מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויתן לו מעשר מכל (יד כ)
פירש רש"י לפי שהיה כהן. והנה בפשוטו הך מעשר היינו מעשר ראשון מן התבואה, וכן מבואר בפסיקתא רבתי פיסקא כ"א, אברהם הפריש מעשר ראשון "ויתן לו מעשר מכל". וכתב בפנים יפות כאן, דזה אתי שפיר אליבא דרבי אלעזר בן עזריה ביבמות פו: דמעשר ראשון שייך אף לכהנים, דאי לא תימא הכי מה ענין מעשר לכהונה.
אמנם בזית רענן לבעל מג"א [על הילקוט שמעוני רמז ע"ה] כתב, דאף לשיטת ראב"ע דמעשר ראשון ניתן אף לכהן, אין זה שייך הכא, שכל מה שמעשר ראשון ניתן אף לכהן היינו רק משום שהכהנים עצמם יצאו משבט לוי וא"כ מלבד מה שהם כהנים הרי הם גם לויים ממש, אבל שם בן נח היה כהן ולא היה לוי, עכ"ד. וקשה על דברי הפנים יפות הנ"ל, שכתב ששייך נתינת מעשר ראשון לכהן גם על כהונת שם בן נח.
ויש לומר דס"ל להפנים יפות שהטעם שכהנים נוטלים מעשר ראשון לראב"ע, אי"ז משום שהם משבט לוי, אלא שהקדושת כהונה כוללת ג"כ דין לויה. וכן כתב הגר"ח הלוי בהלכות איסו"ב פט"ו, דהנה בבכורות מז. מבואר דבן של חללה חייב בפדיון הבן, וכתבו התוס' שם דאע"ג דאפילו בן לוי פטור מפדיון הבן, כהנת שמתחללת אפילו קדושת לויה אין בה, [וכן מבואר בכתובות כו. לגבי מעשר ראשון, דכהן בן גרושה אינו נוטל מעשר ראשון אפילו לראב"ע, והיינו כנ"ל דהדין לויה שבו הוא מחמת היותו כהן]. וביאר הגר"ח שם שמזה מוכח דבאמת כהנים אינן נחשבים לוים מצד מה שהם משבט לוי, כיון שיש בהם דין אחר דהיינו דין כהונה, והדין לויה שבהם הוא רק מחמת שקדושת הכהונה עצמה היא כוללת ג"כ קדושת לויה, ולכן כשנתחלל ואינו כהן, גם אינו לוי.
[והנה בחולין קלג. וברמב"ם ביכורים פ"א ה"א מבואר דכהן שאינו מודה בעבודות או במתנות הכהונה אין נותנין לו מתנות כהונה, ויש להסתפק האם נותנים לו מעשר ראשון לראב"ע. ונראה שזה תלוי בהנ"ל, שלפי דברי הזית רענן שהדין מעשר ראשון לכהן הוא משום שהוא משבט לוי, א"כ אין זה שייך לכהונה וגם כשאינו מודה בכהונה נותנין לו, אבל לפי דברי הפנים יפות והגר"ח הנ"ל דהוי מדין הכהונה, י"ל דכשאינו מודה בעבודות כהונה אין לו חלק גם במעשר ראשון, ועי'].
ויתן לו מעשר מכל (יד כ)
פירש רש"י לפי שהיה כהן. והנה בפשוטו הך מעשר היינו מעשר ראשון מן התבואה, וכן מבואר בפסיקתא רבתי פיסקא כ"א, אברהם הפריש מעשר ראשון "ויתן לו מעשר מכל". וכתב בפנים יפות כאן, דזה אתי שפיר אליבא דרבי אלעזר בן עזריה ביבמות פו: דמעשר ראשון שייך אף לכהנים, דאי לא תימא הכי מה ענין מעשר לכהונה.
אמנם בזית רענן לבעל מג"א [על הילקוט שמעוני רמז ע"ה] כתב, דאף לשיטת ראב"ע דמעשר ראשון ניתן אף לכהן, אין זה שייך הכא, שכל מה שמעשר ראשון ניתן אף לכהן היינו רק משום שהכהנים עצמם יצאו משבט לוי וא"כ מלבד מה שהם כהנים הרי הם גם לויים ממש, אבל שם בן נח היה כהן ולא היה לוי, עכ"ד. וקשה על דברי הפנים יפות הנ"ל, שכתב ששייך נתינת מעשר ראשון לכהן גם על כהונת שם בן נח.
ויש לומר דס"ל להפנים יפות שהטעם שכהנים נוטלים מעשר ראשון לראב"ע, אי"ז משום שהם משבט לוי, אלא שהקדושת כהונה כוללת ג"כ דין לויה. וכן כתב הגר"ח הלוי בהלכות איסו"ב פט"ו, דהנה בבכורות מז. מבואר דבן של חללה חייב בפדיון הבן, וכתבו התוס' שם דאע"ג דאפילו בן לוי פטור מפדיון הבן, כהנת שמתחללת אפילו קדושת לויה אין בה, [וכן מבואר בכתובות כו. לגבי מעשר ראשון, דכהן בן גרושה אינו נוטל מעשר ראשון אפילו לראב"ע, והיינו כנ"ל דהדין לויה שבו הוא מחמת היותו כהן]. וביאר הגר"ח שם שמזה מוכח דבאמת כהנים אינן נחשבים לוים מצד מה שהם משבט לוי, כיון שיש בהם דין אחר דהיינו דין כהונה, והדין לויה שבהם הוא רק מחמת שקדושת הכהונה עצמה היא כוללת ג"כ קדושת לויה, ולכן כשנתחלל ואינו כהן, גם אינו לוי.
[והנה בחולין קלג. וברמב"ם ביכורים פ"א ה"א מבואר דכהן שאינו מודה בעבודות או במתנות הכהונה אין נותנין לו מתנות כהונה, ויש להסתפק האם נותנים לו מעשר ראשון לראב"ע. ונראה שזה תלוי בהנ"ל, שלפי דברי הזית רענן שהדין מעשר ראשון לכהן הוא משום שהוא משבט לוי, א"כ אין זה שייך לכהונה וגם כשאינו מודה בכהונה נותנין לו, אבל לפי דברי הפנים יפות והגר"ח הנ"ל דהוי מדין הכהונה, י"ל דכשאינו מודה בעבודות כהונה אין לו חלק גם במעשר ראשון, ועי'].
◆ ◆ ◆
אמנם עדיין קשה למ"ד שמעשר ראשון הוא רק ללוי ולא לכהן, מה השייכות של מעשר למלכי צדק שהיה כהן.
ובספר רנת יצחק תנינא כאן ביאר היטב בעיקר הענין, דהנה יסוד כהונת שם בן נח, מבואר בבמדבר רבה פרשה ד' סי' ח' דהוי מדין עבודה בבכורות, וז"ל המדרש שם "שבתחלה היו הבכורות משמשין וכו' טול מתחלת ברייתו של עולם, אדם הראשון היה בכורו של עולם וכיון שקירב קרבנו שנא' ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס לבש בגדי כהונה גדולה וכו', והיו הבכורות משתמשין בהם, כיון שמת אדם מסרן לשת, שת מסרן למתושלח, כיון שמת מתושלח מסרן לנח, עמד נח והקריב קרבן שנא' ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו', מת נח ומסרן לשם, וכי שם היה בכור והלא יפת היה בכור שנא' אחי יפת הגדול, ומפני מה מסרן לשם מפני שצפה נח שלשלת האבות עומדת ממנו, ותדע לך ששם היה מקריב שנא' ומלכי צדק מלך שלם וגו', וכי כהונה לו ניתנה והלא לא ניתנה כהונה אלא משעמד אהרן, מהו שהוא אומר כאן והוא כהן, מפני שהיה מקריב ככהנים, מת שם ומסרה לאברהם וכי אברהם היה בכור אלא מפני שהיה צדיק נמסרה לו הבכורה והקריב", וכו'.
והנה לבכורות היתה שייכת בין הכהונה שהרי העבודה היתה בבכורות, ובין קדושת הלויה, כדחזינן בפרשת במדבר שם שנפדו הבכורות על הלוים ועברה קדושתן עליהם, וא"כ גם המעשרות היו לבכורות, וכן הוא בספורנו דברים כ"ו י"ג דהתרומות והמעשרות היו לבכורות. ולפי"ז אתי שפיר שניתנו מעשרות לשם בן נח, גם לר"ע דס"ל דמעשר ראשון רק ללוי ולא לכהן, דכל זה דוקא בישראל שנתחלקה הכהונה מהלויה, אבל מתחילה היתה בין הכהונה ובין הלויה לבכורות.