השב להודעה

וואו יש"כ עזרתה לי הרבה יש לי עוד שאלה האם הבנתה את הבנת ר"ת שם בסוגיה בדף פ ע"א לא ירדתי לסוף דבריו שהשווה אות אחד וכו' להוצאה נראה לי לשיטתו אצטטו כאן לנוחיות ז"ל הקשה רבינו תם דאמר בהבונה (לקמן קד:) כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפורי חייב ונראה לו כגירסת ר"ח מרשות אחת חייב מב' רשויות פטור דבעי' עקירה ממקום אחד וכו' ע"כ שהוא שואל אם בהוצאה למ"א חייב היאך באות אחת בטבריה ואות אחת בציפורי חייב על הכתיבה הרי לכאורה אי אפשר להכניסם לאותו רשות עכשיו ולקרבם [אע"ג קריבה לאו מעשה היא בעינן שיוכלו במציאות להתקרב עכ"פ ואם אפשר לקרבם חשבינן להם כסמוכים ודומיא ב' אותיות שעל הקלף שאינן נהגות דבעינן קציצה א"כ במציאות לא יכולות להתקרב עד שיקצוץ וי"ל דה"ה נמי אם הוצאה מפרידתן דמקריא מעשה] דא"כ איתעביד הוצאה ועכ"פ י"ל שהיא נקראת מעשה ועל כן נראה לו להגיה מרשות אחת חייב מב' רשויות פטור ואת"ש באות אחת כאן וכו' שחייב על הכתיבה שבגלל שאפ' אות אחת כאן ואות אחת כאן גם אם יכניסם לרשות אחת הם עדיין מחוסרי הוצאה וא"כ אין פה מעשה שמפרידם ואת"ש ג"כ עכ"פ ממקום אחד בהעלם אחד שחייב מ"מ איזה כמה אנשי בער לא ידעו וכסילים לא הבינו את זאת שניסיתי להסביר את הביאור לר"ת בכולל ומ"מ לא מצאו ג"כ תירוץ טוב יותר האם לדעתך זה הפשט  שהאיסורים תלויים זב"ז והיינו שמחוסר קריבה הוא רק שיש מציאות כזו [ומצאתי לר"י מיגש סי' מה' שתולה מה שאמ' אחת בטבריה ואחת בציפורי חייב הוא בגלל שהם באותו תחום שבת וע"ש] אבל אם אין מציאות דשבת שיכולים להתקרב לא גרע מהכותב אות אחת בב' כתלי הבית דפטור עכ"פ וצ"ע