מפורש בתוספות ב"ב לה, א כי רבנן מודים בכה"ג שאין מוחזק, כיון שאז שני הצדדים קיימים בממון בשווה ויש לעשות יחלוקו.
וכמו שכתבו התוס' בב"מ צז, ב שסומכוס סובר שבדררא דממונא חשיב כאילו שניהם מוחזקין בו, ובד' קטז, א מבואר שגם רבנן מודים בזה, רק שכאשר יש מוחזק סוברים שהתפוס בפועל עדיף.