אמנם בש"ך שציין מרן זצ"ל כתב שיעור "זמן מה"
אבל בהמשך דבריו מציין לשו"ת דברי חיים ושלום שכתב שמספיק אפילו רגע אחד שגם הוא סובר כשהש"ך
ומזה נראה שמרן זצ"ל הבין ששיעור זמן מה היינו אפילו רגע אחד.
וזה עצמו צ"ע מנין למרן ש"זמן מה" זה רגע אחד????
ועוד תמוה ביותר, איך אפשר להפוך את הבגד למשומש בלבישת בגד לדקה אחת בלבד? הרי הזיעה לא נקלטת בבגד?
ובאמת הבא"ח פר' דברים ש"א ס"ו כתב שצריך שעה לפחות, ובספרו רב פעלים אפילו החמיר עוד יותר וכתב שעתיים ושלוש
וכמעט כל הפוסקים הביאוהו להלכה?
הפלא היותר גדול שמרן זצ"ל בעצמו בהליכות עולם ח"ב עמ' קמ כתב "ובמקומות ששורר חום רב בתקופה זו של השנה, ויש הכרח להחליף הבגדים בימים אלו, מפני הזיעה, יש להקל על ידי שילבש הבגד המכובס במשך כשעה, בימים שלפני שבוע שחל בו תשעה באב".
ומשמע מדבריו שבמקומות שיש חום כבד כמו בא"י, אזי אפשר להקל להסתפק בשעה אחת, אבל אם זה במקומות שהחום לא נורא, צריך להחמיר ולא די בשעה אחת, והסברא בזה נראה שאם חם מאד אז מספיק שעה שהבגד יקלוט מהזיעה, אבל אם לא חם כ"כ, אזי האדם לא מזיע כ"כ, ולכן גם צריך יותר זמן ללבישת הבגד.
וא"כ איך כתב בחזו"ע שמספיק רגע אחד!!! ומעניין שבהלכה למעלה לא התייחס לזה כלל!!