• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

מדוע לא התרחקו מהארון יותר מאלפים אמה

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
מנגד סביב לאהל מועד יחנו (ב ב)

פירש רש"י,
מרחוק מיל, כמו שנאמר ביהושע שהארון הלך לפני בני ישראל "אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה", כדי שיוכלו לבוא להתפלל לפניו בשבת. והקשה מהר"י אסאד זצ"ל (שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' פ"ח), למה הוצרכו משום כך להיות בתוך אלפים אמה, הרי יכולים היו להרחיק ארבעת אלפים אמה, ויוכלו לבוא לפני הארון על ידי עירוב תחומין.

ובפשיטות יש ליישב שרצה הקב"ה שיוכל כל אחד לגשת לפני הארון, גם מי שלא היתה דעתו לכך בערב שבת ולא הניח עירוב.

אמנם יש לומר עוד, דהנה המניח עירוב תחומין לצד אחד, מפסיד לצד השני שאינו יכול להלך לשם אפילו פסיעה אחת, והנה במדבר לא יכלו בני ישראל לערב לצד לפניהם ולהפסיד את אחוריהם, משום דאמרינן בעירובין נה: שכאשר היו נפנין היו צריכים להפנות לאחוריהן, [ומזה מוכיחה הגמ' שם שכל מחנה ישראל היה חשוב כד' אמות, וגם לאותן שהיו בתחילת המחנה היה מותר לילך לאחורי המחנה], וכל זה אם לא עירבו, אבל אם היו מערבין לפניהם היו מפסידין לאחריהן, ולא היו יכולים ללכת לשם.

[ולדעת השו"ע או"ח סי' ת"ח ס"א, המניח עירובו חוץ לעיר צריך להיות העירוב בתוך אלפים לביתו שבעיר, וא"כ במחנה ישראל שהיה בשיעור י"ב מיל, בלא"ה אין אפשרות לכולם לערב, אלא רק למי שביתו יהיה תוך אלפים לעירוב].​
 
חזור
חלק עליון