איזה בגד יש ללבוש או לפשוט קודם? עליון או תחתון, כלומר - חולצה או מכנסיים?
בילקו"י סי' ב' סעיף ה' כתב:
אך לא פירט לגבי עליון ותחתון.
(בילדותי אמרו לי שקודם לובשים את החלק העליון החשוב יותר, ואח"כ את החלק התחתון, וכמו גבי רחיצה שרוחץ קודם הראש ואח"כ ידיו ואח"כ רגליו (ועי' בכה"ח סי' ר"ס ס"ק א')).
וראיתי בשו"ת תורת יקותיאל (מהדו"ק) ח"א סי' ח', שהביא השואל שמנהג החסידים ללבוש קודם החולצה ולפשוט קודם המכנסיים. ומנהג האשכנזים להיפך.
ובתשובה הביא ראיה למנהג האשכנזים ממסכת דרך ארץ פ"י שכתוב שם גבי כניסה למרחץ: "חולץ מנעליו וכו' ומתיר את חגורו ופושט את חלוקו, ואח"כ מתיר את פרקסו התחתון. רחץ ויצא וכו' מניח פרקסו התחתון ולובש את חלוקו". וא"כ היינו ממש כמנהג האשכנזים, שלובשים קודם המכנסיים ופושטים קודם החולצה.
אמנם אח"כ הביא ראיה להיפך ממסכת דרך ארץ זוטא פ"ח: "הנכנס למרחץ וכו' מעביר את המכנסים ואח"כ מפשיט את החלוק", וא"כ הוא כמנהג החסידים.
וכתב התורת יקותיאל ראיה למנהג החסידים מדברי הטור בתחילת סי' ח', שכתוב: "ומיד אחר נטילת ידיו יתעטף בציצית מעומד", וא"כ היינו שילבש קודם החולצה, והוא כמנהג החסידים (וממילא כשפושט יש לנהוג להיפך).
וסיים בתורת יקותיאל דאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ולשני המנהגים יש יסוד בהלכה. (והוא נוהג כמנהג החסידים, כדי להרוויח להיות כמה שיותר עם ציצית וכו' עיי"ש).
וכן בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' ס' כתב ששמע בנעוריו מאת הגה"ק מוהר"מ אייכנשטיין שאמר בשם זקנו הגה"ק מזידיטשוב שלימד סדר הלבישה לאחד מבניו, וכתב שלימד ללבוש החולצה ורק אח"כ המכנסיים (כמנהג החסידים).
אמנם, בתורת יקותיאל סי' ק"א, כתב (מחמת מי שהעיר על דבריו) שמש"כ במסכת דרך ארץ רבה פ"י, שמשם הביא ראיה למנהג האשכנזים, הוא דווקא גבי "פרקסו", והוא לא המכנסיים, אלא הבגד הצמוד לגוף מפני הזיעה, ומש"כ קודם לכן "מתיר חגורו" הוא המכנסיים.
[אגב, אציין שביבי"א ח"ד סי' ב' אות ד', לא היה צריך לדחוק ש"חגורו" הוא המכנסיים, אלא כתב בפשטות שבזמנם לא היו לובשים כלל מכנסיים, ממילא לא היה שייך להקדימם, אלא היו פושטים החגורה, ואח"כ פושטים החלוק, ורק אח"כ פושטים את "פרקסו" הצמוד לגוף. ועכ"פ אין מזה ראיה לנד"ד].
ולכן, סיים בתורת יקותיאל, שמכיון שדחה את הראיה למנהג האשכנזים, ממילא מנהג החסידים הוא המנהג הנכון.
וגם דחה את הראיה שרצו להביא, ממסכת תמיד פ"ה מ"ג שמשם נראה מוכח כמנהג האשכנזים לפשוט קודם החולצה, וכן מהגמ' ביומא כג: שמשם נראה מוכח ללבוש קודם המכנסיים, והיינו כמנהג האשכנזים, דזה אינו, כיון שהוא גזירת הכתוב גבי הכהנים וכו' ושאין ללמוד מזה ראיה למעשה אלינו וכו' עיי"ש. וכן בשו"ת שרגא המאיר ח"א סי' כ"ד כתב שאין ללמוד מהכהנים דהוא גזירת הכתוב, והוסיף גם שמכיון שהטעם ללבוש קודם החולצה הוא בכדי להקדים את הציצית, ובגדי כהונה לא היה ציצית, א"כ לא שייך עניין זה אצל הכהנים, ולכן אין ללמוד מכך אלינו. [וכן בשו"ת משנה שכיר סי' ב' כתב דחייה נוספת לראיה זו]. (ואמנם יל"ע לפי"ז מה הדין כשמלבש בלילה אחר שמתרחץ, שאז לאו זמן ציצית הוא).
אולם, ע"פ מש"כ בשו"ת קנה בשם ח"ב סי' א', שמדרך הצניעות נראה דיש ללבוש קודם המכנסיים ולפשוט קודם החולצה (כמנהג האשכנזים), ואע"פ שבמסכת דרך ארץ מפורש להדיא "מעביר את המכנסים ואח"כ מפשיט את החלוק", בזמנם החלוק היה מכסה את כל הגוף, וגם החלק התחתון, ולכן היו עושים כך, אבל בזמננו שכשלובש את החולצה לא מכסה את החלק התחתון, נראה דיש להקדים את החולצה.
ויש לציין שמה שכתבתי הוא רק "ע"פ מש"כ בשו"ת קנה בשם", אבל למעשה אע"פ שכתב כן, מ"מ כתב: "אלא דמסתימת לשון הברייתא לא נראה כך, דבכל עניין כך הוא מידת דרך ארץ להעביר מקודם את המכנסיים ואח"כ להפשיט את החלוק". וכן סיים: "לעיקרא דמילתא גם מי שאין לו חלוק ארוך קצת, פשוט הוא שלא ישנה ממידת דרך ארץ לעשות כדרך הפרוצים לפשוט את החלוק טרם העברת המכנסיים".
אמנם לי הקטן לא מובן מדוע לא לדחות ראיה זו מחמת הביאור הנ"ל ולקיים את מנהג האשכנזים, ולכאו' אפש"ל שדחק כן כדי לקיים את מש"כ ר' אהרן ראטה בשלחן הטהור (שער קיום המצוות, מאמר ב-מאמר הצניעות, פרק ד'): "ויזהר שיפשוט קודם מלבושיו התחתונים ולבסוף החלוק כדי שישאר גופו העליון מכוסה לבסוף, ובשעת הלבישה ילבוש מקודם החלוק, ולא כמו הפריצים שעושים להיפך מזה".
ומכיון שדברי השו"ת קנה בשם נסובים על דברים אלו, נראה שניסה לקיים את הראיה לדבר זה ממסכת דרך ארץ.
וביבי"א כתב (בעניין אחר) שלדעת מרן צ"ל דלבישת מכנסיים קודמת לכל דבר. והביא ראיה מהכהנים (כפי שהוזכר לעיל), והביא את דברי התורת יקותיאל שהביא את הסתירה ממסכת דרך ארץ רבה לזוטא, וכתב (כפי שהזכרנו לעיל) שבדרך ארץ רבה פ"י שכתוב "פרקסו" אין הכוונה למכנסיים אלא לבגד התחתון, וא"כ אין ראיה משם ללבוש מכנסיים קודם. אולם גם מדרך ארץ זוטא (שכתב לפשוט המכנסיים ואח"כ את החלוק, וממילא ללבוש החלוק ואח"כ מכנסיים), אין ראיה, כיון ששם מדובר במקום שהיו לובשים חלוק ארוך על כל הגוף ומכנסיים מתחתיו, ומכיון שהחלוק היה מכסה את כל הגוף כתב להעביר את המכנסיים תחילה ואח"כ את החלוק.
וסיים: "ועכ"פ מסתברא דהמכנסיים קודמים בלבישתו כשיעור משנתו, מפני שצריך לברך אלהי נשמה וכו' מיד, וא"א לברך כשהלב רואה את הערווה".
השאלה היא האם אפשר ללמוד מהיבי"א שלמעשה כיום כאשר מתלבשים יש ללבוש קודם את המכנסיים ואח"כ את החולצה, (וכאשר פושטים יש לפשוט קודם את החולצה ואח"כ את המכנסיים).
או שמצד שני ללמוד להיפך, שדווקא כאשר קם משינתו ואינו לבוש, יש ללבוש קודם המכנסיים, אבל כאשר מתלבש כשלא קם משינתו (וממילא אינו צריך לברך ברכה), או שקם משינתו והוא לבוש (כמו שנהוג היום), אז אין ללמוד מכך.
בילקו"י סי' ב' סעיף ה' כתב:
אך לא פירט לגבי עליון ותחתון.
(בילדותי אמרו לי שקודם לובשים את החלק העליון החשוב יותר, ואח"כ את החלק התחתון, וכמו גבי רחיצה שרוחץ קודם הראש ואח"כ ידיו ואח"כ רגליו (ועי' בכה"ח סי' ר"ס ס"ק א')).
וראיתי בשו"ת תורת יקותיאל (מהדו"ק) ח"א סי' ח', שהביא השואל שמנהג החסידים ללבוש קודם החולצה ולפשוט קודם המכנסיים. ומנהג האשכנזים להיפך.
ובתשובה הביא ראיה למנהג האשכנזים ממסכת דרך ארץ פ"י שכתוב שם גבי כניסה למרחץ: "חולץ מנעליו וכו' ומתיר את חגורו ופושט את חלוקו, ואח"כ מתיר את פרקסו התחתון. רחץ ויצא וכו' מניח פרקסו התחתון ולובש את חלוקו". וא"כ היינו ממש כמנהג האשכנזים, שלובשים קודם המכנסיים ופושטים קודם החולצה.
אמנם אח"כ הביא ראיה להיפך ממסכת דרך ארץ זוטא פ"ח: "הנכנס למרחץ וכו' מעביר את המכנסים ואח"כ מפשיט את החלוק", וא"כ הוא כמנהג החסידים.
וכתב התורת יקותיאל ראיה למנהג החסידים מדברי הטור בתחילת סי' ח', שכתוב: "ומיד אחר נטילת ידיו יתעטף בציצית מעומד", וא"כ היינו שילבש קודם החולצה, והוא כמנהג החסידים (וממילא כשפושט יש לנהוג להיפך).
וסיים בתורת יקותיאל דאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ולשני המנהגים יש יסוד בהלכה. (והוא נוהג כמנהג החסידים, כדי להרוויח להיות כמה שיותר עם ציצית וכו' עיי"ש).
וכן בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' ס' כתב ששמע בנעוריו מאת הגה"ק מוהר"מ אייכנשטיין שאמר בשם זקנו הגה"ק מזידיטשוב שלימד סדר הלבישה לאחד מבניו, וכתב שלימד ללבוש החולצה ורק אח"כ המכנסיים (כמנהג החסידים).
אמנם, בתורת יקותיאל סי' ק"א, כתב (מחמת מי שהעיר על דבריו) שמש"כ במסכת דרך ארץ רבה פ"י, שמשם הביא ראיה למנהג האשכנזים, הוא דווקא גבי "פרקסו", והוא לא המכנסיים, אלא הבגד הצמוד לגוף מפני הזיעה, ומש"כ קודם לכן "מתיר חגורו" הוא המכנסיים.
[אגב, אציין שביבי"א ח"ד סי' ב' אות ד', לא היה צריך לדחוק ש"חגורו" הוא המכנסיים, אלא כתב בפשטות שבזמנם לא היו לובשים כלל מכנסיים, ממילא לא היה שייך להקדימם, אלא היו פושטים החגורה, ואח"כ פושטים החלוק, ורק אח"כ פושטים את "פרקסו" הצמוד לגוף. ועכ"פ אין מזה ראיה לנד"ד].
ולכן, סיים בתורת יקותיאל, שמכיון שדחה את הראיה למנהג האשכנזים, ממילא מנהג החסידים הוא המנהג הנכון.
וגם דחה את הראיה שרצו להביא, ממסכת תמיד פ"ה מ"ג שמשם נראה מוכח כמנהג האשכנזים לפשוט קודם החולצה, וכן מהגמ' ביומא כג: שמשם נראה מוכח ללבוש קודם המכנסיים, והיינו כמנהג האשכנזים, דזה אינו, כיון שהוא גזירת הכתוב גבי הכהנים וכו' ושאין ללמוד מזה ראיה למעשה אלינו וכו' עיי"ש. וכן בשו"ת שרגא המאיר ח"א סי' כ"ד כתב שאין ללמוד מהכהנים דהוא גזירת הכתוב, והוסיף גם שמכיון שהטעם ללבוש קודם החולצה הוא בכדי להקדים את הציצית, ובגדי כהונה לא היה ציצית, א"כ לא שייך עניין זה אצל הכהנים, ולכן אין ללמוד מכך אלינו. [וכן בשו"ת משנה שכיר סי' ב' כתב דחייה נוספת לראיה זו]. (ואמנם יל"ע לפי"ז מה הדין כשמלבש בלילה אחר שמתרחץ, שאז לאו זמן ציצית הוא).
אולם, ע"פ מש"כ בשו"ת קנה בשם ח"ב סי' א', שמדרך הצניעות נראה דיש ללבוש קודם המכנסיים ולפשוט קודם החולצה (כמנהג האשכנזים), ואע"פ שבמסכת דרך ארץ מפורש להדיא "מעביר את המכנסים ואח"כ מפשיט את החלוק", בזמנם החלוק היה מכסה את כל הגוף, וגם החלק התחתון, ולכן היו עושים כך, אבל בזמננו שכשלובש את החולצה לא מכסה את החלק התחתון, נראה דיש להקדים את החולצה.
ויש לציין שמה שכתבתי הוא רק "ע"פ מש"כ בשו"ת קנה בשם", אבל למעשה אע"פ שכתב כן, מ"מ כתב: "אלא דמסתימת לשון הברייתא לא נראה כך, דבכל עניין כך הוא מידת דרך ארץ להעביר מקודם את המכנסיים ואח"כ להפשיט את החלוק". וכן סיים: "לעיקרא דמילתא גם מי שאין לו חלוק ארוך קצת, פשוט הוא שלא ישנה ממידת דרך ארץ לעשות כדרך הפרוצים לפשוט את החלוק טרם העברת המכנסיים".
אמנם לי הקטן לא מובן מדוע לא לדחות ראיה זו מחמת הביאור הנ"ל ולקיים את מנהג האשכנזים, ולכאו' אפש"ל שדחק כן כדי לקיים את מש"כ ר' אהרן ראטה בשלחן הטהור (שער קיום המצוות, מאמר ב-מאמר הצניעות, פרק ד'): "ויזהר שיפשוט קודם מלבושיו התחתונים ולבסוף החלוק כדי שישאר גופו העליון מכוסה לבסוף, ובשעת הלבישה ילבוש מקודם החלוק, ולא כמו הפריצים שעושים להיפך מזה".
ומכיון שדברי השו"ת קנה בשם נסובים על דברים אלו, נראה שניסה לקיים את הראיה לדבר זה ממסכת דרך ארץ.
וביבי"א כתב (בעניין אחר) שלדעת מרן צ"ל דלבישת מכנסיים קודמת לכל דבר. והביא ראיה מהכהנים (כפי שהוזכר לעיל), והביא את דברי התורת יקותיאל שהביא את הסתירה ממסכת דרך ארץ רבה לזוטא, וכתב (כפי שהזכרנו לעיל) שבדרך ארץ רבה פ"י שכתוב "פרקסו" אין הכוונה למכנסיים אלא לבגד התחתון, וא"כ אין ראיה משם ללבוש מכנסיים קודם. אולם גם מדרך ארץ זוטא (שכתב לפשוט המכנסיים ואח"כ את החלוק, וממילא ללבוש החלוק ואח"כ מכנסיים), אין ראיה, כיון ששם מדובר במקום שהיו לובשים חלוק ארוך על כל הגוף ומכנסיים מתחתיו, ומכיון שהחלוק היה מכסה את כל הגוף כתב להעביר את המכנסיים תחילה ואח"כ את החלוק.
וסיים: "ועכ"פ מסתברא דהמכנסיים קודמים בלבישתו כשיעור משנתו, מפני שצריך לברך אלהי נשמה וכו' מיד, וא"א לברך כשהלב רואה את הערווה".
השאלה היא האם אפשר ללמוד מהיבי"א שלמעשה כיום כאשר מתלבשים יש ללבוש קודם את המכנסיים ואח"כ את החולצה, (וכאשר פושטים יש לפשוט קודם את החולצה ואח"כ את המכנסיים).
או שמצד שני ללמוד להיפך, שדווקא כאשר קם משינתו ואינו לבוש, יש ללבוש קודם המכנסיים, אבל כאשר מתלבש כשלא קם משינתו (וממילא אינו צריך לברך ברכה), או שקם משינתו והוא לבוש (כמו שנהוג היום), אז אין ללמוד מכך.
