• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

מקום שמועיל רובו ככולו - האם לכתחילה צריך כולו?

גרינפלד

Well-known member
לגבי שתיית ד' כוסות - כתב המשנ"ב (סי' תע"ב סק"ל) שלכתחילה צריך לשתות כולו, ובדיעבד מספיק רובו,

ומצאנו כן גם ברמב"ן (חולין כ"ז) שמצדד שמדאורייתא צריך לכתחילה לשחוט את כל ב' הסימנים,
וגם לצד בראשונים שלא צריך - יתכן שהטעם הוא כי שחיטה זה מתיר ולא שחיטה,

ויל"ע במקומות נוספים.
 
ר' שלמה זלמן אמר שיש ראיה שלא צריך לכתחילה כולו בסוכה,
מזה שיושבים בסוכה והרגליים תחת השולחן.

ואולי אפשר לדחות לפי המשנ"ב בשם הפמ"ג, שפסול תחת המיטה הוא רק מדרבנן,
וא"כ לגבי הלכתחילה מספיק שיעשו את הדאורייתא,
וצ"ע אם זו סברא נכונה.

עוד יתכן שקשה מאוד לא לשבת ליד שולחן [או לצמצם שהשולחן יהיה פחות מעשרה טפחים],
ולכן עושים כך, אף שאין זה לכתחילה,
וגם זה צ"ע.
 
ידועים דברי הגר''ח [הובא בברכ''ש ביבמות] לגבי קריאת התורה בציבור האם זה חובה על כל אחד ואחד רק כשיש עשרה אפשר לקרוא או דלמא שזה חובת הציבור בלבד וכל יחיד לא חייב כלל
וכתב שזה תלוי האם אומרים רובו ככולו שאם אומרים רובו כולו הרי מוכח שכל אחד בפנ''ע חייב ורק צריך עשרה לקיום החיוב אבל אם לא אורמרים רובו ככולו הרי זה חובת ציבור.
 
לגבי שתיית ד' כוסות - כתב המשנ"ב (סי' תע"ב סק"ל) שלכתחילה צריך לשתות כולו, ובדיעבד מספיק רובו,

ומצאנו כן גם ברמב"ן (חולין כ"ז) שמצדד שמדאורייתא צריך לכתחילה לשחוט את כל ב' הסימנים,
וגם לצד בראשונים שלא צריך - יתכן שהטעם הוא כי שחיטה זה מתיר ולא שחיטה,

ויל"ע במקומות נוספים.
לגבי שחיטה הרי מבואר בגמרא יט לחד לישנא שאם הגרים במיעוט בתרא לפי רבנן פסול ולפי ר' יוסי ב''ר יהודה כשר
ויש שתי דרכים מרכזיות שנחלקו האם סגי ברוב בשחיטה או שצריך כולו ולא אומרים רוב בשחיטה וכך נראה בגמרא
ויש דרך שנייה שיש פובל בסוף מטעם שהגרים ואע''פ שאם היה עושה רוב היה מספיק אבל זה היה עוזר מדין רובו ככולו אבל כיון שהשמיך בפסול הרי הוא פסל וכמדומה שכך למד הראש יוסף שם ודקדק דברי רש''י במשנה שכתב כיון שגמרו בפסול.
 
ר' שלמה זלמן אמר שיש ראיה שלא צריך לכתחילה כולו בסוכה,
מזה שיושבים בסוכה והרגליים תחת השולחן.

ואולי אפשר לדחות לפי המשנ"ב בשם הפמ"ג, שפסול תחת המיטה הוא רק מדרבנן,
וא"כ לגבי הלכתחילה מספיק שיעשו את הדאורייתא,
וצ"ע אם זו סברא נכונה.

עוד יתכן שקשה מאוד לא לשבת ליד שולחן [או לצמצם שהשולחן יהיה פחות מעשרה טפחים],
ולכן עושים כך, אף שאין זה לכתחילה,
וגם זה צ"ע.
אפשר ששם הוי כעין תדורו.
 
חזור
חלק עליון