תלמיד מר"ן
Well-known member
האם מה שמקובל בפי העולם נכון?
השבוע בפרשת שמות בני ישראל כבר נמצאים בעומק צרת שיעבוד מצרים, אך מיד בפסוק הראשון מציין בעל הטורים כי הביטוי "שמות בני ישראל הבאים" הוא ראשי תיבות של שביה. הדבר מלמד כי אף כשהיו בשביה, לא שינו את שמם אלא נשאו את "שמות בני ישראל". זאת, כפי שמובא במדרש רבה (ויקרא רבה, אמור, פרשה ל"ב ועוד):
רבי אליהו בחור (רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, ה'רכ"ט – ה'ש"ט), בלשן עברי וחוקר המסורה, כתב בהקדמת ספרו מתורגמן: "אמרו חז"ל, שלושה דברים לא שינו ישראל במצרים – שמותם, מלבושם ולשונם."
במדרש 'לקח טוב', הנקרא גם פסיקתא זוטרתא לרבינו טוביה ב"ר אליעזר, מופיע בשני מקומות אזכור לכך שישראל שמרו על לבושם
בפרשת וארא: "והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם – כנגד ד' זכיות שבידם: שלא שינו את לשונם, לא חילפו את שמלותם, לא גילו את סודם ולא ביטלו ברית מילה.
בפרשת כי תבוא: "ויהי שם לגוי – מלמד שהיו ישראל מצוינים שם, שהיה מלבושם, מאכלם ולשונם משונים מן המצרים."
ולפ"ז קצת קשה שנאמר בפסוק וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם
ובהמשך כתוב וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת ויוצא לכאורה שהם כן שינו את מלבושם?
ראיתי שבספר מעדני אשר שמביא כמה תירוצים בעניין
א. שלא לבשו את הבגדים כמו שהם אלא קרעום ועשו מהם חדשים (ע"פ שפתי חכמים פרק יב,לה)
ולפ"ז מובן הפסוק שאומר וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם שהם לא רצו ללבוש את הבגדים כמו שהם ובגלל שקרעו את הבגדים ותפרום מחדש נעשו קטנים ולכן הלבישו דווקא את הקטנים
ב. יתכן שלקחו מהם דווקא מלבושים שלא מיוחדים רק לגוי
ג. יתכן שלקחו לשפחות שיצאו איתם ממצרים ולאו דווקא להם בשביל לנצל את מצרים עד תום (כמצודה שאין בה דגן)
השבוע בפרשת שמות בני ישראל כבר נמצאים בעומק צרת שיעבוד מצרים, אך מיד בפסוק הראשון מציין בעל הטורים כי הביטוי "שמות בני ישראל הבאים" הוא ראשי תיבות של שביה. הדבר מלמד כי אף כשהיו בשביה, לא שינו את שמם אלא נשאו את "שמות בני ישראל". זאת, כפי שמובא במדרש רבה (ויקרא רבה, אמור, פרשה ל"ב ועוד):
ידוע ומקובל בפי העולם, שאחד מהדברים שבזכותם נגאלו אבותינו ממצרים הוא שלא שינו את לבושם. אך כידוע, אין דבר זה מופיע מפורש בדברי חז"ל, שהרי בדבריהם מצוין רק שנגאלו בזכות שלא שינו את שמם ולשונם, ותו לא.
רבי אליהו בחור (רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, ה'רכ"ט – ה'ש"ט), בלשן עברי וחוקר המסורה, כתב בהקדמת ספרו מתורגמן: "אמרו חז"ל, שלושה דברים לא שינו ישראל במצרים – שמותם, מלבושם ולשונם."
במדרש 'לקח טוב', הנקרא גם פסיקתא זוטרתא לרבינו טוביה ב"ר אליעזר, מופיע בשני מקומות אזכור לכך שישראל שמרו על לבושם
בפרשת וארא: "והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם – כנגד ד' זכיות שבידם: שלא שינו את לשונם, לא חילפו את שמלותם, לא גילו את סודם ולא ביטלו ברית מילה.
בפרשת כי תבוא: "ויהי שם לגוי – מלמד שהיו ישראל מצוינים שם, שהיה מלבושם, מאכלם ולשונם משונים מן המצרים."
ולפ"ז קצת קשה שנאמר בפסוק וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם
ובהמשך כתוב וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת ויוצא לכאורה שהם כן שינו את מלבושם?
ראיתי שבספר מעדני אשר שמביא כמה תירוצים בעניין
א. שלא לבשו את הבגדים כמו שהם אלא קרעום ועשו מהם חדשים (ע"פ שפתי חכמים פרק יב,לה)
ולפ"ז מובן הפסוק שאומר וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם שהם לא רצו ללבוש את הבגדים כמו שהם ובגלל שקרעו את הבגדים ותפרום מחדש נעשו קטנים ולכן הלבישו דווקא את הקטנים
ב. יתכן שלקחו מהם דווקא מלבושים שלא מיוחדים רק לגוי
ג. יתכן שלקחו לשפחות שיצאו איתם ממצרים ולאו דווקא להם בשביל לנצל את מצרים עד תום (כמצודה שאין בה דגן)
