שלום וברכה
עדיף לצאת ידי חובה בברכת ההבדלה של בעל הבית שמכוון להוציא את בני הבית אף בברכת הבשמים והנר, שברב עם הדרת מלך, אלא אם כן בעל הבית מחזיק בבשמים מסוג שונה בברכה ממה שיש לבני הבית בברכת הבשמים, וכל אחד מריח המין שבידו, שאז יברכו על המין שבידם.
וכמו שכתב מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף שבת (חלק א סימן רעא הערה לח)
שכבר פשט המנהג לשמוע הקידוש מפי בעל הבית ולצאת ידי חובה, ואין כל אחד מקדש לעצמו, וכמו שאמרו בברכות (נג א) תנו רבנן, היו יושבים בבית המדרש במוצאי שבת, והביאו להם אור, בית שמאי אומרים כל אחד ואחד יברך (בורא מאורי האש) לעצמו. ובית הלל אומרים אחד מברך לכולם, שנאמר ברוב עם הדרת מלך, ואמרינן התם, דטעמא דבית שמאי משום ביטול בית המדרש. וידוע שהלכה כבית הלל. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן חצר סעיף יד). ע"ש. נמצא שאף במקום שיש ביטול תורה קצת, אף על פי כן עדיף יותר שאחד יברך לכולם משום ברוב עם הדרת מלך. ואף כאן שבעל הבית מברך ומכוין להוציא את כולם, יש בזה גם כן משום ברוב עם הדרת מלך. וכן מבואר בספר תוספת שבת (סימן רע"ג סק"י), שעל ידי השומעים הרבים יש בזה משום ברוב עם. ע"ש. וכן כתב בספר בגדי ישע (סימן רעג). וכמבואר כל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ו' (סימן כח, עמוד קמה).
בברכה רבה
