• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כותרות השולחן ערוך - מרן כתבם או לא? מה דעת מרנן מלכא זיע"א ושיבלחט"א בזה?

עה סט אמר:
כשעסקתי בזה האירני אחד מידידי שבשו"ע דפו"ר אין כותרות לכל הסימנים, ובעל כרחך שכותרות אותם סימנים לא יצאו מתחת יד מרן.
לחץ כדי להרחיב...
יש למרן הראש"ל שליט"א "שולחן ערוך הבחור" שקיבל במתנה מג'רבא. (כמו שאמר במוצ"ש תולדות ובמוצ"ש בהעלותך תשפ"א, ועוד). צריך לבדוק שם...
 
בנימין לוריא אמר:
יש למרן הראש"ל שליט"א "שולחן ערוך הבחור" שקיבל במתנה מג'רבא. (כמו שאמר במוצ"ש תולדות ובמוצ"ש בהעלותך תשפ"א, ועוד). צריך לבדוק שם...
לחץ כדי להרחיב...
כמדומה שיש גם באוצה"ח, עכ"פ אותו ידיד הראה לי כמה צילומים, שכן מוכח מהם.
 
אושרי רביב אמר:
גם אודות כתיבת הכותרות בשלחן ערוך אם מרן כתב אותם או לא.
לחץ כדי להרחיב...
דווקא לאחרונה [ממש משמים]
ראיתי שמישהו כתב להוכיח שהכותרות אינם של השו"ע, אע"פ שהם נדפסו בדפוס ראשון

ומה שהביא אותו למסקנא זו, מפני שמצינו הרבה שיבושים וטעויות בכותרות כמו שאביא כמה דוגמאות

דוגמאות של כותרות משובשות​

א. אורח חיים, סימן קיד: 'דין שאלת מטר וטל'. אולם זו טעות. הסימן כולו עוסק רק בהזכרת טל ומטר בברכת מחיה המתים. דיני שאלת טל ומטר מתבארים להלן סימן קיז, תחת הכותרת: 'דיני ברכת השנים'. הכותרת המוטעית תוקנה בשלב מאוחר יותר: 'דין הזכרת הרוח וגשם וטל'.

ב. סימן שכא: 'דיני תולש בשבת'. כותרת תמוהה ביותר. סימן זה מכיל 19 סעיפים העוסקים בפרטים רבים ומגוונים (מוקצה בחבילות עשבים, עשיית מי מלח, מליחת מאכלים שונים, דיני טוחן, דיני מגבל ולש ופרטים רבים נוספים) אבל לא בדיני תולש. בסעיף יג נאמר: 'אסור לרדות חלות דבש מהכוורת מפני שדומה לתולש'. זהו האזכור היחיד של דבר־מה ה'דומה לתולש' בסימן זה. דיני תולש לפרטיהם מרוכזים בסימן שלו. לא ברור מה גרם לכותרת תלושה זו. הכותרת התמוהה שופרה בשלב מאוחר יותר: 'דיני תולש בשבת ודין טוחן ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש'

ג. סימן שפט: 'כותי[1] שיש לו חלון פתוח למבוי'. אולם זה שיבוש. סימן קצר זה עוסק ב'גוי הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף'. מתקבל רושם שמנסח הכותרת קרא בחופזה את האמור בסימן, הבחין במונחים 'גוי', 'מבוי' ו'חלון פתוח' ועל פיהם ניסח את הכותרת המשובשת. בשלב מאוחר יותר תוקן: 'גוי שיש לו חלון פתוח לבקעה או לקרפף'.

ד. סימן תפב: 'דין מי שאין לו מצה שמורה'. אולם זו טעות. סימן קצר זה, בעל סעיף יחיד, עוסק ב'מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית', שדינו לאוכלו לאפיקומן. שוב מתקבל רושם של קריאה חפוזה וניסוח משובש. בשלב מאוחר יותר תוקן: 'דין מי שאין לו אלא כזית מצה שמורה'

ה. סימן תרסה: 'אתרוג אסור לטלטל בשביעי'. זהו שיבוש מוחלט. כך נאמר בהלכה שם: 'אתרוג בשביעי אסור, שהרי הוקצה לכל שבעה...'. הכוונה שהוא אסור באכילה, משום שהוקצה למצוותו, והקצאה זו שייכת עד סוף יום השביעי שעדיין שייך לקיים בו מצווה. אבל אין אתרוג זה אסור בטלטול כלל למרות שהוקצה למצוותו. עורך הכותרת שגה והחליף בין אכילה לטלטול. בשלב מאוחר יותר תוקן: 'אתרוג אסור לאכול בשביעי'.

ו. סימן תרצז: 'אין אומרים תחנה בפורים'. אולם זו טעות, שכן אין מדובר כלל על פורים. כך נאמר בסעיף היחיד שבסימן זה: 'יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה, ואסור בהספד ותענית. אבל שאר דברים אין נוהגים בהם. ויש אומרים דאף בהספד ותענית מותרים'. שוב ניכר כי מנסח הכותרת לא דייק בכתוב לפניו. בשלב מאוחר יותר תוקן: 'אין אומרים תחינה בארבעה עשר וחמשה עשר שבאדר ראשון ודין תענית והספד בהן'.

יש עוד דוגמאות, אלא שנקטתי חלקם

דוגמאות של כותרות חסרות​

א. סימן רסח: 'דין הטועה בתפלת השבת'. מתוך 13 סעיפי הסימן רק חמישה מהם עוסקים בדיני הטועה בתפילות שבת ואילו יתר שמונת הסעיפים עוסקים בדיני ערבית של שבת וברכת מעין שבע. לא ברור מדוע נושא כה מרכזי לא בא לידי ביטוי בכותרת. זה גורם לכך שהמחפש את דיני ערבית של שבת וברכת מעין שבע, הן בכותרות והן במפתחות הספר (שנערכו על פי כותרות אלו), יעלה חרס בידו. הכותרת המתבקשת אפוא במקרה זה: דיני ערבית של שבת וברכת מעין שבע ודין הטועה בתפילות שבת.

ב. סימן שלו: 'אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן'. מתוך 13 סעיפי הסימן רק שלושה מהם עוסקים בעניינים המוזכרים בכותרת. יתר הסעיפים עוסקים בהרחבה בדיני תולש מדאורייתא ומדרבנן ובדיני זורע. כך היה ראוי לכתוב: דיני השתמשות באילן ודין הליכה על עשבים ודיני זורע ותולש.

ג. חושן משפט, סימן מו: 'העדים שאמרו קטנים או פסולים היינו או שטר אמנה היה'. סימן זה מכיל 38 סעיפים! והוא עוסק באופן מקיף בדיני קיום שטרות. מתוך כל זה נלקחו לכותרת שני פרטים אקראיים. מאוחר יותר התווסף בנוסח הכותרת העיקר החסר: 'העדים שאמרו קטנים או פסולים היינו או שטר אמנה היה וכל דין קיום שטרות'.

ד. חושן משפט סימן עה: 'אם המלוה והלוה צריכין לברר הטענות'. סימן זה מכיל 25 סעיפים רחבים; הנושא המוזכר בכותרת שייך אך ורק לסעיף א בלבד! מכאן ואילך מתבארים בהרחבה דיני מודה במקצת, כופר הכל, ברי ושמא ועוד פרטים רבים. מאוחר יותר שופרה הכותרת: 'אם המלוה והלוה צריכין לברר הטענות (וכל דיני המחוייב שבועה מן התורה או מדרבנן ומי שאינו יכול לישבע וכל שטוען התובע והנתבע ברי ושמא)'.

ה. אורח חיים, סימן שכג: 'דיני השאלה והדחת הכלים בשבת'. ראשית, המונח 'השאלה' במקרה זה מוטעה מאחר ומדובר בלוקח מחברו דברי מאכל, מלבד זאת, התיאור הינו חלקי ביותר שאינו מגדיר כלל את עשרת סעיפי הסימן. מאוחר יותר שופרה הכותרת: 'דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת'. אך גם תיקון זה רחוק מלספק. הכותרת הראויה במקרה זה: דיני לקיחת דברי מאכל במידה או במניין, דין המביא כדי יין ממקום למקום ודיני הדחת כלים, תיקונם וטבילתם בשבת.

יש עוד כותרות בעייתיות אלא שנקטתי את חלקם​

[1] מילה זו מאילוצי הצנזורה.
 
חזור
חלק עליון