מחפש דרשה לבר מצוה תודה

[מועד לכל חי]

אשמח לקבל משו מענין לא ארוך מדי תודה

 

[זעיר אנפין]

יעויין בספר שובע שמחות דרשת מרן זצ”ל לבניו, קחהו וערכהו.

 

[אושרי רביב]

עוד לפני כן, קח את מה שכתב מרן זיע"א והדפיס בספרו מאור ישראל דרושים:
דוד המלך אמר, (תהלים כז, ד), אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. לכאורה מה טעם לבקשתו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", הלא הוא מלך, שנאמר בו, אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם, נמצא שכל עתותיו מוקדשים לעם ישראל, ואם הוא יושב בבית ה', בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, מי יעמוד להגן על ישראל מכל משנאיהם. אולם נראה כי הדבר ידוע שדוד גם בזמן מלכותו היה יושב בשבת תחכמוני, ולמרות היותו מצביא מזהיר, שהיה מכריע כל קמיו תחתיו, וכמו שאמר (בתהלים יח), ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם, אע"פ כן היה מוצא לו פנאי ללכת לבית המדרש ללמוד וללמד. כמו שאמרו במועד קטן (טז:), וכן אמר, חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, ובברכות (ד.) איתא על הפסוק (תהלים פו), שמרה נפשי כי חסיד אני, אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב ישנים על מטותיהם עד שלש שעות מן היום, ואני חצות לילה אקום להודות לך, ולא עוד אלא שכל מלכי מזרח ומערב יושבים על כסא מלכותם בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם בשפיר ובשליא, כדי לטהר אשה לבעלה. וכל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי, ואומר לו, מפיבושת רבי, יפה דנתי, יפה זכיתי, יפה חייבתי, יפה טהרתי, יפה טמאתי? ולא בושתי. ע"כ. ובקשת דוד היתה שביתו יהיה בית ה' כל ימי חייו, שמשם הוראה יוצאה לכל ישראל. למדנו מכאן שהתורה גדולה מן המלכות, ונפשו איותה להיות שקט ושאנן מכל אויבי ישראל, כדי שיהיה פנוי לעסוק בתורה, ולהורות לעם ישראל את החקים ואת התורות, שבזה יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. וכבר שנינו באבות (פ"ד), שלשה כתרים הם, כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. וביומא (עב:) איתא, שלשה זֵרים הם, של ארון, ושל מזבח, ושל שלחן, של מזבח (כתר כהונה), זכה בו אהרן ונטלו, שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. של שלחן (כתר מלכות), זכה בו דוד ונטלו, שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם. של ארון (כתר תורה) עדיין מונח הוא לכל ישראל, כל הרוצה ליטול יבא ויטול, שנאמר תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. שמא תאמר ששאר כתרים עולים על כתר התורה, תלמוד לומר בי מלכים ימלוכו, ונאמר יקרה היא מפנינים, מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים. (וכ"כ הרמב"ם הל' ת"ת פרק ג). ויש רמז במקרא שבמזבח ובשלחן כתוב ועשית "לו" זר זהב סביב, ואילו בארון כתוב, ועשית "עליו" זר זהב סביב, ללמדך שכתר תורה עלית על כולנה. לכן בר מצוה יקר, הט אזנך ושמע, מה שאמר החכם מכל האדם, אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום, כי מוצאי מצא חיים, וכן נאמר בשבח התורה, אילת אהבים ויעלת חן, באהבתה תשגה תמיד. ופירשו חז"ל (בעירובין נד:), שמעלה חן על לומדיה. ובאדר"נ אמרו (ריש פ"ח נוסחא א), אין לך אהבה כאהבה של תורה, ואם כה תעשה בטוחני שעתיד אתה לעלות מעלה מעלה מחיל אל חיל, ולהיות מורה הוראות בישראל, בחר לך הכתר הטוב שבכולם, שהוא כתר תורה, ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
ואמרו בזוהר חדש (הוצאת מוסד הרב קוק תשי"ג, בראשית דף י ע"ג), שביום מלאת י"ג שנה לרבי אלעזר בן ר' שמעון, זימן רבי שמעון לגדולי תורה וערך להם סעודה גדולה בכלים יקרים, והיה שמח מאד עמהם, שאלוהו ולשמחה מה זו עושה, השיב להם, שמח אני כי היום ירדה נשמה קדושה עליונה לאלעזר בני, ובסעודה זו תהיה שמחתי שלמה. קרא את ר' אלעזר בנו והושיבו אצלו, ואמר לו, שב בני שב, כי היום הזה אתה מקודש ובסביבות קדושים, והיתה אש מלהטת ביניהם. ע"כ. והיום הזה אתה עושה מצות כגדול המצווה ועושה. חכם בני ושמח לבי, שזכית ליום הגדול הזה. צא ולמד מה שכתוב בתיקוני הזהר (תיקון מז דף צד ע"א), שכל המניח תפלין בזרועו ובראשו יוצאת בת קול לכל המלאכים הממונים לקבל תפלותיהם של ישראל, לאמר, הבו יקר לדיוקנא דמלאכא שעליו נאמר, ויברא אלהים את האדם בצלמו וכו', כי בצלם אלהים עשה את האדם, בצלמו, כמו התפלין שמניח הקב"ה [כמ"ש בברכות ו. מנין שהקב"ה מניח תפלין, שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו, בימינו זו תורה, שנאמר מימינו אש דת למו, ובזרוע עזו, אלו תפלין וכו'. ע"ש]. עכת"ד.
ואמרו חז"ל (מנחות מד סע"א), כל המניח תפלין מאריך ימים, שנאמר, ה' עליהם יחיו. ונראה הטעם לזה, ע"פ מ"ש במדרש תהלים (מזמור א) "א"ר אליעזר, אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, רוצים אנו לעסוק בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקב"ה בני, קיימו מצות תפלין, ואני מעלה עליכם כאילו עסקתם בתורה יומם ולילה". ולכן כשם שהתורה מאריכה ימים, כמ"ש כי חיים הם למוצאיהם, וכן נאמר כי מוצאי מצא חיים, עץ חיים היא למחזיקים בה. כך המניח תפלין שהוא כאילו עוסק בתורה יומם ולילה, זוכה לאריכות ימים. וזהו שכתוב והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה "תורת" ה' בפיך. והנחתם כנגד נעשה ונשמע, שנאמרו במעמד הר סיני, אנו מניחים תפלין של יד כנגד נעשה, ותפלין של ראש כנגד נשמע. [ואיתא בירושלמי (חגיגה פרק ב ה"ב), שני חסידים היו באשקלון, שהיו לומדים תורה ביחד, נפטר אחד מהם, ולא נספד כהלכה, והיה חברו מצטער מאד על זה. נראה אליו בחלום החסיד שנפטר, ואמר לו, אל תצטער, העונש הזה היה מפני שפעם אחת הקדמתי תפלין של ראש לתפלין של יד. ע"ש].
והנה אמרו חז"ל (מנחות לו.), כל הסח בין תפלין של יד לתפלין של ראש עבירה היא בידו, וחוזר עליה מעורכי המלחמה. נראה לפרש, כי במלחמה יש קשר הדוק בין המפקדה לבין החיילים, כי המפקדה צופה למרחוק ולאור זה נותנת הוראות לחיילים מתי ואיפה לפתוח באש. וכן תפלין של יד רמז לחיילים שבמו ידיהם נלחמים באויב, והתפלה של ראש היא בחינת המפקדה, ואסור להסיח ולהפריד ביניהם, ולכן נאמר על שבט גד, וטרף זרוע אף קדקוד, שהיו הורגים באויביהם הראש עם הזרוע בבת אחת, כי היו זהירים תפלין של יד ושל ראש בבת אחת בלי הפסק בינתים, ולכן היו מנצחים את האויב בצורה זו.
ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. בספר הזוהר (במדבר קיט.) מקשה, כיון דכתיב ישמח אביך "ואמך", מאי ותגל יולדתך, אלא ישמח אביך דא קב"ה, כדכתיב הלא הוא אביך קנך, ואמך דא כנסת ישראל. [ותגל יולדתך כמשמעו, כמ"ש על ר' יהושע בן חנניה אשרי יולדתו]. ולאבי הבר מצוה נאמר, בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. והכוונה שיגדל ויהיה אהוב למעלה, במצות שבין אדם למקום, ונחמד למטה, במצות שבין אדם לחבירו. וע"ע בפירוש ר' מנחם מריקאנטי (שמות כ, יב), דף ק ע"ב). [וזה כעין מ"ש בברכות (לה:) גוזל אביו ואמו וכו', אביו זה הקב"ה שנאמר הלא הוא אביך קנך, ואמו זו כנסת ישראל, שנאמר ואל תטוש תורת אמך. וכ"ה בספר מאה שערים קפסאלי ח"א (עמוד שיט)].
התפלין מקרבים הגאולה, כמ"ש הפייטן שמחה לאיש בתפלין (כמ"ש בברכות ט: אנן תפלין קא מנחנא), בקדש אותו מעלין (כמ"ש בש"ע א"ח סי' כה), בזכותו ישראל נגאלין, והוא ע"פ מ"ש מהר"ח אור זרוע בפסקי הלכה שלו (עמוד קלח), שבזכות התפלין השי"ת יקרב הגאולה, שנאמר, וכבוד ה' עליך זרח. ונאמר, וה' בראשם, והיה לך ה' לאור יומם ואלהיך לתפארתך, פאר הוא התפלין (ברכות יא.). ורמז לזה בפסוק: נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, נפתלי אותיות תפלין, אילה אותיות אליה, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, שיבא לבשר הגאולה, הנותן אמרי שפר, מבשר הגאולה, שפר גימטריא תפלין, רמז לתפלין של רבינו תם.

 

[אברהם שמש]

יש דרשה שהובא כאן בפורום מאת הרב אוזן
צריך לחפש את זה ולהעלות לכאן