מתלמידי הראש"ל
Active member
עיין ילקוט יוסף הלכות ארבע תעניות עמ' צג
שם מדובר על ארבע תעניות, תענית אסתר קל יותר ובפרט שדחויה.
סופר אליהו
Active member
מספר שערי יוסף פורים
בתוספתא תענית סוף פ''ב, מבואר שאף מי שמותר לו לאכול בתענית לא יאכל רק כדי קיום ולא מיני מעדנים וכן מבואר בשו''ע סי' תקנד ס''ה, וכן כתב בחזו''ע שם עמ' ס' שמעוברות ומניקות לא תאכלה להתענג במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הולד, ועיין עוד בילקו''י ד' תעניות עמ' עז מה שציין עוד בה, ומ''מ לענ''ד נראה שבשעת הצורך יש להקל בזה, שלא יהיה סכנה לאשה, ועוד שאשה בהריון ומעוברת מדינא יכולה לאכול בשר אחרי חלב אף שעבר רק שעה אחת, וע''כ נראה שיש מקום להקל בזה כל היכא דיש צורך
ויש לדון בצום תענית אסתר שהוא צום של שמחה, אם יש להחמיר בזה, או דלמא דאפשר להקל בזה, ובספר ימי הפורים (עמ' ק) שכתב בשם מרן הגר''נ קרליץ זצוק''ל שמי שצריך לאכול בתענית מבואר במשנ"ב (סי תק"נ ס"ק ה') שמ"מ לא יענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך וכן קטנים שיש להם דעת להתאבל שיאכלו רק מאכל פשוט כדי שיתאבלו עם הציבור, ע"כ, ולענין תענית אסתר אע"פ שאין כאן ענין אבילות כלל מ"מ יש ענין לא לפרוש מן הציבור, ומה"ט ג"כ אין להתענג רק כפי הצורך עכ"ד, וכן הובא בקובץ מה טובו אוהליך יעקב (חלק ט עמ' כד) בשם הגה''צ רבי שריה דבילצקי זיע''א שבתענית אסתר ג"כ יש לנהוג כדמבואר במשנ"ב סי' תק"נ ס"ק ה' שאם הותר לו לאכול מחמת חולי, דמ"מ לא יענג עצמו בבשר ויין. אבל האוכלים בתענית אסתר מחמת שזה יו"ט שלהם כחתן ובעלי ברית מותרים בבשר ויין עכ"ד.
וכן אמר לי הגר''ע פריד שליט''א שיש דין לצער את עצמו עם שאר הציבור, וכן כתב בגליון אזמרה לשמך פורים תשפ''ב, אלו שפטורים מלצום יש להסתפק אם מותר להם לאכול בשר ויין ומיני מעדנים כיון שאין תענית זו תענית של אבילות, ונראה שאין להם לאכול כדי שלא לפרוש מן הציבור עכ''ד, ואמנם בגדר דהאי מילתא דאין לפרוש מן הציבור יש לעיין אם שייך הכא. ויש לפלפל בכ"ז, ואכמל''ו. ועיין עוד בספר נטעי גבריאל פורים פרק ז' סעיף יח, ובאשל אברהם בוטשאטש מהדו''ת, ושם לא מצאתי, ושוב ראיתי שציין לדבריו בספר הוריני חוקיך עמ' רמא, ולענ''ד שבתענית אסתר שהוא של שמחה בקטנים אין להחמיר וגם בנשים מועברות ומניקות שיש להם צורך יכולות לאכול בשר עוף, וכ''ש שהשנה הוא צום נדחה, וכן הסכים הגר''ח רבינוביץ שליט''א.
ובשו''ת שבט הקהתי ח''א סימן רג סעיף א' שכתב, שראה בספר אחד מחכמי זמנינו שכתב בהלכות תענית אסתר שמי שהוצרך לאכול נראה שאינו חייב לצער את עצמו ולמעט באכילתו ואינו כשאר תעניות וכן רשאי לאכול בשר ולשתות יין אם הוצרך שהרי אין זו תענית שי בו משום אבילות, וכתב להעיר ע''ז בזה''ל: אבל ח''ו לא נראה לי להקל דכיון שהציבור מצעטרים מחויב להתעטר את עצמו עם הציבור כל מה שיכול כמו שאחז'ל שצריכין להצטער עם הציבור עי' רמב''ם הל' תענית פ''ג ה''ה גבי תענית על עצירת גשמים דעוברות ומניקות אע''פ שאינן מתענות אין מענגות עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד ועי''ש בגה''מ, ונראה עוד כלאורה יש להבין טעם שקבעו חז''ל להתענות תענית אסתר אה''נ שהיה אז עת צרה לישראל אבל עכ''פ נגאלו מצרה. יעו''ש שהוסיף בפרט לפי מש''כ בספרי המקובלים שכל שנה יום תענית אסתר הוא יום פורענות ומשו''ה מתענים, והו''ד לעיל, ואמנם לכאורה י''ל שהרי טעם זה לא הובא בדברי הפוסקים, ובדברי הפוסקים מצינו שאינו אלא זכר בעלמא, והוא תענית של שמחה, וכמו שכתב בכל בו ועוד פוסקים, וכמו שנראה שנקט במשנ''ב לדינא, וכיון שכן נראה לדינא שאפשר להקל בזה. וכן כתב לי עתה הגר''י משדי שליט''א "לרוב הפוסקים המתירים שירים נראה שה''הש מותר ממתקים, ודו''ק. עכ''ל.
בתוספתא תענית סוף פ''ב, מבואר שאף מי שמותר לו לאכול בתענית לא יאכל רק כדי קיום ולא מיני מעדנים וכן מבואר בשו''ע סי' תקנד ס''ה, וכן כתב בחזו''ע שם עמ' ס' שמעוברות ומניקות לא תאכלה להתענג במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הולד, ועיין עוד בילקו''י ד' תעניות עמ' עז מה שציין עוד בה, ומ''מ לענ''ד נראה שבשעת הצורך יש להקל בזה, שלא יהיה סכנה לאשה, ועוד שאשה בהריון ומעוברת מדינא יכולה לאכול בשר אחרי חלב אף שעבר רק שעה אחת, וע''כ נראה שיש מקום להקל בזה כל היכא דיש צורך
ויש לדון בצום תענית אסתר שהוא צום של שמחה, אם יש להחמיר בזה, או דלמא דאפשר להקל בזה, ובספר ימי הפורים (עמ' ק) שכתב בשם מרן הגר''נ קרליץ זצוק''ל שמי שצריך לאכול בתענית מבואר במשנ"ב (סי תק"נ ס"ק ה') שמ"מ לא יענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך וכן קטנים שיש להם דעת להתאבל שיאכלו רק מאכל פשוט כדי שיתאבלו עם הציבור, ע"כ, ולענין תענית אסתר אע"פ שאין כאן ענין אבילות כלל מ"מ יש ענין לא לפרוש מן הציבור, ומה"ט ג"כ אין להתענג רק כפי הצורך עכ"ד, וכן הובא בקובץ מה טובו אוהליך יעקב (חלק ט עמ' כד) בשם הגה''צ רבי שריה דבילצקי זיע''א שבתענית אסתר ג"כ יש לנהוג כדמבואר במשנ"ב סי' תק"נ ס"ק ה' שאם הותר לו לאכול מחמת חולי, דמ"מ לא יענג עצמו בבשר ויין. אבל האוכלים בתענית אסתר מחמת שזה יו"ט שלהם כחתן ובעלי ברית מותרים בבשר ויין עכ"ד.
וכן אמר לי הגר''ע פריד שליט''א שיש דין לצער את עצמו עם שאר הציבור, וכן כתב בגליון אזמרה לשמך פורים תשפ''ב, אלו שפטורים מלצום יש להסתפק אם מותר להם לאכול בשר ויין ומיני מעדנים כיון שאין תענית זו תענית של אבילות, ונראה שאין להם לאכול כדי שלא לפרוש מן הציבור עכ''ד, ואמנם בגדר דהאי מילתא דאין לפרוש מן הציבור יש לעיין אם שייך הכא. ויש לפלפל בכ"ז, ואכמל''ו. ועיין עוד בספר נטעי גבריאל פורים פרק ז' סעיף יח, ובאשל אברהם בוטשאטש מהדו''ת, ושם לא מצאתי, ושוב ראיתי שציין לדבריו בספר הוריני חוקיך עמ' רמא, ולענ''ד שבתענית אסתר שהוא של שמחה בקטנים אין להחמיר וגם בנשים מועברות ומניקות שיש להם צורך יכולות לאכול בשר עוף, וכ''ש שהשנה הוא צום נדחה, וכן הסכים הגר''ח רבינוביץ שליט''א.
ובשו''ת שבט הקהתי ח''א סימן רג סעיף א' שכתב, שראה בספר אחד מחכמי זמנינו שכתב בהלכות תענית אסתר שמי שהוצרך לאכול נראה שאינו חייב לצער את עצמו ולמעט באכילתו ואינו כשאר תעניות וכן רשאי לאכול בשר ולשתות יין אם הוצרך שהרי אין זו תענית שי בו משום אבילות, וכתב להעיר ע''ז בזה''ל: אבל ח''ו לא נראה לי להקל דכיון שהציבור מצעטרים מחויב להתעטר את עצמו עם הציבור כל מה שיכול כמו שאחז'ל שצריכין להצטער עם הציבור עי' רמב''ם הל' תענית פ''ג ה''ה גבי תענית על עצירת גשמים דעוברות ומניקות אע''פ שאינן מתענות אין מענגות עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד ועי''ש בגה''מ, ונראה עוד כלאורה יש להבין טעם שקבעו חז''ל להתענות תענית אסתר אה''נ שהיה אז עת צרה לישראל אבל עכ''פ נגאלו מצרה. יעו''ש שהוסיף בפרט לפי מש''כ בספרי המקובלים שכל שנה יום תענית אסתר הוא יום פורענות ומשו''ה מתענים, והו''ד לעיל, ואמנם לכאורה י''ל שהרי טעם זה לא הובא בדברי הפוסקים, ובדברי הפוסקים מצינו שאינו אלא זכר בעלמא, והוא תענית של שמחה, וכמו שכתב בכל בו ועוד פוסקים, וכמו שנראה שנקט במשנ''ב לדינא, וכיון שכן נראה לדינא שאפשר להקל בזה. וכן כתב לי עתה הגר''י משדי שליט''א "לרוב הפוסקים המתירים שירים נראה שה''הש מותר ממתקים, ודו''ק. עכ''ל.
אם כוונתך לצום תענית אסתר בדווקא, כדאי להדגיש זאת בכותרת.
אלעזר אטיאס
Active member
וכן שמעתי מהרב יצחק לוי בשיעור שאמר שאפשר לעשות לילדים מטעם הת"ת מסיבת פורים
[ודרך אגב שמעתי פעם ראשונה שיעור של הרב הנ"ל ונהניתי מאוד יש לו מתק שפתים]
[ודרך אגב שמעתי פעם ראשונה שיעור של הרב הנ"ל ונהניתי מאוד יש לו מתק שפתים]
איזה? הרב ללוש או הרב יצחק לוי?
שכויח!
מעניין שלכאורה יוצא מדבריו שבתעניות החורבן ילדים ימנעו ממתקים?
אלעזר אטיאס
Active member
הרב יצחק לוי
