מתוך jdn
מרן הגאון הגדול רבי משה צדקה הוא ממנהיגיו הגדולים ביותר של הציבור החרדי בישראל, בתקופה שאחרי השואה האיומה ועד היום. בספר דברי הימים שיתאר את שיקום היהדות החרדית ועולם התורה אחרי החורבן הגדול של עם ישראל, שמו יקבל מקום של כבוד, ייחקק באותיות של זהב ויירשם כמי שחלקו בביסוס הדת היה גדול ומכובד.
הרב צדקה, המכהן כיום כראש ישיבת 'פורת יוסף' בשכונת גאולה בירושלים, אינו רק גאון מופלג הבקי בכל חלקי התורה, הש"ס וההלכה – הוא גם מנהיג רוחני שמביע את דעתו ומשמיע את קולו בשלל עניינים ציבוריים. ממעונו הקט ברחוב שמואל הנביא 5 בירושלים הוא מתמרן, מנווט, משפיע ועוסק בעולם התורה הספרדי, בענייני חינוך, דת ומדינה, פגעי הטכנולוגיה ועוד.
כך היא דעתו של הרב. התעסקות בענייני ציבור אינה סותרת את לימוד התורה. גם אברכים העמלים על תורתם יכולים להתעסק גם בעניינים ציבוריים. כך השיב כאשר נשאל האם יש לחשוש שאברכים המתעסקים בצרכי ציבור יתפתו לצאת לשוק העבודה: "גם מור אבי זצ"ל (הגאון רבי יהודה זצ"ל), שהיה ראש ישיבה גדול ומסר שיעורים והעמיד תלמידים, התעסק הרבה בצרכי הציבור. זו לא סתירה". עם זאת, הרב הדגיש: "זאת כאשר המטרה היא רק להגדיל תורה ולהאדירה".
כוח ההנהגה של מרן ראש הישיבה מתבטא, בין היתר, בכך שאינו נרתע מלהכריז על שינויים בהוראותיו. כך הדהים את הציבור החרדי רק לפני מספר חודשים, לפני הבחירות האחרונות לכנסת, כאשר פרסם מכתב שקרא לציבור להצביע לרשימת ש"ס. הרב צדקה ציין את הוראות אביו זצ"ל בעניין ההשתתפות בבחירות, אך ציין כי גזירות ממשלת בנט-לפיד לא מותירות ברירה אלא להשתתף בבחירות. אחרי הבחירות התברר מהו כוחו של הרב צדקה, כאשר ש"ס זכתה להישג דרמטי עם 11 מנדטים.
גם את המהפכה בקרב ציבור האברכים הספרדי בשנים האחרונות, במסגרת "איגוד עמלי התורה", המונה מעל 100 קהילות בכל רחבי הארץ, נזקפת, בין היתר, לזכותו של הרב צדקה. היה זאת כאשר הרב שלמה טוויל, יו"ר איגוד עמלי התורה, עלה למעונו להתייעץ האם להכניס את בנו לת"ת ליטאי ברמות, או להתאמץ לשולחו לת"ת 'תורת אמך' בבר אילן. הרב פסק בנחרצות: "קום ופתח ת"ת ברמות". משם החלה פתיחת תלמודי התורה, פתיחת הקהילות, והשאר היסטוריה.
תולדותיו
הגאון רבי משה צדקה נולד בירושלים בט"ו באדר ב' שנת תרצ"ה, כבן בכור לאביו הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', ודור שמיני לחכם צדקה חוצין (הראשון) זצ"ל, רבה המפורסם של בגדאד במאה ה-18. אמו של אביו, הרבנית שמחה ע"ה, הייתה בת אחותו של ה'בן איש חי' זצ"ל.
בבית אביו הוא ספג תורה ויראת שמיים. בילדותו וגם מאוחר יותר, למד מאביו גם מהו לימוד תורה, ובמקביל, מהי מנהיגות רוחנית. לימים הוא סיפר על אביו הגדול זצ"ל: "הוא היה מגיד שיעור הגבוה בישיבה. היה חריף ומעמיק, סגנון הגדת השיעור שלו היה יותר בזריזות. חוץ מהלימוד, גם היה מוסר נפשו בשביל הציבור. היה אכפת לו. כואב לו".
הרב משה צדקה. באדיבות המצלם
"בצעירותו היה לוקח את הרבנים רבי בן ציון חזן ורבי אפרים הכהן, וחברו רבי דוד שרבאני והולכים למעברות ממקום למקום והיו פועלים לעורר את העולים החדשים ולקרב אותם. אני זוכר את זה, הייתי כבר נשוי. הוא היה מוסר נפשו לזה. אפילו כשהיה שמחה משפחתית באיזה מקום, היה מגיע קצת קודם ואומר דרשה של חיזוק באחד מבתי הכנסת שם, כדי לזכות את הרבים", סיפר.
"הוא היה מאוד מסור לתלמידים, ולמסירת השיעורים בישיבה. פעם אחת היה חולה ונצרך ללכת לרופא, ומיד אח"כ הגיע לישיבה למסור שיעור", סיפר הרב ותיאר את דרשותיו של אביו: "כשהיה דורש – כולם היו מקשיבים לו, והיו כולם בשקט מוחלט. אפילו בהלוויות כשכולם בוכים ויש רעש בציבור, כשהוא היה מדבר כולם היו מקשיבים. היה נואם בחסד עליון".
גם סדרי עבודת השם של אביו נשארו חקוקים בלבו, ולפיהם פעל הבן הגדול במהלך חייו: "הוא היה ישן מוקדם, וקם מוקדם בחצות, באשמורת, עושה תיקון חצות ולומד את סדרי לימודו בשקידה גדולה, וגם עושה דברים נסתרים…"
תלמוד התורה הספרדי היחיד
הרב צדקה התחנך בתלמוד תורה "בני ציון" בשכונת הבוכרים, תלמוד התורה היחיד שהיה בתקופה ההיא לבני עדות המזרח. "הספרדים הם שפתחו את הת"ת. אחרי כמה שנים הביאו את הרב פרוש מאגודת ישראל לעזור, להיות מנהל", סיפר הרב צדקה בשיחה מיוחדת לעלון מטעם "איגוד עמלי התורה", שבמאמר זה אנחנו מצטטים חלקים מובחרים מתוכה.
על המלמדים בתלמוד תורה, הרב צדקה סיפר כי "אחד המיוחדים שבהם היה רבי שלמה מערבי. גם מו"ר אבי למד אצלו, גם חכם עובדיה יוסף זצ"ל למד אצלו. וגם אני למדתי אצלו, כשהיה כבר בסוף ימיו. הוא היה מלמד יפה בצורה מיוחדת, היו לומדים לימוד אחרת לא כמו שלומדים היום".
הרב משה צדקה. באדיבות המצלם
הרב צדקה תיאר כי "בתחילה היה מלמד 'גירסא' ואח"כ 'ביאור'. קודם כל היה מלמד 'גירסא' עם ניגון מיוחד – 'מקשה הגמרא'… 'מתרצת הגמרא ואומרת'… כך היה אומר גירסא בלי ביאור. כך היה הלימוד בהתחלת לימוד הגמרא לילדים המתחילים. וכך הילדים היו קוראים ומנגנים את הגמרא בקול נעים ויפה. וגם היו לומדים את הגירסא של הגמרא בעל-פה.
"זה היה לילדים בשנים הראשונות של לימוד הגמרא. ואח"כ כשגדלו הילדים הם כבר ידעו ללמוד לבד את הגמרא. הוא זכה ללמד גדולי עולם. ב"ה גם אני זכיתי ללמוד אצלו. כשהיה חולה היה יושב במטה והיינו נכנסים אצלו וצריכים לומר לפניו את כל הגמרא בגירסא. את ההספק של כל ה'עונה' (כך כינה מרן רה"י את פרק הזמן שעסקו באותה מסכת). ואני זוכר שגם אני הייתי אצלו והשמעתי בפניו את כל הגמרא בגירסא בע"פ של כל הנלמד בלימוד הגמרא של כל אותה 'עונה'.
גם כשסיפר על תקופת לימודיו בתלמוד תורה, הוא הוכיח את מנהיגותו ועד כמה דואג לחינוך של הדור הצעיר, כאשר הוסיף בנימה של צער: "היום כבר לא יודעים לגרוס, לא יודעים לקרוא. אני מסופק אם יודעים לקרוא קריאת שמע, איך ידעו? אצלנו היו המורים מלמדים, זה שוא נע, זה שוא נח. זה כך וזה כך. היום כשלא לומדים כך ספק אם יוצאים יד"ח קריאת שמע…"
הרב צדקה סיפר גם על ה"עמקות" של מרן חכם עזרא עטיה זצ"ל, כפי שנתקל בה במהלך לימודיו בתלמוד תורה: "כשהיינו ילדים, מרן חכם עזרא עטיה הגיע פעם לבחון אותנו בתלמוד תורה. והיינו ילדים קטנים, לא בגיל שכל כך מבינים. והוא שאל אותנו שאלה, שואל ילד אחד, ואחר שעונה הילד אומר לו רבי עזרא: 'לא אמרת כלום', וכך גם השני מנסה לענות, אמר לו הרב: 'לא אמרת כלום'. וכך עם השלישי והלאה. היינו קטנים לא מבינים כל כך את הדקות ועומק כוונת מחשבתו מה התכוון ורצה שנענה בדיוק".
ישיבה לצעירים, הקמת עולם הישיבות הספרדי וההערכה למרן הגר"ע יוסף זצ"ל
בבחרותו, בטרם עלותו לישיבת 'פורת יוסף', למד בישיבה לצעירים 'מקור חיים', שהוקמה כמסגרת לבוגרי תלמוד תורה 'בני ציון'. בתקופה ההיא לא היה נהוג שכלל הילדים ממשיכים לישיבה לצעירים. "לצערנו אז, לא כולם עלו מהת"ת לישיבה, לא היה את המושגים האלה, היו הרבה הולכים לעבוד, עד שבא מו"ר אבי זצ"ל שעל ידי פעולות גדולות יצר את המציאות הזו, שכשמסיימים ת"ת צריכים להיכנס לישיבה. אפילו רבים מאלה שהיו בישיבה והיו מבוגרים וגדולים, חלקם היו בעבודה והוציאו אותם מהעבודה והכניסו אותם לישיבה".
הרב משה צדקה. באדיבות המצלם
הרב סיפר כי לימים פעלו והקימו את ישיבת 'מקור חיים' שתהיה המשך לת"ת בני ציון, לפני שעולים לישיבת 'פורת יוסף'. "זו הייתה ישיבת 'מקור חיים' ושם היו רבנים אשכנזים, וגם אני למדתי שם. גם מרן הרב עובדיה, כשעלה ממצרים, בא ולימד שם, ואני למדתי שם אצלו באותה תקופה. הוא לימד אותנו גמרא. הוא למד באותו זמן בבוקר ב'מדרש בני ציון' של הרב פראנק. ובצהרים היה בא ללמד אצלנו בישיבה, שעתיים לימוד גמרא. ובאותה תקופה למדנו אצלו שישים דף גמרא במסכת חולין בעיון, ב'עונה'".
כשנשאל על ההספקים העצומים בלימוד ה'עיון', הוא השיב: "זה לא היה כמו היום. אנחנו היינו מכינים חצי יום את השיעור. והספקנו הרבה. שישים דף בעיון בחולין. והוא מה היה עושה, היה שותק, לא מדבר כלום, ואומר לך, תקרא, תסביר. ואם אתה לא יודע, זה בושות, לא היינו עושים פלפולים, אבל לדעת פשט טוב בעמקות, זה לא דבר פשוט. כמובן שהיה מוסיף לנו בדרך אגב גם מפרשים, ראשונים ואחרונים, אבל קודם כל – לדעת היטב את הפשט. מה כתוב…"
כידוע, הערכתו של הרב צדקה למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הייתה עצומה. הוא היה קרוב וצמוד אליו עד להסתלקותו בג' חשוון תשע"ד. ההערכה החלה אז בישיבה לצעירים. הרב צדקה, בשיחתו, סיפר גם על גדלותו בתורה של הרב עובדיה זצ"ל.
"מעשה עם חכם עזרא עטיה שהגיע יום אחד לישיבה, וראה שחכם עובדיה לא נמצא. שאל 'היכן חכם עובדיה?', ומיד הלך למכולת של אביו. אביו נאלץ לבקש ממנו לעזור, היה עוני גדול אז. אמר לו חכם עזרא 'קח אותי במקומו לעזור לך בחנות ואותו תשלח לישיבה'. כך ברגע אחד זכה. אם ח"ו היה נשאר שם – אולי היה יוצא איש פשוט", סיפר הרב צדקה והוסיף: "חכם עובדיה – הראש שלו היה כל הזמן בלימוד ותפוס בתורה. מספרים שישב פעם במכולת, והשמן היה נמכר אז בפח גדול עם ברז. ופעם אחת הוא פתח את הברז כדי לתת ממנו ללקוח, ובגלל שראשו תפוס בתורה, שכח את הברז פתוח, וכל השמן המשיך לזרום ולצאת ומילא כל הרצפה… כל כולו היה תורה".
ישיבת 'פורת יוסף' וגדלותו של חכם עזרא עטיה זצ"ל
מרן ראש הישיבה, הרב צדקה, למד גם בישיבות ליטאיות, כמו ב'ישיבה למצוינים' של הגאון רבי חיים אהרון טורצ'ין זצ"ל, שאף מוזכר בהערכה בספריו, וגם בישיבת מיר, שם זכה ללמוד בחברותא עם ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל – אבל ישיבת 'פורת יוסף', שם למד בהמשך, זוכה אצלו למקום של כבוד.
הרב צדקה סיפר בערגה על הישיבה: "הישיבה הראשונה לספרדים הייתה ישיבת 'פורת יוסף', אשר הוקמה לפני כמאה שנה. עד אז לא היה כל כך לימוד התורה באופן ממוסד של ישיבות, אצל הספרדים בירושלים. היו כמובן קבוצות של חכמים ולומדים בבתי כנסת רבים, אבל לא ישיבה מסודרת. הגיע יהודי אחד (ר' יוסף אברהם שלום מכלכולתא שבהודו) אל מרן ה'בן איש חי' שהורה לו להשקיע את ממונו ולפתוח ישיבה מול הכותל המערבי. זו הייתה ישיבה יפה מאוד ומפוארת, עד שבאו הירדנים והרסו אותה".
הרב משה צדקה. באדיבות המצלם
הרב צדקה סיפר כי ביקר כבר בישיבה עוד בהיותו ילד. "היו שם שלש ישיבות", הרב שחזר, "ישיבת המקובלים, ישיבת הבחורים וכולל אברכים. בישיבת המקובלים היה הנושא ונותן ואחראי על הישיבה הגאון רבי בן ציון חזן שהיה תלמוד חכם ו'מקובל' בעצמו, ואותו שלח ה'בן איש חי' לירושלים והוא ניהל את הישיבה, וכן היה את רבי אפרים הכהן ועוד. הם היו נראים כמו מלאכים קדושי עליון, היו קמים בחצות לילה ועד הבוקר לא מפסיקים ללמוד. כל הזמן היו לומדים ומתפללים בכוונות עצומות".
"בחלק השני היו כיתות, שבהן הישיבה של הבחורים. שם היו מלמדים; חכם יעקב עדס, חכם משה עדס שהיו בניו של רבי אברהם עדס אשר היה מקובל גדול ובעל רוח הקודש. ועוד רבנים כולם היו רבנים גדולים. חכם משה עדס היה עמקן גדול. היה מוסר שיעור לתלמידים, ואם היה נכנס לאיזה קושיא – היה מעמיק בזה, עד שהיה שוכח שיש לו תלמידים בכלל בשיעור. והצעיר שבהם היה חכם יעקב עדס אביהם של הרבנים לבית עדס היום, רבי יהודה ר"י קול יעקב) ועוד, שהיה החריף שבהם. אף שהיה צעיר מכולם אבל היה גדול מכולם בלימוד, חריף מאוד", סיפר.
עד היום ניכרת על הרב צדקה את הערכתו לראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצ"ל. "ומעל כולם היה את ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצוק"ל, שכולם היו מתבטלים אליו. הוא היה גדול חכמי הספרדים והיה לו עיון עמוק. מה שהוא היה אומר, כולם היו מקבלים. גם מו"ר אבי למד אצל מרן חכם עזרא עטיה והיה דבוק אליו למעלה מארבעים שנה, כל ימיו לא עזב אותו. אמר לי, 'לא היה יום שלא הייתי אצלו, ללכת ללמוד ולקבל ממנו'. היה קשור אליו מאוד. הוא היה עמקן גדול".
מהלימוד בכולל, הספרים שחיבר ועד להנהגת הישיבה שבה גדל
לאחר נישואיו למד מרן ראש הישיבה בכולל "אוצר החיים". כיום עומד הרב צדקה בראש אימפריית חינוך וקירוב תחת השם "אוצר החיים". בשנת תשכ"ט, בהיותו בן 34, כבר נקרא ללמד בישיבת 'ראשית חכמה' בראשותו של הגאון רבי שבתי אטון זצ"ל, שלימים הפך לחבר מועצת חכמי התורה. בישיבת 'ראשית חכמה' הרביץ תורה במשך עשרות שנים.
בשנת תשנ"ב חזר למקום בו גדל – ישיבת 'פורת יוסף'. אביו הגדול הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל הסתלק לגנזי מרומים, והוא החל לכהן בראשות ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה, לצד הגאון רבי יהודה מועלם זצ"ל. כעבור שש שנים, לאחר פטירת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, נתמנה לראש הישיבה תחתיו.
הרב משה צדקה. באדיבות המצלם
הרב צדקה החליט להמשיך בדרכי אביו גם בהנהגת ישיבת 'פורת יוסף'. כך הוא מחזיק את הלימוד של "ליל שישי" בישיבה, שלאחריו תפילת שחרית בנץ החמה. כשעה לפני התפילה הוא מוסר שיעור לתלמידי חכמים ב'טור' ו'בית יוסף'. לימוד ה"ליל שישי" מתקיים כבר עשרות שנים ללא הפסקה מאז יסודו על ידי אביו זצ"ל, ומשתתפים בו כל שבוע למעלה ממאה לומדים מכל המגזרים ומישיבות שונות, אברכים ובחורים, ולאחר הלימוד מקבלים מלגה על לימודם. לאחר התפילה ראש הישיבה נוסע לכותל, ומתפלל שם על הכלל ועל הפרט.
במהלך השנים, ראש הישיבה הוציא מספר חיבורים על התורה, ש"ס ופוסקים. עוד בימיו ביבישת 'ראשי חכמה', הרב ערך את המפתחות המפורטות של שו"ת צדקה ומשפט, שכתב זקנו הגדול הגאון רבי צדקה חוצין (הראשון) זצ"ל, ובהערות שוליים לאורך החיבור, נזכרו מספר הערות שלו. בנוסף, ערך והרחיב את ספרו המפורסם של אביו – קול יהודה, והערותיו וביאוריו מעטרים את הספר לאורכו. בשנים האחרונות החלו תלמידיו להקליט ולערוך את חידושיו ודרשותיו.
מרן הגאון הגדול רבי משה צדקה הוא ממנהיגיו הגדולים ביותר של הציבור החרדי בישראל, בתקופה שאחרי השואה האיומה ועד היום. בספר דברי הימים שיתאר את שיקום היהדות החרדית ועולם התורה אחרי החורבן הגדול של עם ישראל, שמו יקבל מקום של כבוד, ייחקק באותיות של זהב ויירשם כמי שחלקו בביסוס הדת היה גדול ומכובד.
הרב צדקה, המכהן כיום כראש ישיבת 'פורת יוסף' בשכונת גאולה בירושלים, אינו רק גאון מופלג הבקי בכל חלקי התורה, הש"ס וההלכה – הוא גם מנהיג רוחני שמביע את דעתו ומשמיע את קולו בשלל עניינים ציבוריים. ממעונו הקט ברחוב שמואל הנביא 5 בירושלים הוא מתמרן, מנווט, משפיע ועוסק בעולם התורה הספרדי, בענייני חינוך, דת ומדינה, פגעי הטכנולוגיה ועוד.
כך היא דעתו של הרב. התעסקות בענייני ציבור אינה סותרת את לימוד התורה. גם אברכים העמלים על תורתם יכולים להתעסק גם בעניינים ציבוריים. כך השיב כאשר נשאל האם יש לחשוש שאברכים המתעסקים בצרכי ציבור יתפתו לצאת לשוק העבודה: "גם מור אבי זצ"ל (הגאון רבי יהודה זצ"ל), שהיה ראש ישיבה גדול ומסר שיעורים והעמיד תלמידים, התעסק הרבה בצרכי הציבור. זו לא סתירה". עם זאת, הרב הדגיש: "זאת כאשר המטרה היא רק להגדיל תורה ולהאדירה".
כוח ההנהגה של מרן ראש הישיבה מתבטא, בין היתר, בכך שאינו נרתע מלהכריז על שינויים בהוראותיו. כך הדהים את הציבור החרדי רק לפני מספר חודשים, לפני הבחירות האחרונות לכנסת, כאשר פרסם מכתב שקרא לציבור להצביע לרשימת ש"ס. הרב צדקה ציין את הוראות אביו זצ"ל בעניין ההשתתפות בבחירות, אך ציין כי גזירות ממשלת בנט-לפיד לא מותירות ברירה אלא להשתתף בבחירות. אחרי הבחירות התברר מהו כוחו של הרב צדקה, כאשר ש"ס זכתה להישג דרמטי עם 11 מנדטים.
גם את המהפכה בקרב ציבור האברכים הספרדי בשנים האחרונות, במסגרת "איגוד עמלי התורה", המונה מעל 100 קהילות בכל רחבי הארץ, נזקפת, בין היתר, לזכותו של הרב צדקה. היה זאת כאשר הרב שלמה טוויל, יו"ר איגוד עמלי התורה, עלה למעונו להתייעץ האם להכניס את בנו לת"ת ליטאי ברמות, או להתאמץ לשולחו לת"ת 'תורת אמך' בבר אילן. הרב פסק בנחרצות: "קום ופתח ת"ת ברמות". משם החלה פתיחת תלמודי התורה, פתיחת הקהילות, והשאר היסטוריה.
תולדותיו
הגאון רבי משה צדקה נולד בירושלים בט"ו באדר ב' שנת תרצ"ה, כבן בכור לאביו הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', ודור שמיני לחכם צדקה חוצין (הראשון) זצ"ל, רבה המפורסם של בגדאד במאה ה-18. אמו של אביו, הרבנית שמחה ע"ה, הייתה בת אחותו של ה'בן איש חי' זצ"ל.
בבית אביו הוא ספג תורה ויראת שמיים. בילדותו וגם מאוחר יותר, למד מאביו גם מהו לימוד תורה, ובמקביל, מהי מנהיגות רוחנית. לימים הוא סיפר על אביו הגדול זצ"ל: "הוא היה מגיד שיעור הגבוה בישיבה. היה חריף ומעמיק, סגנון הגדת השיעור שלו היה יותר בזריזות. חוץ מהלימוד, גם היה מוסר נפשו בשביל הציבור. היה אכפת לו. כואב לו".
"בצעירותו היה לוקח את הרבנים רבי בן ציון חזן ורבי אפרים הכהן, וחברו רבי דוד שרבאני והולכים למעברות ממקום למקום והיו פועלים לעורר את העולים החדשים ולקרב אותם. אני זוכר את זה, הייתי כבר נשוי. הוא היה מוסר נפשו לזה. אפילו כשהיה שמחה משפחתית באיזה מקום, היה מגיע קצת קודם ואומר דרשה של חיזוק באחד מבתי הכנסת שם, כדי לזכות את הרבים", סיפר.
"הוא היה מאוד מסור לתלמידים, ולמסירת השיעורים בישיבה. פעם אחת היה חולה ונצרך ללכת לרופא, ומיד אח"כ הגיע לישיבה למסור שיעור", סיפר הרב ותיאר את דרשותיו של אביו: "כשהיה דורש – כולם היו מקשיבים לו, והיו כולם בשקט מוחלט. אפילו בהלוויות כשכולם בוכים ויש רעש בציבור, כשהוא היה מדבר כולם היו מקשיבים. היה נואם בחסד עליון".
גם סדרי עבודת השם של אביו נשארו חקוקים בלבו, ולפיהם פעל הבן הגדול במהלך חייו: "הוא היה ישן מוקדם, וקם מוקדם בחצות, באשמורת, עושה תיקון חצות ולומד את סדרי לימודו בשקידה גדולה, וגם עושה דברים נסתרים…"
תלמוד התורה הספרדי היחיד
הרב צדקה התחנך בתלמוד תורה "בני ציון" בשכונת הבוכרים, תלמוד התורה היחיד שהיה בתקופה ההיא לבני עדות המזרח. "הספרדים הם שפתחו את הת"ת. אחרי כמה שנים הביאו את הרב פרוש מאגודת ישראל לעזור, להיות מנהל", סיפר הרב צדקה בשיחה מיוחדת לעלון מטעם "איגוד עמלי התורה", שבמאמר זה אנחנו מצטטים חלקים מובחרים מתוכה.
על המלמדים בתלמוד תורה, הרב צדקה סיפר כי "אחד המיוחדים שבהם היה רבי שלמה מערבי. גם מו"ר אבי למד אצלו, גם חכם עובדיה יוסף זצ"ל למד אצלו. וגם אני למדתי אצלו, כשהיה כבר בסוף ימיו. הוא היה מלמד יפה בצורה מיוחדת, היו לומדים לימוד אחרת לא כמו שלומדים היום".
הרב צדקה תיאר כי "בתחילה היה מלמד 'גירסא' ואח"כ 'ביאור'. קודם כל היה מלמד 'גירסא' עם ניגון מיוחד – 'מקשה הגמרא'… 'מתרצת הגמרא ואומרת'… כך היה אומר גירסא בלי ביאור. כך היה הלימוד בהתחלת לימוד הגמרא לילדים המתחילים. וכך הילדים היו קוראים ומנגנים את הגמרא בקול נעים ויפה. וגם היו לומדים את הגירסא של הגמרא בעל-פה.
"זה היה לילדים בשנים הראשונות של לימוד הגמרא. ואח"כ כשגדלו הילדים הם כבר ידעו ללמוד לבד את הגמרא. הוא זכה ללמד גדולי עולם. ב"ה גם אני זכיתי ללמוד אצלו. כשהיה חולה היה יושב במטה והיינו נכנסים אצלו וצריכים לומר לפניו את כל הגמרא בגירסא. את ההספק של כל ה'עונה' (כך כינה מרן רה"י את פרק הזמן שעסקו באותה מסכת). ואני זוכר שגם אני הייתי אצלו והשמעתי בפניו את כל הגמרא בגירסא בע"פ של כל הנלמד בלימוד הגמרא של כל אותה 'עונה'.
גם כשסיפר על תקופת לימודיו בתלמוד תורה, הוא הוכיח את מנהיגותו ועד כמה דואג לחינוך של הדור הצעיר, כאשר הוסיף בנימה של צער: "היום כבר לא יודעים לגרוס, לא יודעים לקרוא. אני מסופק אם יודעים לקרוא קריאת שמע, איך ידעו? אצלנו היו המורים מלמדים, זה שוא נע, זה שוא נח. זה כך וזה כך. היום כשלא לומדים כך ספק אם יוצאים יד"ח קריאת שמע…"
הרב צדקה סיפר גם על ה"עמקות" של מרן חכם עזרא עטיה זצ"ל, כפי שנתקל בה במהלך לימודיו בתלמוד תורה: "כשהיינו ילדים, מרן חכם עזרא עטיה הגיע פעם לבחון אותנו בתלמוד תורה. והיינו ילדים קטנים, לא בגיל שכל כך מבינים. והוא שאל אותנו שאלה, שואל ילד אחד, ואחר שעונה הילד אומר לו רבי עזרא: 'לא אמרת כלום', וכך גם השני מנסה לענות, אמר לו הרב: 'לא אמרת כלום'. וכך עם השלישי והלאה. היינו קטנים לא מבינים כל כך את הדקות ועומק כוונת מחשבתו מה התכוון ורצה שנענה בדיוק".
ישיבה לצעירים, הקמת עולם הישיבות הספרדי וההערכה למרן הגר"ע יוסף זצ"ל
בבחרותו, בטרם עלותו לישיבת 'פורת יוסף', למד בישיבה לצעירים 'מקור חיים', שהוקמה כמסגרת לבוגרי תלמוד תורה 'בני ציון'. בתקופה ההיא לא היה נהוג שכלל הילדים ממשיכים לישיבה לצעירים. "לצערנו אז, לא כולם עלו מהת"ת לישיבה, לא היה את המושגים האלה, היו הרבה הולכים לעבוד, עד שבא מו"ר אבי זצ"ל שעל ידי פעולות גדולות יצר את המציאות הזו, שכשמסיימים ת"ת צריכים להיכנס לישיבה. אפילו רבים מאלה שהיו בישיבה והיו מבוגרים וגדולים, חלקם היו בעבודה והוציאו אותם מהעבודה והכניסו אותם לישיבה".
הרב סיפר כי לימים פעלו והקימו את ישיבת 'מקור חיים' שתהיה המשך לת"ת בני ציון, לפני שעולים לישיבת 'פורת יוסף'. "זו הייתה ישיבת 'מקור חיים' ושם היו רבנים אשכנזים, וגם אני למדתי שם. גם מרן הרב עובדיה, כשעלה ממצרים, בא ולימד שם, ואני למדתי שם אצלו באותה תקופה. הוא לימד אותנו גמרא. הוא למד באותו זמן בבוקר ב'מדרש בני ציון' של הרב פראנק. ובצהרים היה בא ללמד אצלנו בישיבה, שעתיים לימוד גמרא. ובאותה תקופה למדנו אצלו שישים דף גמרא במסכת חולין בעיון, ב'עונה'".
כשנשאל על ההספקים העצומים בלימוד ה'עיון', הוא השיב: "זה לא היה כמו היום. אנחנו היינו מכינים חצי יום את השיעור. והספקנו הרבה. שישים דף בעיון בחולין. והוא מה היה עושה, היה שותק, לא מדבר כלום, ואומר לך, תקרא, תסביר. ואם אתה לא יודע, זה בושות, לא היינו עושים פלפולים, אבל לדעת פשט טוב בעמקות, זה לא דבר פשוט. כמובן שהיה מוסיף לנו בדרך אגב גם מפרשים, ראשונים ואחרונים, אבל קודם כל – לדעת היטב את הפשט. מה כתוב…"
כידוע, הערכתו של הרב צדקה למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הייתה עצומה. הוא היה קרוב וצמוד אליו עד להסתלקותו בג' חשוון תשע"ד. ההערכה החלה אז בישיבה לצעירים. הרב צדקה, בשיחתו, סיפר גם על גדלותו בתורה של הרב עובדיה זצ"ל.
"מעשה עם חכם עזרא עטיה שהגיע יום אחד לישיבה, וראה שחכם עובדיה לא נמצא. שאל 'היכן חכם עובדיה?', ומיד הלך למכולת של אביו. אביו נאלץ לבקש ממנו לעזור, היה עוני גדול אז. אמר לו חכם עזרא 'קח אותי במקומו לעזור לך בחנות ואותו תשלח לישיבה'. כך ברגע אחד זכה. אם ח"ו היה נשאר שם – אולי היה יוצא איש פשוט", סיפר הרב צדקה והוסיף: "חכם עובדיה – הראש שלו היה כל הזמן בלימוד ותפוס בתורה. מספרים שישב פעם במכולת, והשמן היה נמכר אז בפח גדול עם ברז. ופעם אחת הוא פתח את הברז כדי לתת ממנו ללקוח, ובגלל שראשו תפוס בתורה, שכח את הברז פתוח, וכל השמן המשיך לזרום ולצאת ומילא כל הרצפה… כל כולו היה תורה".
ישיבת 'פורת יוסף' וגדלותו של חכם עזרא עטיה זצ"ל
מרן ראש הישיבה, הרב צדקה, למד גם בישיבות ליטאיות, כמו ב'ישיבה למצוינים' של הגאון רבי חיים אהרון טורצ'ין זצ"ל, שאף מוזכר בהערכה בספריו, וגם בישיבת מיר, שם זכה ללמוד בחברותא עם ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל – אבל ישיבת 'פורת יוסף', שם למד בהמשך, זוכה אצלו למקום של כבוד.
הרב צדקה סיפר בערגה על הישיבה: "הישיבה הראשונה לספרדים הייתה ישיבת 'פורת יוסף', אשר הוקמה לפני כמאה שנה. עד אז לא היה כל כך לימוד התורה באופן ממוסד של ישיבות, אצל הספרדים בירושלים. היו כמובן קבוצות של חכמים ולומדים בבתי כנסת רבים, אבל לא ישיבה מסודרת. הגיע יהודי אחד (ר' יוסף אברהם שלום מכלכולתא שבהודו) אל מרן ה'בן איש חי' שהורה לו להשקיע את ממונו ולפתוח ישיבה מול הכותל המערבי. זו הייתה ישיבה יפה מאוד ומפוארת, עד שבאו הירדנים והרסו אותה".
הרב צדקה סיפר כי ביקר כבר בישיבה עוד בהיותו ילד. "היו שם שלש ישיבות", הרב שחזר, "ישיבת המקובלים, ישיבת הבחורים וכולל אברכים. בישיבת המקובלים היה הנושא ונותן ואחראי על הישיבה הגאון רבי בן ציון חזן שהיה תלמוד חכם ו'מקובל' בעצמו, ואותו שלח ה'בן איש חי' לירושלים והוא ניהל את הישיבה, וכן היה את רבי אפרים הכהן ועוד. הם היו נראים כמו מלאכים קדושי עליון, היו קמים בחצות לילה ועד הבוקר לא מפסיקים ללמוד. כל הזמן היו לומדים ומתפללים בכוונות עצומות".
"בחלק השני היו כיתות, שבהן הישיבה של הבחורים. שם היו מלמדים; חכם יעקב עדס, חכם משה עדס שהיו בניו של רבי אברהם עדס אשר היה מקובל גדול ובעל רוח הקודש. ועוד רבנים כולם היו רבנים גדולים. חכם משה עדס היה עמקן גדול. היה מוסר שיעור לתלמידים, ואם היה נכנס לאיזה קושיא – היה מעמיק בזה, עד שהיה שוכח שיש לו תלמידים בכלל בשיעור. והצעיר שבהם היה חכם יעקב עדס אביהם של הרבנים לבית עדס היום, רבי יהודה ר"י קול יעקב) ועוד, שהיה החריף שבהם. אף שהיה צעיר מכולם אבל היה גדול מכולם בלימוד, חריף מאוד", סיפר.
עד היום ניכרת על הרב צדקה את הערכתו לראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצ"ל. "ומעל כולם היה את ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצוק"ל, שכולם היו מתבטלים אליו. הוא היה גדול חכמי הספרדים והיה לו עיון עמוק. מה שהוא היה אומר, כולם היו מקבלים. גם מו"ר אבי למד אצל מרן חכם עזרא עטיה והיה דבוק אליו למעלה מארבעים שנה, כל ימיו לא עזב אותו. אמר לי, 'לא היה יום שלא הייתי אצלו, ללכת ללמוד ולקבל ממנו'. היה קשור אליו מאוד. הוא היה עמקן גדול".
מהלימוד בכולל, הספרים שחיבר ועד להנהגת הישיבה שבה גדל
לאחר נישואיו למד מרן ראש הישיבה בכולל "אוצר החיים". כיום עומד הרב צדקה בראש אימפריית חינוך וקירוב תחת השם "אוצר החיים". בשנת תשכ"ט, בהיותו בן 34, כבר נקרא ללמד בישיבת 'ראשית חכמה' בראשותו של הגאון רבי שבתי אטון זצ"ל, שלימים הפך לחבר מועצת חכמי התורה. בישיבת 'ראשית חכמה' הרביץ תורה במשך עשרות שנים.
בשנת תשנ"ב חזר למקום בו גדל – ישיבת 'פורת יוסף'. אביו הגדול הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל הסתלק לגנזי מרומים, והוא החל לכהן בראשות ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה, לצד הגאון רבי יהודה מועלם זצ"ל. כעבור שש שנים, לאחר פטירת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, נתמנה לראש הישיבה תחתיו.
הרב צדקה החליט להמשיך בדרכי אביו גם בהנהגת ישיבת 'פורת יוסף'. כך הוא מחזיק את הלימוד של "ליל שישי" בישיבה, שלאחריו תפילת שחרית בנץ החמה. כשעה לפני התפילה הוא מוסר שיעור לתלמידי חכמים ב'טור' ו'בית יוסף'. לימוד ה"ליל שישי" מתקיים כבר עשרות שנים ללא הפסקה מאז יסודו על ידי אביו זצ"ל, ומשתתפים בו כל שבוע למעלה ממאה לומדים מכל המגזרים ומישיבות שונות, אברכים ובחורים, ולאחר הלימוד מקבלים מלגה על לימודם. לאחר התפילה ראש הישיבה נוסע לכותל, ומתפלל שם על הכלל ועל הפרט.
במהלך השנים, ראש הישיבה הוציא מספר חיבורים על התורה, ש"ס ופוסקים. עוד בימיו ביבישת 'ראשי חכמה', הרב ערך את המפתחות המפורטות של שו"ת צדקה ומשפט, שכתב זקנו הגדול הגאון רבי צדקה חוצין (הראשון) זצ"ל, ובהערות שוליים לאורך החיבור, נזכרו מספר הערות שלו. בנוסף, ערך והרחיב את ספרו המפורסם של אביו – קול יהודה, והערותיו וביאוריו מעטרים את הספר לאורכו. בשנים האחרונות החלו תלמידיו להקליט ולערוך את חידושיו ודרשותיו.
