אליהו חמוי
Active member
מלוי כרטיס לוטו
שאלה: האם מותר למלא כרטיס לוטו או שיש לחוש בדבר משום גזל ואסמכתא?תשובה: מן הדין רשאים בני אשכנז ההולכים אחר הוראות הרמ''א לקנות כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס ולענין בני עדות המזרח יש אומרים שהמיקל בזה יש לו ע''מ לסמוך ואין להתיר לכתחילה, ויש מתירים אף לכתחילה[1]
[1] הנה נודעת בזה סוגית הגמ' בסנהדרין [כד: ואילך] בענין המשחק בקוביה דפסול לעדות ובטעמא דמילתא נחלקו שם ר' ששת ורמי בר חמא דלר' ששת פסולו משום דאין עסוק בישובו של עולם ואי אית ליה אומנותא אחריתא אינו נפסל והכי ס''ל לרמ''א בחו''מ [סי' רז סעי' יג וסי' שע סעי' ג] ושכן המנהג ע''ש [ועי' בסמ''ע חו''מ סי' לד סעי' טז דטעמא דמילתא משום שאינו מכיר בקושי השגת הממון ויהיה נקל בעיניו להפסיד ממון חבירו בעדותו] ומאידך דעת רמי בר חמא שם דפסולו משום דהוי אסמכתא שהמפסיד לא שם מעותיו מתחילה אלא על הצד שיזכה ואם היה יודע שיפסיד לא היה משחק נמצא דלא גמר ואקני והנוטלם הוי גזלן
והנה לענין בני אשכנז מבואר מדברי הרמ''א הנ''ל שיש להתיר בנד''ד [א.ה ואף לדברי הריב''ש בתשובה בסי' תלב אין לחוש בנד''ד כמ''ש בשו''ת נזר כהן שם אות ו ואכמ''ל] וכן ראיתי בס''ד שהשיב הגרי''ש אלישיב בקובץ תשובות [ח''ד סי' יג] וז''ל ''שאלה: האם מותר לקנות כרטיסי הגרלה ובפרט מפעל הפיס שתומך גם בבתי ספר כפרניים? תשובה: הקונה לטובת עצמו הוא מתכוין. גם אין זה מן הנמנע כל כך שמהכספים שלו לא יתמכו אלא בדבר טוב ומועיל'' וכ''כ בשו''ת תשובות והנהגות [ח''ד סי' שיא] מכמה טעמי תריצי ע''ש וע''ע בשו''ת משנה הלכות [חט''ו ס''ס קעה וע''ש בסי' קעו]
ומאידך כתב הגרע''י בשו''ת יבי''א [ח''ז חו''מ סי' ו והניף ידו בשו''ת יבי''א ח''י יו''ד סי' נח אות כג] לאסור לספרדים ובני עדות המזרח לרכוש כרטיסי הגרלה ממפעל הפיס וע''ש מה שהשיב ע''ד הישכיל עבדי והתפילה למשה [ח''ה סי' נח] שנטו להתיר ע''ש גם בנו הראש''ל שליט''א האריך בזה בספרו שלחן המערכת [ערך אסמכתא] והביא דברי בנו הגאון ר''ע יוסף ר''י אהל יוסף ושם האריך להשיב ע''ד התפילה למשה הנ''ל
אולם מאידך גיסא יש לציין למ''ש הרה''ג ר' זמיר כהן בשו''ת נזר כהן [שם אות ו ואות ח] שעכ''פ המקלים בזה יש להם ע''מ לסמוך שיש לומר דשאני הגרלת הפייס שכל בר נש יודע שהסכויים שיזכה הינם אפסיים ומועטים ביותר והרי הוא כמפקיר כספו מדעת ע''ש וכ''כ בשו''ת תשובות והנהגות [שם] ודעתו להתיר לבני עדות המזרח מטעם זה ועוד טעמים אף לכתחילה
גם בשו''ת משיב משפט [ח''ג סי' מד אות יב] להגרע''י טולידנו [נכד הגרע''י] כתב להעיר שלפי מציאות זמנינו שפיר טפי להקל שכן מעות הזכיה אינם ממעות המשתתפים עתה אלא ממה שנתקבל בעבר ובזה יש לסמוך עמ''ש בשו''ת תפלה למשה שם שבכה''ג לא הוי אסמכתא ויהיה רשאי ליטול מעות הזכיה והסיק שיש להתיר מדינא ולא הוי גזלן אלא שמ''מ יש לאסור מאחר ורבים חללים הפילה ע''ש וע''ע במ''ש הגרי''ש זעפרני בשו''ת משפט שלמה [ח''ג סי' ט] ובמה שכתב להשיב ע''ד בשלחן המערכת שם באורך וכאמור גם דעת התפילה למשה שם ''להצדיק מנהגן של ישראל בזה''
אך זאת יש לציין שעכ''פ ודאי שאין הממלא כרטיסי לוטו נפסל לעדות לכו''ע בעבור כך ורשאים לקחתו לעד בסידור חופה וקידושין שלענין עדות אף לפ''ד מרן אינו נפסל אלא היכא דלית ליה אומנותא אחריתי [כמ''ש בסי' לד סעי' טז] וע''ע בשו''ת יבי''א [ח''ז שם אות א] ובשו''ת נזר כהן [ח''א סי' ג אות ז]
בירור דעת הגרע''י ובנו הראש''ל בענין זה
והנה אחר פטירתו של הגרע''י יצאו שמועות כי חזר בו בסוף ימיו והורה שהמיקל יש לו ע''מ לסמוך אחר שנוכח שחלק מכספי מפעל הפיס נועדים למטרות צדקה וחסד ודי בזה בכדי שיהיה לנותן גמירות דעת ולא חשיב אסמכתא ובאמת שכך נתבאר בקובץ ויען שמואל [חט''ו עמ' תט] ובספר עין המשפט [סי' רז עמ' תרמה לנכדו ר''י אהל יוסף] אלא שבשו''ת משיב משפט [שם אות טו] כתב כי בנו של מרן זצ''ל הגר''א יוסף העיד ששוחח עם מרן זצ''ל בתר הכי והפגישו עם מנכ''ל מפעל הפיס ועם בתו של מרן שהינה חברת דרקטוריון שם ואמרו שאין למפעל הפיס אפשרות להכריע להיכן ינותב הכסף והוא מתחלק לפי מדד מסויים לערים וישובים המחליטים בעצמם להיכן ינותב הכסף וחזר הדבר לאיסורו
שוב הראוני לשונו של ר' אברהם יוסף במכתב [מתאריך ט' סיון תשע''ה] וז''ל ''מקור הפצת השמועה הוא... שהיה נוכח בעת שאמרו למרן זצ"ל שמפעל הפיס תומך במפעלי תורה וחסד ובניית מקואות ותלמודי תורה, וכפי הכלל שמותר לערוך הגרלה כאשר מטרתה לשימוש לקודש, שבזה נמצא שרוכש הכרטיס מתכוון גם למצוה ולא רק לזכיה בכסף, יוצא שיהיה מותר לרכוש כרטיסי מפעל הפיס. אולם אני דיברתי עם מרן זצ"ל והכחשתי בפניו את האומרים שמפעל הפיס תומך בתורה וחסד, וכן אחותי הגדולה הרבנית עדינה שתחיה העידה בפניו שהפיס מחלק לעיריות וכל עיריה עושה בכסף כרצונה באיזה פרויקט שהיא חפצה, (הרבנית עדינה חברה בדירקטוריון של מפעל הפיס), ואין יכולת למפעל הפיס לבצע פרויקטים על דעת עצמו, הבין מרן זצ"ל שבסיס האיסור שכתב ביביע אומר במקומו עומד והורה לי לפרסם שדעתו לא השתנתה לצערי כמה תלמידי חכמים מובהקים שנשאו ונתנו עם מרן זצ"ל, הבינו שהסכים עם דבריהם אע"פ שבספריו כתב אחרת מדבריהם, ובשיחה עמו הבנתי שלא בכל דבר דעתו היתה נוחה ממה שדברו אלא שלא רצה להאריך בענין, ולכן אין לנו אלא תורה שבכתב שהיא מקור חיותנו וממנה נשאב דעת וחכמה ואין בלתה עדינותו ומחשבתו לעודד תלמידי חכמים הם שהנחו את הנהגתו בקודש, ולא תמיד ירדו לסוף דעתו גם תלמידי חכמים גדולים. עכ"ל של ר' אברהם יוסף.
[א.ה ובאמת שכך עולה מפרסומים של מערכת מפעל הפיס בדבר התנהלותם עם הכספים אלא שבעניותי לא זכיתי להבין מה בכך הא ס''ס עיננו הרואות שמכספי ההגרלות נבנים תלמודי תורה נפתחים עמותות ומה בכך שאין הדבר בשליטת מפעל הפיס ודבר זה נעשה על דעת העיריות וצ''ע
ויש לענ''ד לצרף סמך למקלים כי כידוע רוב ממלאי כרטסי הלוטו הינם חילונים [הן מפני שהם הרוב בא''י והן מפני שההיתר הלכתי בזה אינו מרווח] כך שיש להם הנאה מפעילות מפעל הפיס כאשר פותחים עבורם מגרשים מבני ציבור וכיוצ''ב ויש לומר דכי היכי דבעבור שומר תורה ומצות איכא גמ''ד אילו היו משתמשים בכסף לצורכי מצוה כ''כ יש להם גמ''ד כשיודעים שמשתמשים בכסף לצרכיהם אלא דהוי סניף בעלמא כדברי הראש''ל שאף אדם לא היה מוציא כספו אם היה יודע שלא יזכה אע''פ שהולך למטרה טובה אלא שיש לומר דעכ''פ אם היה מוכרח להוציא היה נותן למקום שבו ישתמשו בכסף למטרה טובה עבורו וי''ל דבעבור כך לא יחשב אסמכתא דה''נ מוכרח להוציא כספו עבור זכות הכניסה להגרלה ועכ''פ אינו מתחרט אם לא יזכה ע''כ]
ועתה הראוני מה שאמר הראש''ל שליט''א בשיעור לרבני קו ההלכה שאף מרן זצ''ל כאשר הדר ביה לא התיר אלא הראה פנים למקלים שיש להם ע''מ לסמוך ואכתי לפ''ד לכתחילה יש להורות לאסור וכן השיב הראש''ל בתשובה [מ' ניסן תשע''ד והיא לו נדפסה בקובץ משנת יוסף סי' פט] שאין להקל בזה רק מי שמצבו דחוק ואף בזה אינו לכתחילה אלא המיקל יש לו ע''מ לסמוך ע''ש עוד כתב בתשובה [מתאריך כא סיון תשע''ה] שלכתחילה יש להימנע ולא לרכוש כרטיסים אלו כיון שאין רוב הכסף הולך למקומות נכונים ועל כן נכון להחמיר שלא לקנות כרטיסים אלו ושכן דעת מרן זצ''ל עכ''ד ומבואר מדבריו בזה ג''כ שאין איסור בדבר מדינא גם בהסכמה לספר אמרי חושן ח''א כתב שמרן זצ''ל בשנותיו האחרונות צידד להקל מעט אך אכתי מ''מ מהראוי להחמיר בדבר ע''כ ומכל הנ''ל מבואר שלכתחילה אין לקנות כרטיסים של לוטו ורק המיקל בזה בשעת 'הדחק' יש לו ע''מ לסמוך ובתשובת הראש''ל הנ''ל ביאר שהוא משום שאם היה יודע שלא יזכה לא היה קונה כרטיס אע''פ שהולך מקצתו למטרות צדקה ומשכך אין בלבו גמירות דעת ואכתי יש לחוש דהוי אסמכתא ע''כ בס''ד
עכ''פ מבואר יוצא מכל הנ''ל שאלו מבני עדות המזרח המקלים לקנות כרטיסי לוטו וכיוצ''ב אין מזניחים אותם מכמה טעמי תריצי ושמעתי באומרים לי בשם הגרב''צ אבא שאול שאף המיקל לקנות כרטיס לוטו יעשה זאת פעם אחת בשנה לקיים בעצמו מצוות ההשתדלות ותו לא וכיוצ''ב מבואר במכתב מאליהו [ח''א עמ' 188] ע''ש
נערך לאחרונה:
