• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מדוע המנהג שנשים אינן נוטלות מים אחרונים?

האם אתם נוהגים שנשים נוטלות מים אחרונים?

  • כן

  • לא


תוצאות ניתנות לצפייה רק לאחר ההצבעה.

גרינפלד

Well-known member
בדרשו (סי' קפא הע' 16) הובא משו"ת שלמת חיים השלם (סי' קעז) שלב' הטעמים המובאים במשנ"ב לחיוב נטילת מים אחרונים - נשים שוות לאנשים בזה.
והובא שם משבט הלוי (ח"ד סי' כג) שמנהג העולם הוא שאין הנשים נוטלות את ידיהן, והוא משום שרק האנשים קיבלו זאת עליהם, והנשים לא.

ואשמח לדעת אם יש בזה ביאורים נוספים.
 
בדרשו (סי' קפא הע' 16) הובא משו"ת שלמת חיים השלם (סי' קעז) שלב' הטעמים המובאים במשנ"ב לחיוב נטילת מים אחרונים - נשים שוות לאנשים בזה.
והובא שם משבט הלוי (ח"ד סי' כג) שמנהג העולם הוא שאין הנשים נוטלות את ידיהן, והוא משום שרק האנשים קיבלו זאת עליהם, והנשים לא.

ואשמח לדעת אם יש בזה ביאורים נוספים.
יכול להיות שהיות וכ' התוס' [הובא בטור שם] שנהגו שלא ליטול , הלכך שפיר שייך לומר את סברת שבה"ל דהיינו דאף שהמנהג שלא ליטול [אצל האכנזים דאזלי בתר התוס'] הגברים קיבלו עליהם ליטול ולא הנשים ואכתי צ"ע
 
אע''ג דקי''ל 'מים אחרונים חובה', כ''ז היה דוקא בזמן שהיתה מצויה מלח סדומית, אבל בזמן הזה עיקר הטעם הוא משום נקיות לברכה, שלא לברך בידים מזוהמות כמבואר ברמב''ם. וכן נפסק בשו''ע (סימן קפא סעיף י) דבזמן שהידים נקיות מעיקר הדין אין צריך ליטול מים אחרונים, אא'כ הוא איסטניס וכו' עי''ש. וכן מבואר במשנ''ב שם ס''ק א' וב' דהאידנא אינם כ''כ חובה
אמנם בהרבה אחרונים ובגר''א מבואר דלא כהשו''ע הנ''ל שמקורו בתוספות ברכות נג: סוף פרק אלו דברים
ונראה דעיקר הטעם שאנו נוהגים מים אחרונים הוא ע''פ הסוד כמבואר בארוכה בדברי האר''י והמקובלים וכו' יעו''ש שהוא כדי לתת חלק לס''מ וכו' עי''ש או כדי לחשוש לשיטות שחייב גם בזמן שאין מלח סדומית, או אולי חיישינן שמא יהיו ידים מזוהמות ואסור לברך בידים מזוהמות
מ''מ שמא הנשים לא נהגו לחשוש בזה לעניינים שהם ע''פ הקבלה, ובפרט שע''פ הרבה פוסקים מים אחרונים אינם כ''כ חובה בזה''ז שאין מלח סדומית וכן הביא השו''ע בעצמו בס''ס קפ''א, ובמ''ב שם אות ב' בריש הסימן, ושמא הנשים לא נהגו בזה, ויש להם ע''מ שיסמכו
 
בזמנו סיפר לי מו"ר הרה"ג מאיר אלול שליט"א ששאל את מו"ר האדמו"ר ר' אלעזר אבוחצירא זיע"א על כך, וכתב על כך בספרו אמרי מאיר (פרשת חוקת, מאמר אשכבתיה דרבי): את כוח ברכותיו ראינו אף בהזדמנות אחרת, שרעייתי הרבנית חשה שלא בטוב והיו לה כאבים בכתף, וביקשה כי אומר לצדיק על כך שיברך אותה. אני הגעתי אל רבי אלעזר ושהיתי במחיצתו כמה דקות ארוכות, ולא זכרתי מכך. ובסוף, אמר לי רבי אלעזר מעצמו: גם ברכת רפואה שלימה לרבנית, והזכיר את שמה. אני באותה העת, הסתכלתי בשעון וראיתי מה השעה, ושמרתי את הדברים בלבי. כשהגעתי אל הבית, פנתה הרבנית ואמרה לי: האם הרב בירך אותי בשעה כך וכך? (היתה זו השעה המדויקת שרבי אלעזר בירך, כפי שראיתי בשעון). ועניתי הן. אמרה לי רעייתי, כי באותה השעה הפסיקו לה הכאבים. אולם אנו לא התפלאנו על כך, כי היינו רגילים כבר לדברים מעין אלו, בכוח ברכותיו עצותיו והדרכותיו של הצדיק שהיה מאיר את דרכנו.
וגם פעם כשסבלה מכאבים בכתף, בקשתי מהצדיק לברכה. אמר לי "ידוע שפעם אמר רבינו האר"י ז"ל לאחד שסבל מכאבים בכתף, שכנראה צריך להיזהר במים אחרונים עליהם נאמר תכף לנטילה ברכה (שער המצוות פרשת עקב), אבל כאן שמדובר באשה שאינה חייבת במים אחרונים, זה לא שייך", וברכה ברפואה שלימה. [ואני בעניי לא הקשתי, אבל ידוע שנפסק שגם אשה חייבת במים אחרונים (ראה הליכות עולם ח"ב פרשת שלח לך אות א), מ"מ אולי זה לפי הסוד (וראה עוד בשו"ת מקוה המים ח"ג סי' יז). וצ"ע].
 
זכור לי שלפני זמן מה למדתי בילקו״י שאין לומר את הטענה הזו שנשים לא חייבות במים אחרונים.
מה שהאשכנזים נוהגים, זה בעיקר בגלל דעת התוס׳, ולא שייך לדעת השו״ע. ולאשכנזים זה אפילו לגברים.
 
. וכן נפסק בשו''ע (סימן קפא סעיף י) דבזמן שהידים נקיות מעיקר הדין אין צריך ליטול מים אחרונים, אא'כ הוא איסטניס וכו' עי''ש.
המילים שכתבת (בזמן שהידים נקיות מעיקר הדין) אינן כתובות בשו״ע. לשון השו״ע במלואה: יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגים כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון עכ״ל
מה שהוא כותב ״הוו ידים מזוהמות״ זה למ״ד שאין נוהגים ליטול מים אחרונים, ולא פירש טעמו, אף שהמשנ״ב הביאו.
והנה מלבד שכתב״ואפילו לנוהגים כן״ משמע שלא ס״ל לשו״ע, בנוסף לכלל שבידינו סתם וי״א הלכה כסתם בשו״ע, והואיל ובסעיף א׳ כתב ״מים אחרונים חובה״ הלכה כסתם. ויתרה מזו אף המשנ״ב הביא על ההלכה שהגר״א סובר שאף בזמנינו שייך עדיין מלח סדומית והילכך יש לעשות, דהיינו על פי הפשט. ורק אח״כ הביא את המג״א שמחייב על פי הסוד.
הנה ראית שאף שהמשנ״ב בא לחזק שאין לעשות כהיש אומרים המובא בשו״ע, הן מטעם הפשט והן מטעם הסוד. ולא חילק בין נשים לגברים. וכ״ש לשו״ע שפסקינן כהסתם שמים אחרונים חובה.
וא״כ ודאי לשו״ע והמשנ״ב בדעת הגר״א שאף לפי הפשט יש לנהוג מים אחרונים, ומהיכן תביא סמך למנהג הנשים בגלל שלא נוהגות על פי הסוד?

(יתרה מזו, אותן נשים שנוהגות לא ליטול מים אחרונים ״כי זה לפי הסוד״, האם הן טובלות 7 פעמים במקווה או פעם אחת? וד״ל.)
 
ובפרט שע''פ הרבה פוסקים מים אחרונים אינם כ''כ חובה בזה''ז שאין מלח סדומית וכן הביא השו''ע בעצמו בס''ס קפ''א, ובמ''ב שם אות ב' בריש הסימן,
חוסר דיוק מאד מובהק בדברי המשנ״ב, דז״ל התם:
אם אין לו רק כפי שיעור מים ראשונים הם קודמים אפילו למי שנזהר תמיד במים אחרונים דהאידנא דאין מצוי מלח סדומית בינינו אינם חובה כ"כ כמו מים ראשונים עכ״ל
הנה הוא כותב ש״אינם חובה כ״כ״ ביחס למים ראשונים, דהיינו שיש עדיפות למים ראשונים שהיא תקנת חז״ל מאשר מים אחרונים שהוא משום סכנה, ולא להחליש את ההלכה של מים אחרונים אתא אלא לחזק את את כוחם של מים ראשונים. והוא מעולם לא בא להגיד שאין חיוב מים אחרונים, וכפי שמבואר היטב מלשוו ״אינם חובה כ״כ כמו מים ראשונים״, ודהיינו שמים אחרונים הם עדיין חובה, אך לא באותה רמה כמו מים ראשונים.

(עצה כללית: כשלומדים הלכה צריך להקפיד מאד לקרוא לשונות כדבעי, במיוחד בלשונות השו״ע שיכול לשנות הלכה מקצה לקצה, כמצוי מאד בהלכות יותר חמורות)
 
המילים שכתבת (בזמן שהידים נקיות מעיקר הדין) אינן כתובות בשו״ע. לשון השו״ע במלואה: יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגים כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון עכ״ל
זה לא משנה, זה מה שיוצא מדבריו, ל"צ להיות 'מרובע' מדי...
מה שהוא כותב ״הוו ידים מזוהמות״ זה למ״ד שאין נוהגים ליטול מים אחרונים, ולא פירש טעמו, אף שהמשנ״ב הביאו.
והנה מלבד שכתב״ואפילו לנוהגים כן״ משמע שלא ס״ל לשו״ע, בנוסף לכלל שבידינו סתם וי״א הלכה כסתם בשו״ע, והואיל ובסעיף א׳ כתב ״מים אחרונים חובה״ הלכה כסתם. ויתרה מזו אף המשנ״ב הביא על ההלכה שהגר״א סובר שאף בזמנינו שייך עדיין מלח סדומית והילכך יש לעשות, דהיינו על פי הפשט.
אכן גם את זה כתבתי
ורק אח״כ הביא את המג״א שמחייב על פי הסוד.
הנה ראית שאף שהמשנ״ב בא לחזק שאין לעשות כהיש אומרים המובא בשו״ע, הן מטעם הפשט והן מטעם הסוד. ולא חילק בין נשים לגברים. וכ״ש לשו״ע שפסקינן כהסתם שמים אחרונים חובה.
וא״כ ודאי לשו״ע והמשנ״ב בדעת הגר״א שאף לפי הפשט יש לנהוג מים אחרונים, ומהיכן תביא סמך למנהג הנשים בגלל שלא נוהגות על פי הסוד?

(יתרה מזו, אותן נשים שנוהגות לא ליטול מים אחרונים ״כי זה לפי הסוד״, האם הן טובלות 7 פעמים במקווה או פעם אחת? וד״ל.)
לא הבנתי
כבר כתבתי למעלה שלא נכנסתי לגופו של נידון, אלא רק להסביר המנהג הנ"ל
איני כדאי להכריע בין הפסקים ח"ו, כי מה אני ומה הם חיי...
 
זה לא משנה, זה מה שיוצא מדבריו, ל"צ להיות 'מרובע' מדי...
מדברי השו״ע לא יוצא ש״מעיקר הדין״ לא צריך ליטול מים אחרונים, וכ״ש לשיטתו. דבריי הם המשך לשורה זו הראשונה, ואתה הבאת שו״ע שכלל לא קיים.
רבי עקיבא דרש על כל תג ותג בתורה, האם הוא היה מרובע חלילה? וגם א״כ, בדברי תורה צריך להיות מרובע.
אכן גם את זה כתבתי
מדבריך יוצא שהשו״ע פוסק את הדעה שאין צריך לעשות מים אחרונים. איפה יוצא מדבריך ההיפך?
כבר כתבתי למעלה שלא נכנסתי לגופו של נידון, אלא רק להסביר המנהג הנ"ל
ניסית להסביר מנהג בזה שעיקמת את השו״ע והמשנ״ב, והבאת הסבר דחוק עד למאד, בשביל להעמיד מנהג שייתכן שלא עומד על פי ההלכה.
איני כדאי להכריע בין הפסקים ח"ו, כי מה אני ומה הם חיי...
אם לא נכריע בין הפסקים או ננסה לדעת מה ההלכה, מה עשינו עם התורה הק׳? הפקרנו אותה שיעשה כל אחד מה שירצה? בגלל הגישה הזו אנשים יצרו מנהגים כמו שנשים לא עושות מים אחרונים . . .
 
חזור
חלק עליון