• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

מעשר כספים

אשמח למקורות, דבר נוסף ,זה שאלה שנשאלתי ע"י בעל בית שיש לו רווח טוב והוא רוצה תשובה למעשה, שיש בכולל שהוא לומד בו אברכים קרובים לליבו שרוצה לתת להם מעשרות {אבל לא חסר להם אבל רוצה שיהיה להם רווחה} או שהוא צריך לחפש בכל העיר ת"ח עני, מה כדאי ? {הוא גם תלמיד של מרן שליט"א [היינו שומע אותו בלוין ולומד מספריו באופן קבוע - לא שהוא מכיר אותו אישית ודי למבין] באופן שכל דבר שיוצא מפיו קדוש}.
 
לדעתי לא תמצא בזה אריכות גדולה בדברי מרן זצ"ל. אם כן אשמח לראות גם.
ובכלל צריך לדון מה גדר התלמיד חכם שלא חסר לו כלום, אם הוא סוגר את החודש כרגע זה לא הופך אותו ל'לא חסר לו כלום', צריך שיהיה לו משכורת קבועה שאפשר לסמוך על זה שימשיך להתפרנס כך במשך שנה וכו', יש בזה אריכות.

ומכל מקום להלכה: צריך לחלק את הצדקה באופן שנותן גם לזה וגם לזה.

כתב השולחן ערוך (יו"ד סי' רנא ס"ט) וז"ל: היו לפניו עניים הרבה, ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות את כולם, מקדים הכהן ללוי, והלוי לישראל, והישראל לחלל, והחלל לשתוקי, והשתוקי לאסופי, והאסופי לממזר, והממזר לנתין, והנתין לגר, והגר לעבד משוחרר. במה דברים אמורים, בזמן שהם שוים בחכמה, אבל אם היה ממזר ת"ח וכ"ג וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם.
הגה : (ואפילו חכם לכסות, ועם הארץ להחיות. ואשת חבר, כחבר) (ב"י מהירושלמי). וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו. ואם היה אחד מהם רבו, או אביו, אף על פי שיש שם גדול מהם בחכמה, רבו, או אביו שהוא תלמיד חכם, קודם לזה שהוא גדול ממנו.

ומבואר מדברי הרמ"א, שיש להקדים תלמיד חכם שאינו דחוק כל כך, לשאר קרובים הדחוקים יותר.

והערוך השלחן כתב (יו"ד סי' רנא ס"ד) וזה לשונו: דזה שכתבו שאינו חייב ליתן צדקה עד שיהיה לו פרנסתו – זהו בצדקה תמידיות מעשר או חומש. אבל לקיים מצות צדקה שלישית שקל בשנה – מחוייב כל אדם, אף עני המתפרנס מן הצדקה.
האמנם בעיקרי הדברים קשה לי טובא: דאם נאמר דברים כפשוטן, דאלו קודמין לאלו, ואלו לאלו, דהכוונה שאינו צריך ליתן כלל למדרגה שאחר זה. ולפי זה הא הדבר ידוע שלכל עשיר יש הרבה קרובים עניים, וכל שכן לבעל הבית שהצדקה שלו מועטת. ואם כן לפי זה אותם העניים שאין להם קרובים עשירים ימותו ברעב! ואיך אפשר לומר כן?
ולכן נראה לעניות דעתי דבירור הדברים כך הם: דבוודאי כל בעל הבית או עשיר הנותן צדקה מחוייב ליתן חלק לעניים הרחוקים, אלא דלקרוביו יתן יותר מלשאינו קרוביו, וכן כולם כמדרגה זו.
וגם בזה שכתבו דפרנסתו קודמת, אם נאמר כפשוטו, אם כן רובן של בעלי בתים פטורין מן הצדקה לגמרי, לבד שלישית שקל בשנה. וידוע דרוב ישראל הלואי שיספיק להם פרנסתם להוצאתם, ולפי זה יפטורו כולם מן הצדקה זולת עשירים גדולים. ובמקומות שאין עשירים – יגוועו העניים ברעב. ואיך אפשר לומר כן? וגם המנהג אינו כן.

וכך העלה בספר 'פסקים ותשובות' (סי' רנא ס"י): ודע שהסכימו הרבה אחרונים שגם כשצורך שני העניים שוה, ומקדים לתת לזה שיש לו דין קדימה, אין לדחות מחמת זה את העני האחר שלא ליתן לו כלל, אלא רק ירבה לעני שחייב להקדימו ויתן גם לעני האחר.
ואף תלמיד חכם וקרוב שיש להם קדימה בכל צרכיהם לפני שאר עניים, אין לדחות מפני זה את שאר העניים לגמרי, כי הדין שהם קודמים בכל צרכיהם הכוונה שאף שהם צריכים לכסות ואחרים צריכים למזון הרי זה נחשב כאילו גם הם צריכים למזון, וממילא הם כעניים שוים וצריך לתת גם לאחרים.
 
באופן של אברך שלא חסר לו ויש לו מלגה{אבל אין דבר קבוע במלגה} האם אפשר לתת לו מעשרות אף שיש בעיר עניים?
אברך הנשוי שאשתו יש לה משכורת קבועה האם אפשר לתת או זה אותו שאלה?
מסתכלים על ההכנסות וההוצאות של הבית, אם נניח האברך מרוויח 2500 קבוע לא מתורמים, אלא צ'ק קבוע מהכולל של הסכום הזה פחות או יותר.
והאשה מרוויחה 7,500 באופן קבוע, וההוצאות ההכרחיות שלהם הם פחות מ10,000 הם נחשבים שיש להם כל צרכם מה שנקרא.
אבל יש בזה עוד קצת פרטים. כמו למשל אם יש להם דירה, כי אם אין להם דירה אז כל החישוב הזה לא רלוונטי והוא צריך לתת לאברך.
ובפרט שהוא צריך לחפש עניים אחרים. זה לא מישהו ממשפחתו או מקרה שהגיע אליו דחוף.
 
אפשר לצילום יותר טוב , או האם זה נמצא באוצר החכמה
חפש באוצר החכמה שיח אברכים.
עי' נזר כהן ח"ב שטעם מעשר הוא שיהיה לו חלק בתורה
ע"כ


ואם כן מה לי אברך עני או לא ומנין לחשוב שאברך לא עני זה לא לכתחילה ואם זה היה אכן כך היה למחבר הנ''ל להדגיש זאת או לציין.

וכן משמע משות יגל לבי שכ' בסוף סי' לו ''שהמעשר ילך לעמלי תורה או לצורך לימוד תורה או לעניים ולא לשאר מצוות שבהם אין אין הבטחת עשירות''
משמע לדייק שעמלי תורה זה לכתחילה בלי קשר למצבם הכלכלי
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון