמתם.
קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה (מז יט)
באור החיים הקשה, למה הוצרכו לומר "ואת אדמתינו" הרי בלאו הכי כיון שקנה אותם ממילא קנה את אדמתם דמה שקנה עבד קנה רבו. ובספר יוסף לקח לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל כתב ליישב, ע"פ המבואר ביבמות מו. שגוים אינם קונים זה את זה בקנין הגוף, רק למעשי ידים, ובזה לא אמרינן מה שקנה עבד קנה רבו. אמנם עי' לעיל בפרשת בראשית בשם האחרונים, שקודם מתן תורה גם גוים קונים זה את זה בקנין הגוף, ולפי"ז הדרא קושיא לדוכתה.
והנה לפי מה שצידד הקצוה"ח בסי' רמ"ט סק"ב דהאדון אינו קונה מה שהיה שייך לעבד קודם שנעשה עבד, ניחא דהכא לא היה קונה את אדמתם שהיתה שלהם לפני העבדות מדין "מה שקנה עבד", אמנם הקצוה"ח כתב שם דמוכח דגם במה שהיה שלו מקודם זוכה האדון.
ויש ליישב דאה"נ קנית פרעה באדמה היתה מדין "מה שקנה עבד קנה רבו", ומה שהזכירו המצרים את האדמה בפני עצמה, היינו לומר שמחמת כן הם שוים יותר דבמכירתם נקנית גם הקרקע שלהם, ועל כן יתן להם תבואה לא רק כנגד שווי גופם אלא גם כנגד אדמתם.