• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מודה על לשעבר וצועק על העתיד

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה' (כט לה)

בברכות נד. הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו, בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו, נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד. מבואר שלאחר ההודאה, יש חיוב לצעוק על העתיד.

וביאר מהרי"ט בדרשותיו (דרוש שני לפרשת עקב) שהבקשה אחרי ההודאה יש בה שבח מיוחד להקב"ה יותר משאר הבקשות, כי לכאורה היה נראה שלאחר שקיבל עתה טובה אחת, עליו לשתוק מלבקש עוד, שדי בכך שגמלוהו טובה אחת בחינם ואיך יש לו פה לבקש עוד, אך באמת כל זה הוא במדת בשר ודם, אבל מדת הקב"ה אינו כן, כי הטבתו היא בלתי תכלית, כי הוא חפץ להטיב בלי גבול ובידו היכולת להטיב בלא סוף, לא יעף ולא יגע מלהטיב ולחזור ולהריק ברכה, וכמו שאמר הכתוב הרחב פיך ואמלאהו. א"כ יש כאן שבח מיוחד על מדת טובו של הקב"ה שאין לה סוף, ולכן יש ג"כ יותר חיוב לבקש אחר הודאה, מאשר שאר בקשה.​
 
וביאר מהרי"ט בדרשותיו (דרוש שני לפרשת עקב) שהבקשה אחרי ההודאה יש בה שבח מיוחד להקב"ה יותר משאר הבקשות, כי לכאורה היה נראה שלאחר שקיבל עתה טובה אחת, עליו לשתוק מלבקש עוד, שדי בכך שגמלוהו טובה אחת בחינם ואיך יש לו פה לבקש עוד, אך באמת כל זה הוא במדת בשר ודם, אבל מדת הקב"ה אינו כן, כי הטבתו היא בלתי תכלית, כי הוא חפץ להטיב בלי גבול ובידו היכולת להטיב בלא סוף, לא יעף ולא יגע מלהטיב ולחזור ולהריק ברכה, וכמו שאמר הכתוב הרחב פיך ואמלאהו. א"כ יש כאן שבח מיוחד על מדת טובו של הקב"ה שאין לה סוף, ולכן יש ג"כ יותר חיוב לבקש אחר הודאה, מאשר שאר בקשה.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
והנה בברכת הגומל אומר המברך "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב", ולא מצינו שהוא מבקש אח"כ. ונראה לומר שמה שהשומעים אומרים "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה", הוא משלים את ענין הצעקה לעתיד. והרי מעיקר הדין השומעים יכולים לפטור את המברך גם מעיקר ברכת הגומל, שאם אמרו בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא פטרו אותו מלברך הגומל, א"כ הכי נמי למנהגינו שמברך בעצמו עכ"פ לענין הצעקה לעתיד הם פוטרים אותו, ולפי זה יש לו להמברך לכוין לבו לברכת השומעים. [ועי' בבן איש חי פרשת עקב שכתב שהמברך עונה אמן אחר ענית הציבור "מי שגמלך", ואפשר שזה תלוי בנידון האם השומעים צריכים לומר מתחילה אמן, דהנה בשו"ת התעוררות תשובה ח"א סוס"י נ"ט כתב שהשומעים צריכים לומר תחילה אמן ואח"כ לומר מי שגמלך, ולפי"ז אמירת "מי שגמלך" הוא תפילה חדשה של השומעים ושפיר שייך עניית אמן של המברך, אמנם בהתעוררות תשובה שם כתב ליישב מנהג העולם שאין עונין אמן תחילה, דסבירא להו דאמירת מי שגמלך גופא היא במקום אמן דמקיימים בזה את דברי המברך עי"ש, וא"כ לפי מנהג העולם י"ל דאין שייך בזה שיחזור המברך ויאמר אמן על דבריהם, שכל דבריהם היא עניה על דבריו והוי כמו אמן על אמן, ויש לדון בזה].

ובטעם הדבר שחילקו את הברכה באופן זה, שאת ההודאה אומר הוא ואת הצעקה לעתיד אומרים השומעים, יש לפרש שבהודאה בעל הנס הוא מכיר בניסו יותר ויודע להודות יותר מהם, אכן לענין הצעקה לעתיד תפילת הרבים מקובלת יותר.​
 
חזור
חלק עליון