מי שיכול להביא כאן דחוף הליכות עולם ח"ז עמ' רסח בוורד

[אריאל יוסף]

תזכו למצות

 

[בנימין לוריא]

תזכו למצות

מי שיש לו את זה בוורד, לא יודע מה זה עמ' רסח.
העמודים זה בעימוד . אם אתה רוצה בוורד אתה צריך לציין את זה בצורה אחרת. (כגון פרשה, נושא מסויים וכד').

 

[אושרי רביב]

תזכו למצות

תקליד כמה מילים ואז יאתרו לך את זה.

 

[בנימין לוריא]

שיניים תותבות אינם צריכים טבילה, אפילו נעשו על ידי גוי.

יב. ישראל שקנה כלים חדשים מן הגוי, על מנת להתסתחר בהם, לא ישתמש בהם לעצמו אפילו עראי בלי טבילה, ואם הטבילם, יודיע לקונה אותם שכבר נטבלו, כדי שלא יבא לידי ברכה לבטלה.

יג. ישראל שנתן חתיכות כסף לאומן גוי לעשות לו כלי, אין הכלי הזה צריך טבילה, הואיל ועיקר הכסף הוא משל ישראל, וכן ראוי להורות.

---

שיניים תותבות דינם ככלי עצם שאינם צריכים טבילה. וכן פסק בשו"ת מנחת שלמה ח"ב (סי' סו אות א) מטעם אחר. ולדעתי אינו צריך.

יב. (מטות אות טז) ישראל שקנה כלים לסחורה אסור לו להשתמש בהם אפילו באופן עראי בלי טבילה. ע"כ. אם רוצה להשהותם עד שיתפנה ואח"כ יטבילם, לכאורה למ"ד טבילת כלים מדרבנן, מותר להשהותם, ואפילו למ"ד טבילת כלי מתכות מה"ת, לא חיישינן שאם ישהה אותם ישתמש בהם באיסור, שאפילו אם ישתמש בהם, אין בזה איסור אלא מדרבנן. וכ"כ בספר חדרי דעה. וכן המשנ"ב בבאה"ל (סי' שכג) ד"ה מותר, כתב כן, והסביר הטעם משום שגם אם ישתמש בהם בלי טבילה, אין המאכל נאסר, ואע"פ שעושה איסור במה שמשתמש בהם בלי טבילה, אע"פ כן לא גזרינן בהו שמא ישהה, מפני שאין איסור השתמשות בכלים אלו אלא מדרבנן. ע"ש. ואע"פ שמדברי מהרש"ל בספר ים של שלמה (ביצה פ"ב סי' יט) מוכח שאוסר להשהות כלי סעודה הנקחים מגוי. ע"ש. מ"מ נראה עיקר כמ"ש המשנ"ב הנ"ל שמן הדין מותר להשהותם. וכן נראה מדברי הגר"ח פלאג'י בס' חיים לראש (דף טו סע"ב). ע"ש. וכן מתבאר עוד בשו"ת דברי יוסף אירגאס (סי' נב) ד"ה והקשה. ע"ש.

יג. (מטות אות יז) ישראל שנתן חתיכות כסף לאומן גוי לעשות לו מהן כלי, דעת מרן הש"ע שא"צ טבילה, והרמ"א חולק וס"ל שצריך טבילה בלא ברכה, וכן ראוי להורות להחמיר. ע"כ. ואנו אין לנו אלא הוראת מרן שקבלנו הוראותיו. ומה גם שהב"ח השיג על הרמ"א בזה, דלא דק, שמעולם לא נחלק הריצב"א בזה, אלא רק בישראל שנתן כלי שבור לנכרי לתקנו בכסף של נכרי, אבל בזה לכ"ע א"צ טבילה. ע"ש. וע' בש"ך שם. וכבר הסביר הפרי חדש (בס"ק כט) דעת מרן בטוב טעם, לפי שמרן באה"ע (סי' כח) ובחו"מ (סי' שו) פוסק כדעת האומרים שאין אומן קונה בשבח כלי, והכא כ"ע מודו, דלא דמי למעשה שהיה בכלים של מדין. [וכ"כ התוס' ע"ז עה: ד"ה אי משום]. ובפר"ח (שם ס"ק ל) כתב שפסק מרן המחבר עיקר שא"צ טבילה. ע"ש. ועוד שמכיון שרבים סוברים שאפילו כלי מתכות א"צ טבילה אלא מדרבנן, הו"ל ספקא דרבנן ולקולא. וכן עיקר.

והנה נשאלתי בגר וגיורת שהתגיירו שניהם ע"י בית הדין כדת, האם מותר להם להמשיך להשתמש בכלי סעודה שלהם אחר שמכשירים אותם בליבון והגעלה, ואין צריכים טבילה, או שמא אסור להשתמש בהם בלי טבילה. והשבתי, הנה בהשקפה הראשונה היה נ"ל לומר שהואיל והלכה רווחת (יבמות מז:) גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ממילא נפקעה