• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מניעת הנאה המותרת בשבת - גובלת בעבירה על מצוות עונג שבת!

גרינפלד

Well-known member
פעם אמר לי משם רבו הקדוש החפץ חיים ז״ל שהיה הוא אומר "אז עס ווילט זאך שבת א שמעק טאבאק און מען האלט זיך צוריק, איז מען עובר אוין דער מצוה פון עונג שבת".
תרגום: כשבשבת רוצים להריח טבק, ומונעים את עצמם ולא לוקחים - עוברים על המצווה של עונג שבת.​
הצדיק ר' שלמה עמ' ק - מרשימות ר' אשר; מובא ומתורגם במאיר עיני ישראל ח"ג סוף פרק י"ד שבת קודש עמ' 576

וקצת יל"ע במאי עסקינן, מדוע נמנע, אם מחמת עצלות - אז לכאורה סו"ס זו הנאתו, ואולי בשביל פרישות וקמ"ל שאף שמכוון לשם מצווה אסור; ועי' בהגר"א באבן שלמה ובמשלי שהמענה עצמו גם בשבת - זה חטא, ולכאורה אין הכוונה ביטול אחת משלושת הסעודות. גם עי' שבת קי"ט שלשקוע בלימוד יותר מדי ג"כ נקרא זלזול בשבת, עיי"ש ברש"י שמבטל תענוגים.
וכמדומה שיש דנים שאסור להימנע בשביל דיאטה. מיהו לכאורה אם עושה כן עבור בריאות - פשיטא שמותר.
 
וכמדומה שיש דנים שאסור להימנע בשביל דיאטה.
אור לציון או"ח ח"א פכ"א אות ג':
ג. שאלה. מי שנמנע מלאכול מאכלים הרבה לשם שמירת משקל (דיאטה), האם מותר לו להמנע מאכילה גם בשבת.
תשובה. אין להמנע מאכילת מאכלים בשבת מטעמי שמירת משקל וכדומה, ויש בזה משום ביטול עונג שבת. ומכל מקום מי שהאכילה מזיקה לו, רשאי להמנע מריבוי מאכלים בשבת. וכן מי שרגיל לאכול תמיד רק מאכלים טבעיים או צמחוניים, רשאי לנהוג כן גם בשבת, ואינו חייב לאכול דוקא בשר ודגים.​
וכנראה הכוונה באופן שאי"ז צורך חיוני לבריאות, רק שרוצה להיות מאוד בריא.
 
יש דיון לגבי מניעת שינה לצורך לימוד, וכן בעיה שגורמת לו הנאה ופורקן, כמדומה שזה בכרך הראשון של ילקו''י שבת

ואגב מצאתי את שאהבה נפשי וחיפשתי זמן רב הענין מעלת ההייליגע הפארטאגס בשבת בחוברת מאמרי חיזוק של הרב זילברברג גליון תמו בפרשת ויחי תשפה.
 
אז עס ווילט זאך שבת א שמעק טאבאק און מען האלט זיך צוריק, איז מען עובר אוין דער מצוה פון עונג שבת"
איני יודע אם זה קשור לכאן, שמא ידוע לכם מה הסיפור עם הצמח צדק והטבק שמספר יאיר אלייצור בשיר טאטע תטהר?

מעניין.
יש קישור אולי?
או שתוכל להעלות בבקשה?
אני לא מאמין שזה קיים בצורה דיגיטלית כל שהיא כי הרב הנ''ל מתנגד חריף לכל ענייני הטעכנאלעגייע למיניהם, אולי יותר מאוחר אני יצלם אי''ה
 
שמא ידוע לכם מה הסיפור עם הצמח צדק והטבק שמספר יאיר אלייצור בשיר טאטע תטהר?


לא צריך לשבור
כיוון שבשבת לא מעשנים, נפוץ המנהג להריח טבק מתוך קופסה. בחצרות האדמו"רים והגבירים היו שהשתמשו בקופסאות כסף שעליהן היו פיתוחים בצורת המשכן או מפת ארץ ישראל. הרבי מבעלז הטעים את מנהג הרחת הטבק בשם הבעל שם טוב בכך שבכל ימות השבוע נותנים לעניים צדקה בממון, ובשבת נותנים להם להריח מתוך קופסת טבק מהודרת ובזה יוצאים ידי חובת מצוות צדקה בשבת. יש שנהגו להריח ולתת לאחרים להריח את הטבק לפני התפילה, משום צדקה ומשום "ואהבת לרעך כמוך", ויש שנהגו להריח את הטבק בעת תפילת "נשמת כל חי", כדי לרמוז שעיקר ההנאה בשבת היא לנשמה.
לכל אדמו"ר היה עניין מיוחד בקופסת הטבק שלו. המגיד ממזריטש השתמש בקופסת טבק לבנה משנהב בתוך שאר תשמישיו הלבנים כדי להורות על חסד. בעל התניא קיבל מאחד מחסידיו העשירים קופסת טבק מבריקה מכסף מזוקק. בגוף הקופסה השתמש האדמו"ר כדי לשמור את הטבק, בעוד שבמכסה השתמש כראי בעת הנחת תפילין של ראש. על הפרדת שני חלקי הקופסה הסביר ה"צמח־צדק", כי בעל התניא לא שבר את הקופסה אלא הוציא את הציר המחבר ביניהם, מכיוון שבכדי לשעבד את המוח לעבודת ה' (כפי שמרמזות התפילין של ראש), לא צריך "לשבור" כלום, אלא מספיק להבדיל בין צרכי הגוף לצרכי הנשמה.
חלק מקופסאות הטבק נותרו ירושה משנים קדמוניות. הרבי מבוהוש היה נוהג להניח את המטבעות שנתן לברכה בקופסאות עתיקות של רבי ישראל מרוז'ין ושל ה"אוהב ישראל" מאפטא, כדי שיתפסו מעט מן הריח שהריחו הצדיקים. גם בסערט־ויז'ניץ נהוג להריח בימים הנוראים מתוך קופסאות טבק עתיקות של האדמו"רים ה"אהבת ישראל" וה"מקור ברוך".

מקור:
 
וכמדומה שיש דנים שאסור להימנע בשביל דיאטה.
1736943508938.png

1736943524329.png
 
ירחון האוצר חשוון תשפ"ד גליון פ"ג [לגבי תענית הראב"ד]:
כתב הגר״ח פלאג׳י בספרו כף החיים (סימן כ״ד הל׳ נ״ז) שמה שאמרו רבותינו בגמ׳ סעודה שהנאתך מרובה משוך ידך ממנה, הוא אפילו בשבת ע״ש, שמשמע מדבריו פשוט שרשאי למעט אכילתו בשבת. אמנם ראה למו״ר הרב נאמ״ן שליט״א בשו״ת מקור נאמן (סי׳ שס״ז, ובמילואים שם) שאוסר לעשות תענית הראב״ד בשבת. וזכר מדברי הגרי״ח בשו״ת תורל״ש (סי׳ תמ״ט, והובא לקמן) שאסור לעשות תיקון כרת בשבת לנדד שינה מעיניו. וכן ראיתי מובא משמיה דהגר״ח קנייבסקי זצ״ל. ולכאורה אין בזה מחלוקת כלל, והעיקר לפי מה שהוא. רק שאדם רגיל זה גורם לו צער ועל כן יש לאסור בסתם. (גם ראיתי שכן הורה ובא הגה״ח ר׳ שריה דבילצקי זצ״ל. קונט' ארי במסתרים עמוד 13).​
 
חזור
חלק עליון