יוסף דהן
Well-known member
הקדמה
בדורנו נפתחו ב"ה שערי החכמה והדעת, וממש בכל תחום מתחומי החיים מתגלות כל העת עוד ועוד תובנות חדשות. חדשים לבקרים יוצאים ספרי חכמה והדרכה, וכיוצא בזה מתחדשים שיעורים וקורסים שבהם מועברות תובנות נפלאות ועצות מחכימות.
מדוע בדורות הקודמים לא התגלתה כל החכמה הזאת? איך זה שהיום אין זוג שלא עברו כמה וכמה שיעורים וקיבלו הדרכות מפורטות לחיי נישואין תקינים, ולעומת זאת בדורות הקודמים היו מתחתנים כמעט בלא הדרכה, ובכל זאת הם הצליחו יותר מהזוגות שבדורנו? ואיך זה שכיום יש כל כך הרבה ספרים וקורסים בנושא של רוגע נפשי, ביטחון עצמי, מודעות עצמית וכיו"ב – ודווקא בדורנו ישנו ריבוי של בעיות נפשיות שלא היה כדוגמתו בדורות שעברו?
התשובה היא, שהאנשים בדורות הקודמים לא היו צריכים כל כך את כל ההדרכה הזו. דווקא מחמת ירידת הדורות, סיבב הקב"ה ברוב חכמתו וחסדו, שכל החכמות הללו תתגלנה דווקא בדורנו, שבו הגופים החלושים נצרכים להן.
חכמינו זכרונם לברכה אמרו (עירובין נג.):
"אמר ר' יוחנן, לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של[א1] היכל, ואנו כמלא נקב מחט סידקית... אמר אביי, ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא. אמר רבא, ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא. אמר רב אשי, אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה".
"פתח אולם. רחבו כ', ושל היכל י'. סדקית. מחט שתופרין בה סדקי בגדים, והוא דק ביותר. כסיכתא בגודא לגמרא. כיתד שנועצין אותו בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק, כך אין יכולין אנו להבין מה שאנו שומעין כי אם מעט ובקושי. כאצבע בקירא. בשעוה קשה, שאין האצבע יכול ליכנס בתוכה אלא מדבק מעט. כאצבע בבירא לשכחה. כשם שהאצבע נוח ליכנס בפי הבור, כך אנו מהירין לשכוח" (רש"י).
ואם האמוראים התבטאו כך על עצמם, מה נאמר אנו...
לא לחינם ישנן כיום תוכנות מחשב כמו "אוצר החכמה". בכמה שניות של חיפוש יכול אדם למצוא דברים נפלאים, אשר בלא ההתקדמות הטכנולגית, היה צריך לבלות שנים על גבי שנים רק בשביל לבצע חיפוש אחד. כיום יכול אברך בינוני לכתוב ספר תורני איכותי ולהביא בו המון מקורות מדויקים לדבריו ופסקי הלכות ממגוון ספרים של גדולי ישראל מכל הדורות, דבר שפעם לא היה באפשר אפילו בעבור גדולי העילויים!
וישנן גמרות מבוארות, כגון 'שוטנשטיין', 'מתיבתא' וכדו', אשר בהן יבואו הן ביאורים מאיר עיניים, והן תמצות פירושי רבותינו, ועד פסקי ההלכה.
אם ענייני חכמה כל כך נפלאים ירדו לעולם בדורנו, שמע מינה שהדור נצרך להן! אדם חכם הוא זה שאינו מוותר על הזדמנות להחכים יותר![1]
*
למי מיועד הספר?
אם הנך מתלבט ושואל את עצמך: 'האם ספר זה נצרך בשבילי? האם אפיק ממנו תועלת?' – זוהי התשובה[א2] :
ישנם שלושה סוגי אנשים בעולם:
הסוג הראשון הם אנשים שמחזיקים מעצמם כחסרי כשרונות.
הסוג השני מודעים לכך שניחונו ב'ראש טוב' ובכשרונות ברוכים, אלא שבכל זאת הם אינם מצליחים כראוי בלימודם ובכתיבתם.
והסוג השלישי הם אנשים כשרוניים ואף מוצלחים.
ובכן, אם הנך משתייך לסוג האנשים הראשון – ודאי שהספר מיועד בשבילך! בכל אדם ישנם כשרונות, יש חכמה, יש פוטנציאל גדול, אלא שלא תמיד הוא מודע להם. בד"כ הם נמצאים בהסתר ואינם מנוצלים כראוי. מה שחסר הוא ההדרכה הנכונה שתביא אותו להוציא אותם לגילוי ולהביאם לידי פועל.
אם הנך משתייך לסוג השני – אזי כל שכן שהספר נצרך לך! כי אם אתה בעל כשרונות, מבין טוב ומהר ובעל זכרון, אז ודאי הסיבה שקשה לך ללמוד בריכוז ובהתמדה, או לבטא את עצמך כראוי בדיבור ובכתיבה, היא חוסר הדרכה נכונה. כמה חבל שלא תנצל את כשרונותיך הברוכים באופן הנכון, שבו יוכלו לבוא לפועל ותראה הצלחה עצומה.
ואם הנך משתייך לסוג השלישי – אם כן על אחת וכמה שהספר חיוני לך! שהלא אין לך פספוס גדול יותר מאדם 'מצליח', אשר ביכולתו להצליח פי כמה וכמה. משל למה הדבר דומה? לאדם המרוויח 10,000 ₪ בחודש, והוא 'מבסוט' מעצמו, אך אינו יודע שאם רק ישקיע את כוחותיו העצומים באופן הנכון ע"י הדרכה נכונה, אזי תעלה משכורתו עשרת מונים ויתחיל להרוויח 100,000 ₪ ומעלה.
הכלל העולה, כי ההדרכות והעצות הבאות בספר, מיועדות לכלל שכבות הציבור ולכל סוגי האנשים: לאותם אנשים שאינם יודעים עד כמה מרובים הם בכשרונות; לאלו המודעים לכך שניחונו ב'ראש טוב' ובכשרונות ברוכים, אלא שבכל זאת הם אינם מצליחים כראוי בלימודם ובכתיבתם; ולאלו שכן מצליחים, אבל היו יכולים להצליח הרבה יותר, אילו היו מודרכים באופן נכון.
ההדרכות, העצות ודברי החכמה הבאים בספר – כולם מעשיים, כולם תועלתיים. והכל בשפה קלה, צחה, זורמת ובחרוזים.
אין ספק שכל מי שיעיין בספר, יראה הצלחה גדולה!
*
תודתי נתונה להוריי היקרים שטרחו רבות בגידולי ובחינוכי לתורה למצוות ולמעשים טובים. יהי רצון שבורא עולם יאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים בבריאות טובה והצלחה רבה ונחת מרובה, ויהא ביתם מלא ברכת ה', ובכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, ויזכו לשמחות וגיל בכל גיל וגיל.
[1] אלא שכמובן, יש להשתמש בהן באופן מושכל, על מנת להפיק מהן את מלוא התועלת. גם בעניין זה ישנן הדרכות, ראה בספרנו בחלק 'דרכי הלימוד', כללים בדרך העיון, אות לז.
[א1]הציטוט יבוא בשורות קצרות.
[א2]הרווח הבא צ"ל פחות גדול. קצת יותר מאינטר אחד. וכן שני הרווחים לקמן.